אזעקת מלחמה

אזעקת מלחמה היא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות). עם שמיעת האזעקה יש להיכנס למקלט, מרחב מוגן או לחדר אטום.

צופר אזעקה פנאומטי בחיפה. כל הצופרים מסוגו הוצאו משימוש.
צופר אזעקה אלקטרוני ברמת גן
צופר אזעקה אלקטרוני בירושלים
צופר אלקטרוני מדגם ECN3000 בכפר הס

קולות האזעקה בישראלעריכה

עד 10 ביוני 1948 אזעקת המלחמה בישראל הייתה צפירה ממושכת, וצפירת ההרגעה הייתה צפירה עולה ויורדת.[1] בתאריך זה הוחלפה משמעות שתי הצפירות, ומאז אזעקת מלחמה היא צפירה עולה ויורדת. לאחר ביטול האיום לעיתים נשמעת צפירת הרגעה שהיא צפירה ממושכת, שמבשרת לתושבים כי אפשר לחזור לשגרה, וכן היה עד מלחמת המפרץ. צפירה זו אינה בשימוש תדיר[2]. במקומה, פיקוד העורף נותן הנחיה מראש בדבר הזמן שיש לשהות במקלט (באיום רגיל 10 דקות ובאיום רקטי 5 דקות, אם לא נמסרה הוראה אחרת). אחת הסיבות המרכזיות למיעוט השימוש בצפירת ההרגעה מתאימה יותר לתרחיש של הפצצה באמצעות מטוסים, המרוקנים את מטען הפצצות שלהם ומסתלקים (ומכאן שמה באנגלית: all-clear, כלומר השמיים "נקיים" ממפציצים), אבל לא לתרחיש של שיגור טילים שאין לו התחלה וסוף מובהקים.

הצופרים בישראלעריכה

הצופרים הראשונים הותקנו בישראל בתקופת הבריטים במהלך שנות ה-30 ושנות ה-40[3] והזהירו את התושבים מפני מפציצים במלחמת העולם השנייה (למשל בהפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה[4]). צופרים אלו היו צופרים ידניים אשר פעלו בעזרת מנואלה וכאשר היה איום האנשים היו מסובבים אותה וזה היה מסובב גלגל בעל חריצים אשר היה מפיק את צליל הצפירה (צופרים אלו היו נפוצים בעיקר בבסיסים צבאיים ובכפרים וישובים אשר לא הייתה בהן הספקת חשמל סדירה) במקביל אליהם הותקנו במרכזי אוכלוסייה גדולים יותר צופרים אלקטרומכניים אשר התבססו על הצופרים הידניים אך במקום מנואלה הותקן בהם מנוע חשמלי אשר איפשר את הפעלתם מרחוק (צופרים אלו לא פורקו במלואם וניתן לראות ולשמוע אותם בעיקר בבסיסים צבאיים ובכפרים מסוימים), צופרים אלה הופעלו גם במהלך מלחמת העצמאות, בעקבות תקיפות אוויריות של חיל האוויר המצרי[5].

במהלך שנות ה-60 וה-70 החלו להתקין גם צופרים פנאומטיים (מופעלים באמצעות לחץ אוויר), בעיקר במרכזי אוכלוסייה של ערים גדולות, במקביל לפריסתם של הצופרים האלקטרומכניים בעיקר בכפרים ובמושבים, מרבית הצופרים הללו הם מדגמים F71 ו-HLS273 של חברת HÖRMANN הגרמנית שנחשבת מומחית בתחום. צופרים אלה חזקים ביותר - צופר מדגם F71 מגיע לעוצמה של 130 דציבלים בטווח של 30 מטרים. ראש הצופר מותקן על עמוד בגובה של כ-19 מטרים, הקול המושמע מופק באמצעות כוח אוויר המופק על ידי מדחס שנמצא בתחתית העמוד ובעזרת צינור אוויר שולח את האוויר כלפי מעלה, בקצה העליון של ראש הצופר מותקן מנוע רב עוצמה שמחובר לגלגל בעל חריצים (בדומה לצופרים המכניים) אשר מרטיט את האוויר שיוצא מה שמפיק את צליל הצפירה. הצופרים הפנאומטיים דומים באופן עבודתם לצופרים המכניים אולם בפעולתם מעורב אוויר דחוס, דבר שמגדיל באופן משמעותי את ביצועיהם. דחיסת האוויר מתאפשרת באמצעות מנוע דיזל (במקרה מלחמה בה אספקת החשמל מושבתת), דגם זה מצויד גם במכל אוויר גדול המאפשר דחיסת אוויר מבעוד מועד ומאפשר הפעלה מיידית. עד לסוף שנות ה-90 הפעלת צופר מדגם זה הייתה ידנית על ידי חיילי מילואים של פיקוד העורף, הפעלת הצופר חייבה נוכחות פיזית של המפעילים במקלט שנבנה מתחת למגדל. בזמן מלחמת המפרץ הססמה להפעלת מערכת האזעקה הייתה "נחש צפע", והיא שודרה ברדיו ובטלוויזיה, בכל פעם שנורו טילי סקאד לעבר ישראל וכך ידעו אנשי המילואים להפעיל את מערכות הצופרים בערים השונות.

במהלך שנת 2012 כל הצופרים הפנאומטיים הושבתו בהדרגה[6] אך חלקם עדיין לא פורק וניתן לראותם עדיין בערים מסוימות.

שיטה נוספת לתפעול הצופרים הייתה דרך פרוטוקול DTMF, פרוטוקול טלפוניה המשדר בצורה אלחוטית (או עם קו טלפון) מספר חיוג סודי הדומה לחיוג מספר טלפון אשר מכיל גם אותיות כדי להקשות על פיצוח הצופן. בצופרים היה מקלט אשר שימש כמכשיר טלפון, וכך על ידי חיוג למספר מסוים והקשת קוד מסוים אחר, היה ניתן להפעיל את הצופר לסימון רגיעה ולסימון סכנה. לאחר מכן הפעלת הצופרים עברה לפרוטוקול INTRAC על בסיס בקשים[דרושה הבהרה] של חברת מוטורולה. כאשר פורקו הצופרים הישנים הפסיקו להשתמש בפרוטוקול INTRAC.

החל מסוף שנות ה-90 מחליפים את הצופרים הישנים צופרים אלקטרונים המיובאים ומתוחזקים על ידי קבלני משנה של צה"ל, הצופרים האלקטרוניים הראשונים מתוצרת החברות מוטורולה, Altec, Federal signal, Whelen וטלקול החליפו את הצופרים המכניים בעיקר במגזר הכפרי ולקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 גם במרכזי הערים הגדולות, דוגמת דגם ECN3000 של חברת HÖRMANN. הצופרים האלקטרוניים קטנים בהרבה: צופר מדגם ECN3000 מורכב מ-20 רמקולים קטנים וגובהו כ-3 וחצי מטרים; וצופר מדגם חדש וקטן עוד יותר, של חברת ATI Systems מדגם HPSS32 מורכב מ-8 רמקולים קטנים וגובהו כשני מטרים

צופרים אלו ממוקמים בדרך כלל על גגות מבני ציבור, בתי ספר, גני ילדים ולעיתים על מבני תעשייה ומשרדים. טון הצפירה מורכב מסינתזה של אותות חשמליים המוגברים ומושמעים דרך הרמקולים של הצופר, כך שהצופר האלקטרוני הוא מערכת כריזה לכל דבר וכן ניתן להשתמש בו גם לצרכים אחרים. במקרים בהם אין מבנים שניתן להרכיב עליהם את הצופר, הוא מותקן על עמוד גבוה מהקרקע. יתרונם הגדול של הצופרים האלקטרוניים הוא בפשטות התקנתם היחסית, אמינותם ויכולת הכריזה שלהם. ישנם בישראל קרוב לשלושת אלפים צופרים המשרתים הן את המגזר העירוני והן את הכפרי. הצופרים האלקטרוניים מאפשרים גם כריזה מילולית חופשית על ידי פיקוד העורף ובשעת הצורך גם שידור הודעות מוקלטות כדוגמת הנחיות לציבור או מידע במקרה חירום.

הפעלת האזעקה נעשית מרחוק באמצעות תקשורת אלחוטית ומערכת שליטה אשר מתקשרת עם כל הצופרים ואף יכולה לקבל דיווח על תקלות. כמו כן קיימת כיום אפשרות להפעיל את האזעקה באזורים שונים בארץ באופן חלקי, כך שבזמן אמת מערכת ההתרעה מאתרת בעצמה את הטיל או הרקטה, מחשבת את אזור נפילתו, ומפעילה את הצופרים רק באזור הנדרש: בזמן מלחמת המפרץ, בזמן שיגורו של טיל הופעלה האזעקה בכל המדינה, בזמן מלחמת לבנון השנייה היו בישראל 25 אזורי צפירה, ובמבצע צוק איתן (2014) היו 255 אזורי צפירה[7], בשנת 2019 היו 1,800 אזורי צפירה.

צפירות זיכרוןעריכה

מאז התקנתם ועד היום, משמשים צופרי האזעקה בישראל לתכלית נוספת - צפירות הדומייה השנתיות הקבועות: ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. צפירות אלו נשמעות ברחבי המדינה כצפירת הרגעה (טון רציף) לזמן קצוב. צפירות כאלו נשמעו מהצופרים גם לאחר אסון צור הראשון ובמהלך הלווייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לאחר הירצחו.

פריסה ותחזוקהעריכה

צופרי האזעקה פרושים ברחבי המדינה בכל המקומות המיושבים, אך בדרכים ובמקומות שאינם סמוכים ליישוב לא ניתן לשמוע אותם. לשם כך מתקיימות פריצות לשידורי הרדיו בזמן אזעקת אמת לתדרים אזוריים שהוקצו מראש, שבזמן רגיעה משדרים כרגיל ובזמן אזעקה מתקיימת פריצה מיידית לשידור על ידי פיקוד העורף ומשודרת אזעקה. כמו כן בימי הזיכרון מושמעות צפירות הדומייה ברובם המוחלט של ערוצי הרדיו בישראל.

מדי פעם, כדי לבדוק את תקינותם של צופרי האזעקה באזור צפירה מסוים - עורך פיקוד העורף ניסוי צופרים בכך שבשעה ובתאריך שנקבע מראש הוא מפעיל צפירה עולה ויורדת או אזעקת "צבע אדום" בכל הצופרים באזור הצפירה לזמן קצוב. הניסויים ידועים מראש, ועל מנת למנוע בהלה בקרב הציבור בכך שיחשוב שמדובר באזעקת אמת - פיקוד העורף מפרסם הודעה מראש על קיום הניסוי באמצעי התקשורת. נוהל ניסוי הצופרים הוא חלק מהפקת הלקחים של צה"ל לאחר כשלים במלחמת לבנון השנייה, בה בין השאר חלו תקלות רבות במערכות האזעקה, ורבים לא שמעו את האזעקה בזמן מטחי הטילים שנורו לאזור, דבר שגרם לנפגעים בנפש.

סוגי התרעות מפני סכנות בישראלעריכה

צופר אזעקה מכני בארצות הברית
 
התרעה באמצעות טלפון חכם
  • צפירה עולה ויורדת המתריעות על טילים או רקטות שעתידים ליפול בשטח ישראל בזמן מלחמה.
  • התרעה קולית היא אזהרה בקול אנושי המזהיר ברמקול מקומי על סכנת טילים.
  • צבע אדום (בעבר נקראה "שחר אדום") היא מערכת אזעקה קולית בקול של אישה המתריעה במילים אלו מפני נפילה אפשרית של רקטות קסאם ביישובי עוטף עזה והעיר שדרות. מערכת זאת נשמעת גם היא מצופרי האזעקה.
  • תרועה היא מערכת אזעקה קולית המתריעה מפני רעידות אדמה, ועושה שימוש בצופרי האזעקה.
  • זימונית - כבדי שמיעה החל מרף שנקבע על ידי פיקוד העורף שאינם מסוגלים לשמוע את האזעקה או את התרעת "צבע אדום", זכאים לקבל ביפר המחליף את מערכת הצופרים.
  • יישומון (אפליקציית) פיקוד העורף הוא יישומון לטלפון חכם, שמתריע על אזעקות צבע אדום, לפי בחירת המשתמש שיכול לבחור מספר אזורים בארץ (מקום מגורים שלו/משפחתו או מקום העבודה) או לחלופין את כל הארץ.
  • מסרון לטלפונים סלולריים - בעבר, פיקוד העורף עשה שימוש בטכנולוגיית Cell Broadcast כך שבזמן אזעקה התבצעה פריצה על ידי מערכות ההתרעה של פיקוד העורף למערכות האנטנות הסלולריות של החברות השונות באזור הנתון ונשלח מסרון מיוחד לכל הטלפונים הסלולריים באזור המודיע על אזעקת אמת.
  • הודעה מתפרצת / כתובית מתפרצת - ברשתות הרדיו נשמעת הודעה מתפרצת על אזעקה מעל השידורים הרגילים. באתרי האינטרנט והטלוויזיה התרעת פיקוד העורף מופיעה בכתובית אדומה מעל או בתחתית המסך. יש אתרי אינטרנט (כגון ynet) בהם הכתובית מלווה בציפצוף אזהרה.

התפתחות דרכי ההתרעהעריכה

 
תצוגת ההתרעות של פיקוד העורף בשידורי הטלוויזיה. למעלה, ההתרעות עד שינוי שיטת ההתרעות באמצע 2019 (לפי שם המרחב); למטה: ההתרעות לאחר מיקודן, כפי שמופיעות בזמן השידור מתחת לסמל הערוץ המשדר

עד לשנת 2014, התרעות פיקוד העורף היו זמינות כאזעקה ובביפר בלבד (לכבדי שמיעה).

התרעות בטלוויזיהעריכה

מספר ימים אחרי תחילת מבצע צוק איתן, החל פיקוד העורף בשידורי התרעות על גבי מסך הטלוויזיה, תחת הכותרת "פיקוד העורף התרעה במרחב". ההתרעה כללה את סמליל פיקוד העורף ואת שמות המרחבים אליהם היא כוונה באותו רגע נתון (למשל: שפלה 175 - ראשון לציון, דן 157 - תל אביב[8]). הודעות אלה החלו להופיע לראשונה בערוץ הראשון, ערוץ 2, ערוץ 10, וגם בערוץ HOT3 בכבלים, והמשיכו, עם שינוי מפת הערוצים לאפיקים החדשים, לכאן 11, קשת 12 ורשת 13. בהמשך, התרעות פיקוד העורף הפכו לזמינות גם באתרי אינטרנט וביישומונים שונים, באמצעות API והתעדכן בכל פעם שנשמעה אזעקה. כמו כן, ההתרעות החלו להיות מוצגות על המסך גם בעת ניסויי צופרים, במרחבים שבהם נקבעו ניסויים כאלו.

בעבר, הזכיינית "רשת", ערוץ 10 והערוץ הראשון עיצבו את התראות פיקוד העורף לפי בחירתן, ואילו "קשת" השאירה את התרעות פיקוד העורף בעיצובן ובהנפשתן המקוריות. בערוץ הראשון נעשה שימוש בפונט "הצבי" לטקסטים, בערוץ עשר נעשה שימוש ב"נרקיס בלוק" ואילו ב"רשת" - שידורי ערוץ 2 הפונט נשאר אריאל (הספרות הוחלפו בספרות של הגופן סנטרי גות'יק (באנגלית)), אך המכנה המשותף לכולם הוא שהוחלף האפקט המקורי של פיקוד העורף בהנפשות מותאמות אישית[9].

כמו כן, הערוץ הראשון ובהמשך "כאן 11" היו מציגים גם בתחתית המסך פירוט של היישובים בכל אזור התרעה.

ב-14 במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות ערוץ 20 החל להציג את התרעות פיקוד העורף[10].

עם התרבות שידורי טלוויזה על גבי האינטרנט, עולה קושי בקבלת התרעות בזמן אמת וזאת בשל השיהוי במספר שניות שיש בשידור על גבי האינטרנט, בחלק מהמקרים כאשר צופים בתוכניות מוקלטות לדוגמה עלולה שלא להופיע התרעה כלל[11].

התרעות בסלולר ובאינטרנטעריכה

בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן, הופעלה לראשונה מערכת "מסר אישי" המבוססת על טכונולוגיית שידור תאי. המערכת עבדה כך שהאזרחים קיבלו הודעת SMS עם התרעה להיכנס למרחב מוגן על סמך מיקומם, בהתבסס על האנטנות הסלולריות אליהם הם מחוברים. בשנת 2016 הכריז פיקוד העורף כי יפסיק לעשות שימוש במערכת לאור קשיים טכני שהתגלו. במקום זאת פותחה אפליקציה לסלולר שהושקה באותה שנה[12].

בשנת 2019 נעשו שינויים במערכת ההתרעות של פיקוד העורף, כאשר, בין היתר, שונתה הכותרת מ"פיקוד העורף התרעה במרחב" ל"התרעות פיקוד העורף" ונחסמה הגישה ל-API, כך שרק אתרים ואפליקציות מורשים מטעם פיקוד העורף יוכלו לקבל ולהציג את ההתראות[13]. אזורי ההתרעה שונו כך שמאז יוני באותה שנה, הם מציגים את שמות הערים או האזורים המסוימים בהם נשמעת אזעקה (וערים גדולות מחולקות לאזורים מסוימים, כגון "רובע דרום" בירושלים, במקום ציון "ירושלים" בלבד)[14].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוחלפו אותות הצפירה, מעריב, 9 ביוני 1948
  2. ^ במהלך מבצע "צוק איתן" ב-25 באוגוסט 2014 בשעה 08:17 הייתה אזעקה עולה ויורדת בתל אביב. האזעקה הייתה אזעקת שווא, לפיכך היא הופסקה לפני סופה ובמקומה הושמעה צפירת הרגעה (צפירה ממושכת ללא עליות וירידות)
  3. ^ דוגמאות:
  4. ^ התקפת האויר הראשונה על ארץ ישראל, דבר, 16 ביולי 1940
  5. ^ דוגמה: פגיעה יעירה בבית "הארץ", הארץ, 20 במאי 1948
  6. ^ יואב זיתון, שקל אחד, וכל הצופרים הישנים יורדים מהגגות, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
  7. ^ מיטל ר. פישמן, הדור החדש של האזעקות שיצילו חיים, באתר ynet, 16 בינואר 2019
  8. ^ מה אומרים המספרים של פיקוד העורף שמופיעים על המסך בזמן אזעקה? הרשימה המלאה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 ביולי 2014‏
  9. ^ התרעות פיקוד העורף בשידורי רשת, ערוץ 2
    התרעות פיקוד העורף בשידורי הערוץ הראשון
    התרעות פיקוד העורף בשידורי ערוץ 10
  10. ^ ציוץ בטוויטר, ערוץ 20
  11. ^ אילן גטניו, האם יש השהייה בהתרעות בטלוויזיה?, ישראל היום, ‏12 בנובמבר 2019
  12. ^ זיתון, יואב (2016-02-16). "יותר מהיר מהצופרים: צה"ל משיק אפליקציית התרעות". Ynet. נבדק ב-2022-02-09.
  13. ^ שמעון איפרגן, ‏מדוע חסם פיקוד העורף את אפליקציות "צבע אדום"?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בינואר 2019‏
  14. ^ ניר דבורי, כתב צבאי, ‏השינוי במערך ההתרעות נכנס לתוקף, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 ביוני 2019‏