נווה מדבר

ערך זה עוסק בשטח במדבר שיש בו מקור מים וצמחיה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נווה מדבר (פירושונים).

נְווה מדבר (ברבים: נְאוֹת מדבר;^[א] בלועזית: אוֹאָזִיס) הוא שטח בלב המדבר, שיש בו מקור מים (כגון מעיין). נופו של נווה המדבר בולט מאוד בסביבתו הצחיחה, הוא משמש בית גידול לבעלי חיים ומוקד משיכה לאדם. בעבר שימש נווה המדבר כתחנת מעבר לסוחרים ונוודים, והאנשים שמצאו אותו לרוב בנו בו כפר קטן והתעשרו מהאנשים שעברו בו וביקשו אוכל ומים. היום בדרך כלל יש בנווה מדבר מלון וכמה מסעדות.

מקור המים עריכה

מקורות המים של נווה המדבר קשורים למפלס מי התהום. ברוב נאות המדבר עולים המים אל פני השטח בכוח עצמם, בצורת מעיינות. באחרים שואבים את המים מבארות.

נאות מדבר בישראל עריכה

גם בארץ ישראל יש נאות מדבר, למשל: עין גדי במדבר יהודה ועין עבדת בנגב. רוב נאות המדבר בארץ היו מיושבים כבר בתקופה קדומה ביותר. יש דעות כי על פי הכתובים, כמעט כל תחנות בני ישראל בעת נדודיהם במדבר היו נאות מדבר, אם כי מדברי הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג פרק נ) משתמע שאף לא חניה אחת שלהם הייתה בנווה מדבר.

תרומת נאות המדבר להתפתחות הציוויליזציה עריכה

אנתרופולוגים משערים, כי נאות המדבר אפשרו התפתחות של נתיבי סחר והגירה. דוגמה לנתיב כזה היא דרך המשי, המובילה מסין והודו ועד לטורקיה^[2].

נאות מדבר עריכה

הודות לתחושה הטובה שיכולים להקנות מים לאדם, התפתחו נאות מדבר לסוגיהם. חלקם קטנים כג'קוזי, וחלקם בהיקף עצום של עיר שלמה. עיר כזאת היא לאס וגאס שבמדינת נבדה בארצות הברית, שהוקמה במדבר מוהאבי בשנת 1910 ושטחה כ-300 קמ"ר. את רוב המים הדרושים לעיר, על דשאיה ומזרקותיה, מביאים מאגם מיד שעל נהר הקולורדו, המרוחק 50 ק"מ מהעיר. מי התהום המועטים באזור העיר נשאבו, מפלסם ירד, והקרקע שקעה במידה מסוכנת^[2].