נינה קרביץ

דיג'יי, מפיקה, זמרת ומוזיקאית רוסייה

נִינַה קרַבִיץרוסית: Нина Кравиц; באנגלית: Nina Kraviz; נולדה ב-16 באוקטובר 1982) היא די ג'יי, מפיקה מוזיקלית, זמרת ומוזיקאית רוסייה[1]. ידועה בייחוד בסצנת הטכנו ובשל כך מכונה "מלכת הטכנו"[3].

נינה קרביץ
Нина Кравиц
לידה שנות ה־80 של המאה ה־20
אירקוטסק, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה נִינַה קרַבִיץ
מוקד פעילות רוסיהרוסיה רוסיה
תקופת הפעילות מ-2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק די ג'ייזמרתעיתונאיתמפיקה מוזיקלית
סוגה

טכנו: מינימל טכנו (אנ')
אלקטרונית: אלקטרוניקה (אנ')

האוס: טק האוס (אנ')אסיד האוס (אנ')
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

 
קרביץ בהופעה באיביזה
 
קרביץ בהופעה בהולנד

לאחר שעברה למוסקבה בשנת 2000 ללימודי רפואת שיניים[4] בתחילת שנות ה-2000 עבדה קרביץ במספר מקומות, לפני שהקריירה המוזיקלית שלה יצאה לדרך, כולל תיקון "שיני קוסמונאוטים", אירוח תוכנית רדיו מקומית באירקוצק, וכתיבה בפנזין[1]. בשנת 2005 היא התקבלה לאקדמיה למוזיקה של רד בול בסיאטל, אולם לא יכלה להתחיל את לימודיה כי לא הצליחה להשיג אשרה. לבסוף החלה ללמוד שנה לאחר מכן במלבורן, אוסטרליה[1]. בשנת 2008 היא ניגנה בקביעות במועדון "Propaganda Club" במוסקבה המפורסם[1]. באותה העת היא החלה להעלות לעמוד המייספייס שלה רצועות שהכינה, תחת השם הבדוי "דמלה אייר" (באנגלית: Damela Ayer).

קרביץ הוציאה את אלבום הבכורה שלה בפברואר 2012 באמצעות חברת התקליטים Rekids, והוא זכה לביקורות מעורבות[5][6][7]. באותה שנה הקימה יחד עם הדיג'יי הישראלי דור לוי את הלייבל Demure[2]. בשנת 2014 הקימה קרביץ חברת תקליטים משלה בשם "трип", קרי "טְרִיפּ", שהוא חוויה פסיכדלית[8][9].

בינואר 2015 יצא לאור אלבום המיקס של קרביץ בסדרת DJ-Kicks (אנ'), מספר ארבעים ושמונה בסדרה, אשר נחשבת לסדרת אלבומי מיקס היוקרתית ביותר בעולם המוזיקה האלקטרונית. אלבום המיקס מונה של קרביץ 29 רצועות, מהן שלוש מקוריות של קרביץ עצמה[10][11][12].

ב-2018 יצרה לשיר הנושא מהאלבום החדש להקת פרנץ פרדיננד שלושה רמיקסים, שכל אחד באווירה שונה: האוס, טכנו, ו"לייט נייט"[13].

קרביץ הופיעה מספר פעמים בישראל[14][2] [15]. אחת מהופעותיה אף התקיימה בזמן מבצע צוק איתן, ואף חוותה את משמע האזעקות[16].

קוקטייל "נינה קרביץ" נקרא על שמה והוא מכיל צ'ינאר (אפריטיף איטלקי המופק מארטישוק), ג'ין טנקרי 10 ,פסיפלורה ופירות הדר[17].

בשנת 2018 מותג המשקפיים ריי באן הוציא מהדורה מוגבלת בדגם הנשים החתולי שלו בשיתוף פעולה עם נינה קרביץ. המהדורה כוללת שישה גוונים שונים המציגים אינטרפרטציות אישיות של קרביץ[18].

קרביץ הייתה מעורבת בכמה סערות תקשורתיות וברשתות החברתיות. במאי 2019 מפיק ודי.ג'יי אוקראיני בשם ואקולה (אוק') העלה לאינסטגרם עטיפת EP עליו מוצגות ללא ידיעתן, קרביץ, פגי גו (אנ'), נסטיה (אנ'), ודה בלאק מדונה (אנ'). בתמונה הן מוצגות בתוך מעבורת חלל בצורת איבר מין זכרי, והקדיש להן בפוסט את "הזין הכי יפה שהן אי פעם יוכלו לפגוש"[19]. הפוסט ספג לביקורת רבה מצדן ומצד המעריצים, אשר האשימו אותו במיזוגניה[20]. בנובמבר 2019 תקפו את קרביץ ברשתות החברתיות והאשימו אותה בגזענות ובכך שהיא מנסה לדמות את עצמה לאפרו-אמריקאים, לאחר שפרסמה תמונה שלה עם צמות[21].

חיים אישיים עריכה

קרביץ נולד וגדל באירקוטסק, סיביר, רוסיה[4]. בגיל 19 היא עברה למוסקבה כדי ללמוד רפואת שיניים, שם מאוחר יותר עשתה את התמחותה[1].

קרביץ מתארת שהיא גדלה במשפחה שבה למוזיקה תמיד היה מקום חשוב מאוד. אביה הוא חובב מוזיקה עם אוסף גדול של רוק, פופ וג'אז[4]. לפי הגרדיאן, קרביץ נתוודעה לז'אנר הטכנו בעיר הולדתה אירקוטסק, כשהאזינה לשידורי רדיו של מוזיקה אלקטרונית ברשת אירופה פלוס. בסוף שנות האלפיים היא התגוררה במוסקבה, עבדה כרופאת שיניים בבית חולים לוותיקי מלחמה ביום, וניגנה במועדון בערב[22].

פרסים ומועמדויות עריכה

DJ Awards עריכה

שנה מועמדות/זכייה מועמדות/זכייה מקור
2015 פרס הטכנו מועמדות [23]

Mixmag עריכה

שנה מועמדות/זכייה מועמדות/זכייה מקור
2017 דיג'יי השנה זכייה [24]

מאה הדיג'יים הגדולים של DJ Magazine עריכה

שנה מקום מקור
2018 97 [25]
2019 60

פרסי מוזיקת דאנס הבינלאומי עריכה

שנה קטגוריה מועמדות/זכייה מקור
2018 האמנית הנשית הטובה ביותר (מחתרתי) זכייה [26]
2019 אמנית הטכנו הטובה ביותר (אישה) מועמדות [27]
2020 מועמדות [28]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים עריכה

  • Nina Kraviz, 2012
  • Mr Jones, 2013

אוספים עריכה

  • DJ-Kicks (#48), 2015

סינגלים עריכה

  • "Pain in the Ass", 2009
  • "I'm Week", 2010
  • "Ghetto Kraviz", 2011
  • "Pochuvstvui", 2017
  • "Cascalho", 2009
  • "Grizado de Alface", 2011
  • "Kiko D Santos", 1999
  • "Preto na branca"

רמיקסים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נינה קרביץ בוויקישיתוף
  • Between The Beats: Nina Kraviz, סרט תיעודי קצר שהשיק מגזין המוזיקה המקוון "רזידנט אדווייזור" בין הופעותיה, ‏19 במרץ 2013

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 Joe Muggs, Nina Kraviz: A Life Less Ordinary, במגזין Mixmag, ‏26 באוקטובר 2013 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 נועה הרשקוביץ‏, די.ג'יי נינה קרביץ חוזרת לישראל, באתר וואלה!‏, 03 בדצמבר 2012
  3. ^ תרבות ובידור 13, מלכת הטכנו, נינה קרביץ, מגיעה לישראל כחלק מפסטיבל ענק, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 10 ביוני 2018[2]
    רז ישראלי, פסטיבל מטאור: אירופה זה כאן, באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2018
    רוני קשמין, איפה תמצאו לחם שיפון דני כהה ודחוס כמו שצריך?, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2018
    יותם אבני‏, החיים בלופ 72: כשהיא בועטת, באתר וואלה!‏, 02 באפריל 2015
    מערכת טיים אאוט, עדיין מתלבטים? 5 סיבות לא להחמיץ את פסטיבל DGTL, במערכת טיים אאוט, ‏13 באוקטובר 2019
    רז ישראלי, פסטיבל מטאור: אירופה זה כאן, באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2018
  4. ^ 1 2 3 Nina Kraviz (fabric 91), באתר Fabric London, ‏13 בדצמבר 2016 (באנגלית)
  5. ^ Moore, Ralph (21 בפברואר 2012). "Nina Kraviz album review". Mixmag. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Opperman, Derek (3 ביוני 2012). "Nina Kraviz album review". XLR8R. נבדק ב-13 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Miller, Derek (5 במרץ 2012). "Review: Nina Kraviz – Nina Kraviz". Resident Advisor. נבדק ב-13 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Schwartzberg, Lauren (16 במאי 2014). "Nina Kraviz Announces A New Label and Proves It's Been About the Music All Along". Vice. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Caruso, Chris (19 במאי 2014). "Nina Kraviz Announces трип Label Launch". DJ Times. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ יותם אבני‏, החיים בלופ 72: כשהיא בועטת, באתר וואלה!‏, 02 באפריל 2015
  11. ^ Raycheva, Raya (28 באוקטובר 2014). "Nina Kraviz Steps in For Latest DJ Kicks Mix". Mixmag. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Murray, Robin (28 באוקטובר 2014). "Nina Kraviz To Steer DJ Kicks Mix". Clash Magazine. נבדק ב-13 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ רן ברנע, ‏שירי הקלאב הטובים של השבוע, באתר ‏מאקו‏, 20 ביולי 2018
  14. ^ תרבות ובידור 13, מלכת הטכנו, נינה קרביץ, מגיעה לישראל כחלק מפסטיבל ענק, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 10 ביוני 2018
  15. ^ אמיר אגוזי‏, רשמקול 80, באתר וואלה!‏, 04 במרץ 2010
  16. ^ דורון חלוץ, כך נזכרה תל אביב שהיא יותר קרובה לעזה מאשר לברלין. מסע אל חיי הלילה במלחמה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
  17. ^ תפריט קוקטיילים – מסעדת פרגמון
    רוני קשמין, איפה תמצאו לחם שיפון דני כהה ודחוס כמו שצריך?, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2018
  18. ^ זיוה מוגרבי-קובני, השתגעו לגמרי: הקולקציה של Desigual, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2018
  19. ^   "העולם דפוק ולא שוויוני. הביט הנכון יתקן אותו", באתר הארץ, 5 בספטמבר 2020
    תגובת אחת המצוירות לפוסט
  20. ^ נועה ארגוב, גברים, תחליפו תקליט: נועה ארגוב על מיזוגיניה בעולם המוזיקה, באתר טיים אאוט, ‏2 במאי 2019
  21. ^ נלי פבלובנה, אמיתי לגמרי: נינה קרביץ מואשמת בגזענות לאחר שעשתה צמות בשיער, באתר Mega Tickets, ‏1 בנובמבר 2019
  22. ^ Hutchinson, Kate (12 ביולי 2018). "Interview Techno titan Nina Kraviz: 'People were suspicious of a pretty woman making music'". The Guardian. נבדק ב-13 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "2015 - DJ Awards". DJ Awards. נבדק ב-2017-10-23.
  24. ^ ג'רמי אבוט, Nina Kraviz is our DJ of The Year, במגזין Mixmag, ‏20 בדצמבר 2017 (באנגלית)
  25. ^ Nina Kraviz | Top 100 DJs 2019, DJMag.com (באנגלית)
  26. ^ "International Dance Music Awards (IDMA) presents 2018 winners". 22 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ WMC: International Dance Music Awards (IDMA) 2019 Winners | Here are the winners for the 33rd Annual International Dance Music Awards (IDMA 2019)! | By Winter Music Conference | Facebook, co-fr.facebook.com (בקורסיקנית)
  28. ^ Avicii posthumously wins Best Album award at International Dance Music Awards, DJMag.com, ‏2020-04-09 (באנגלית)
  29. ^ Gwee, Karen (14 באוקטובר 2019). "St. Vincent announces Masseduction remix album curated by Nina Kraviz". NME. אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)