פתיחת התפריט הראשי

ניגון עתיק הוא שיר שכתב המשורר העברי נתן אלתרמן. השיר הופיע לראשונה בקובץ השירה עיר היונה, 1957. הולחן מספר פעמים. אחד מלחניו הידועים הוא של מרדכי זעירא.

השיר מתאר מערכת יחסים קיצונית בין גבר לאישה. תחילתו לכאורה באהבה ומסירות, וסופו בקנאות אובססיבית ורצחנית.

ניגון עתיק / נתן אלתרמן

"וְאִם לֶחֶם תֹּאבִי אוֹ יַיִן,
מִן הַבַּיִת אֵצֵא כְּפוּף שְׁכֶם,
וְאֶמְכֹּר אֶת עֵינַי הַשְּׁתַּיִם
וְאָבִיא לָךְ גַּם יַיִן, גַּם לֶחֶם. "

הבית השלישי

מבנהעריכה

השיר מבוסס על עקרונות הבלדה:

  • בניית מתח דרמטי וסיום טראגי.
  • תנועה מהירה ודינאמית.
  • חזרה על מילים ועל תבניות לשוניות.

בשיר ארבעה בתים סימטריים. המבנה החוזר בשיר הוא משפטי תנאי. חלקו הראשון של כל משפט תנאי מתייחס למצָבה או לרצונה של האישה, וחלקו השני מדבר על מעשיו של הדובר. מבנה זה חוזר, בכל פעם בקיצוניות רבה יותר, ובכך תורם למתח בשיר. בהדרגה הופכת האהבה והמסירות, לקנאות רצחנית.[1][2]

תוכן השירעריכה

המילה אהבה לא נאמרת בשיר כלל. הבית הראשון נפתח בהבעת מסירות מוחלטת והקרבה עצמית. "אִם תֵּרַדְנָה בַּלֵּיל דִּמְעוֹתַיִךְ, שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן". הביטוי "אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן", בסוף הבית הראשון, עשוי לרמז על פעולה של השתטחות על גבי מצבה, ובכך מתכתב עם סוף השיר.

הבית השני מתחיל לכאורה במסירות רבה, ומציין שאילו היא תבקש לרקוד, "עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ". אך הוא מסתיים באי התאמה וקיצוניות מופרזת: "אִם תֶּחְסַר לָךְ מַתְּנַת הֻלֶּדֶת, אֶת חַיַּי וּמוֹתִי אֶתֵּן לָךְ". מוטיב זה חוזר גם בבית השלישי, בו מוכן הדובר למכור את שתי עיניו על מנת לספק את צורכי אהובתו.

 
"אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן". רמיזה למצבה, התכתבות בין תחילת השיר לסופו.

הפואנטה, נקודת השיא של השיר, מגיעה במשפט התנאי שבבית הרביעי. בתמורה למסירותו הרבה של הדובר, הוא מצפה לבלעדיות ומסירות מוחלטת מצידה. משפט התנאי כאן אינו דן בבגידה בזוגיות, אלא רק בקשרים חברתיים עצמאיים של האישה. "...אַךְ אִם פַּעַם תִּהְיִי צוֹחֶקֶת/ בִּלְעָדַי בִּמְסִבַּת מְרֵעַיִךְ". תנאי זה מספיק על מנת לסיים את מערכת היחסים ביניהם באופן טרגי: הדובר ישרוף לא רק את "אהובתו" אלא גם את ביתה, שייתכן שהוא גם ביתו, "תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת/ וְתִשְׂרֹף אֶת בֵּיתֵךְ עָלַיִךְ".

טכניקות בשירעריכה

בשיר טכניקות ספרותיות שונות. ביניהן ניתן למצוא:

  • מריזם - בבית הראשון ניגודים התורמים לאווירה הדרמטית: מים (דמעה) מול אש (אבעיר כצרור תבן), קור (אם תרחפנה מקור עצמותייך) מול חום. בנוסף, מוטיב האש החוזר בבית הראשון והרביעי.
  • אנאפורה - השימוש החוזר במשפט תנאי קבוע בתחילת כל בית.
  • אמצעים פיגורטיביים - "שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן", "עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ",
  • מטונימיה - "תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת",
  • הגזמה, "אמכור את עיניי" בשביל לחם,
  • ועוד.

השיר "ניגון עתיק" הוא מהשירים הנלמדים לבחינות הבגרות בישראל.

הלחנת השירעריכה

השיר זכה למספר לחנים. יוחנן זראי חיבר לו לחן שמבוצע בצורה דרמטית על ידי אריק לביא. המלחין מרדכי זעירא חיבר לשיר לחן קליל ושילב שירת "לה לה לה" בין הבתים. יהורם גאון ביצע לחן זה. אושיק לוי הקליט את השיר באלבום הסולו השני שלו משנת 1974, בלחן מאת נפתלי אלטר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עבד אלמונעם יונס, ניתוח השיר "ניגון עתיק", יחידת ספרות ב', בי"ס עמל, איצטבא, קהילה לומדת עברית בבית הספר הערבי, 2007
  2. ^ ניגון עתיק/ אלתרמן - לימודי סיפרות ברשת, onlineparty.co.il