ניגון עתיק

"ניגון עתיק" הוא שיר עברי מאת המשורר נתן אלתרמן. השיר הופיע לראשונה בקובץ השירה עיר היונה, 1957. הוא הולחן מספר פעמים; אחד מלחניו הידועים הוא של מרדכי זעירא.

השיר מתאר מערכת יחסים קיצונית בין גבר לאישה. תחילתו לכאורה באהבה ומסירות, וסופו בקנאות אובססיבית ורצחנית.

ניגון עתיק / נתן אלתרמן
"וְאִם לֶחֶם תֹּאבִי אוֹ יַיִן, מִן הַבַּיִת אֵצֵא כְּפוּף שְׁכֶם, וְאֶמְכֹּר אֶת עֵינַי הַשְּׁתַּיִם וְאָבִיא לָךְ גַּם יַיִן, גַּם לֶחֶם. "
הבית השלישי

מבנה

השיר מבוסס על עקרונות הבלדה:

• בניית מתח דרמטי וסיום טראגי.
• תנועה מהירה ודינאמית.
• חזרה על מילים ועל תבניות לשוניות.

בשיר ארבעה בתים סימטריים. המבנה החוזר בשיר הוא משפטי תנאי. חלקו הראשון של כל משפט תנאי מתייחס למצָבה או לרצונה של האישה, וחלקו השני מדבר על מעשיו של הדובר. מבנה זה חוזר, בכל פעם בקיצוניות רבה יותר, ובכך תורם למתח בשיר. בהדרגה הופכת האהבה והמסירות, לקנאות רצחנית.

תוכן השיר

המילה אהבה לא נאמרת בשיר כלל. הבית הראשון נפתח בהבעת מסירות מוחלטת והקרבה עצמית. "אִם תֵּרַדְנָה בַּלֵּיל דִּמְעוֹתַיִךְ, שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן". הביטוי "אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן", בסוף הבית הראשון, עשוי לרמז על פעולה של השתטחות על גבי מצבה, ובכך מתכתב עם סוף השיר.

הבית השני מתחיל לכאורה במסירות רבה, ומציין שאילו היא תבקש לרקוד, "עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ". אך הוא מסתיים באי התאמה וקיצוניות מופרזת: "אִם תֶּחְסַר לָךְ מַתְּנַת הֻלֶּדֶת, אֶת חַיַּי וּמוֹתִי אֶתֵּן לָךְ". מוטיב זה חוזר גם בבית השלישי, בו מוכן הדובר למכור את שתי עיניו על מנת לספק את צורכי אהובתו.

"אֲכַסֵּךְ וְאֶשְׁכַּב עַל אֶבֶן". רמיזה למצבה, התכתבות בין תחילת השיר לסופו.

הפואנטה, נקודת השיא של השיר, מגיעה במשפט התנאי שבבית הרביעי. בתמורה למסירותו הרבה של הדובר, הוא מצפה לבלעדיות ומסירות מוחלטת מצידה. משפט התנאי כאן אינו דן בבגידה בזוגיות, אלא רק בקשרים חברתיים עצמאיים של האישה. "...אַךְ אִם פַּעַם תִּהְיִי צוֹחֶקֶת/ בִּלְעָדַי בִּמְסִבַּת מְרֵעַיִךְ". תנאי זה מספיק על מנת לסיים את מערכת היחסים ביניהם באופן טרגי: הדובר ישרוף לא רק את "אהובתו" אלא גם את ביתה, שייתכן שהוא גם ביתו, "תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת/ וְתִשְׂרֹף אֶת בֵּיתֵךְ עָלַיִךְ".

ארמזים לסיפור שמשון בתנ"ך

השיר מכיל ארמזים לסיפורו של שמשון הגיבור בתנ"ך שאיבד את שתי עיניו, בגלל פיתוייה של דלילה, אבל עוד לפני כן (שופטים פרקים 14 ו-15), שמשון ערך משתה לרגל נישואיו עם אשתו הפלשתית הראשונה.

וַיְהִי, כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ; וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים, וַיִּהְיוּ אִתּוֹ

ובמהלך המשתה חד חידה לפלשתים, אודות דבש הדבורים (ורמיזה מאיימת על גבורתו וחוסר הפחד שלו), שלא הצליחו לפתור. הם איימו על אשתו:

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן: פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה, פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ!

אשת שמשון סחטה ממנו תשובה לחידה אך זו כללה פרטים מוכמנים, והמרעים הפלשתים חדו לו חידה תמורתה על אהבה והמלכודת שהוא לכאורה נתון בה:

מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ? וּמֶה עַז מֵאֲרִי?

שמשון הפסיד בהתערבות, ואמר למרעים:

"לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי, לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי!"

נקמתו של שמשון הייתה אכזרית:

וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים. וַיִּקַּח לַפִּדִים, וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב, וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת, בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים, וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים. וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה, וְעַד כֶּרֶם זָיִת.

וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים, מִי עָשָׂה זֹאת? וַיֹּאמְרוּ: שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי, כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ.

וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ.

טכניקות בשיר

בשיר טכניקות ספרותיות שונות. ביניהן ניתן למצוא:

• מריזם - בבית הראשון ניגודים התורמים לאווירה הדרמטית: מים (דמעה) מול אש (אבעיר כצרור תבן), קור (אם תרחפנה מקור עצמותייך) מול חום. בנוסף, מוטיב האש החוזר בבית הראשון והרביעי.
• אנאפורה - השימוש החוזר במשפט תנאי קבוע בתחילת כל בית.
• אמצעים פיגורטיביים - "שִׂמְחָתִי לָךְ אַבְעִיר כִּצְרוֹר תֶּבֶן", "עַל אַחֲרוֹן מֵיתָרַי אֲנַגֵּן לָךְ",
• מטונימיה - "תַּעֲבֹר קִנְאָתִי שׁוֹתֶקֶת",
• הגזמה, "אמכור את עיניי" בשביל לחם,
• ועוד.

השיר "ניגון עתיק" היה מהשירים הנלמדים לבחינות הבגרות בישראל.

הלחנת השיר

השיר זכה למספר לחנים. יוחנן זראי חיבר לו לחן שמבוצע בצורה דרמטית על ידי אריק לביא. המלחין מרדכי זעירא חיבר לשיר לחן קליל ושילב שירת "לה לה לה" בין הבתים. יהורם גאון ביצע לחן זה. אושיק לוי הקליט את השיר באלבום הסולו השני שלו משנת 1974, בלחן מאת נפתלי אלטר. בשנת 1999 הקליט יוסי בנאי גרסה חדשה מוקראת בקולו לשיר, עטופה בלחן חדש של יונתן בר גיורא, ואשר יצאה באלבום פגישה לאין קץ - יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן.

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "ניגון עתיק" באתר מיוזיק בריינז
• "ניגון עתיק" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "ניגון עתיק" והאזנה לו באתר זמרשת
• אריק לביא מבצע את "ניגון עתיק" בלחן של יוחנן זראי
• ביצועי השיר "ניגון עתיק", המוצגים באתר נתן אלתרמן
• איתמר לפיד, קנאות בשיר ניגון עתיק ובתנ"ך, דף לימוד, מדרשת
• יוסי בנאי, מבצע את ניגון עתיק באלבום פגישה לאין קץ לחן יונתן בר גיורא