פתיחת התפריט הראשי

נילס וילהלם גאדהדנית: Niels Wilhelm Gade ‏ 22 בפברואר 1817 - 21 בדצמבר 1890) היה מלחין, מנצח, כנר, נגן עוגב ומורה דני. גאדה נחשב למוזיקאי הדני החשוב ביותר בזמנו.[1]

נילס גאדה
Niels Gade by Georg Weinhold.jpg
לידה 22 בפברואר 1817
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 1890 (בגיל 73)
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח, מחנך מוזיקה, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, עוגב, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נילס גאדה

חייועריכה

גאדה נולד בקופנהגן, לאב שבנה רהיטים וכלי נגינה. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו ככנר בתזמורת הדנית המלכותית, שניגנה בהשמעת בכורה את האוברטורה הקונצרטית שלו, Efterklange af Ossian ("הדי אוסיאן") בשנת 1841. כשהסימפוניה הראשונה שלו לא התקבלה לביצוע בקונפנהגן, שלח אותה אל פליקס מנדלסון. תגובת מנדלסון ליצירה הייתה חיובית, וכאשר ניצח עליה במרץ 1843 בלייפציג, קיבל אותה הקהל בהתלהבות. בעזרת מלגה מן הממשלה הדנית, יצא גאדה עצמו ללייפציג, שם לימד בקונסרבטוריון, עבד כעוזר מנצח של תזמורת הגוונדהאוס והתיידד עם מנדלסון, שהשפיע על כתיבתו המוזיקלית. בשנת 1845 ניצח על ביצוע הבכורה על הקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון. גאדה עמד בקשרי ידידות גם עם רוברט שומאן.

עם מותו של מנדלסון בשנת 1847, תפס גאדה את מקומו כמנצח ראשי אך נאלץ לחזור לקופנהגן באביב 1848, עקב מלחמת שלזוויג-הולשטיין בין פרוסיה לדנמרק.

בקופנהגן התמנה גאדה למנהל האגודה המוזיקלית של קופנהגן (משרה בה כיהן עד מותו) ולאחר שייסד תזמורת ומקהלה חדשות, ביסס את מקומו כמוזיקאי הבולט ביותר בדנמרק. הוא עבד גם כנגן עוגב; אומנם, המשרה היוקרתית של נגן עוגב בקתדרלה של קופנהגן ניתנה לא לו אלא ליוהאן פטר אמיליוס הרטמן, אך גאדה שירת כנגן עוגב בכנסיית הולמן בקופנהגן משנת 1850 עד מותו. גאדה ניהל את הקונסרבטוריון של קופנהגן יחד עם הרטמן (שאת בתו נשא לאישה בשנת 1852) ועם הולגר סימון פאולי. גאדה היה גורם משפיע בעל חשיבות על רבים ממלחיני סקנדינביה בדור הבא; הוא עודד ולימד הן את אדוורד גריג והן את קרל נילסן, כמו גם דמויות פחותות מהם בחשיבותן, כמו אוטו מאלינג ואסגר האמריק. גאדה מת בקופנהגן.

יצירותיועריכה

בין יצירותיו של גאדה שמונה סימפוניות, קונצ'רטו לכינור, מוזיקה קאמרית, יצירות לעוגב ולפסנתר וכמה קנטטות רחבות יריעה. בקנטטות הראשונות, בעיקר "קומאלה" (1846) ו"אלוורסקוד", ניכרת נטייה לפולקלור נורדי, אך הקנטטות האחרונות משקפות גישה אוניברסלית יותר, בהשפעת שנותיו בלייפציג. הנטייה לחפש את הלאומיות הנורדית ביצירותיו ולהתעלם מאיכותן הייחודית הייתה לצנינים בעיניו, בסופו של דבר.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נילס גאדה בוויקישיתוף
  • נילס גאדה: נובלטות לשלישיית פסנתר, אופוס 29
  • שמינייה בפה מז'ור, אופוס 17 (חלקים) מתוך אוסף הפרטיטורות הדיגיטלי של ספריית סיבלי למוזיקה
  • 3 קטעים לעוגב אופוס 22 מתוך אוסף הפרטיטורות הדיגיטלי של ספריית סיבלי למוזיקה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הודות לפעילותו המוזיקלית רחבת ההיקף, נחשב [גאדה] לדמות החשובה ביותר במוזיקה הדנית של המאה ה-19 (מתוך הערך "נילס גאדה" בגרוב אונליין)
  2. ^ לדברי גריג, מתוך הערך "נילס גאדה" בגרוב אונליין)