ג'ין

משקה אלכוהולי

ג'יןאנגלית: Gin) הוא משקה אלכוהולי חסר צבע ממשפחת המשקאות הלבנים המופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים. הג'ין נחשב משקה "קשה" לשתייה, מתוקף היותו בעל חוזק אלכוהולי גבוה מאוד מחד ובעל טעם יבש מאוד מאידך, ולכן נדיר מאוד לראות אנשים השותים אותו "נקי" (כלומר לא מעורבב עם אף נוזל אחר), בניגוד למשקאות חריפים אחרים דוגמת טקילה וודקה.

בקבוק ג'ין מסוג בומביי ספייר

היסטוריהעריכה

אין יודעים בוודאות מי יצר לראשונה את הג'ין (בדומה למרבית המשקאות האלכוהוליים), אך יש המשערים כי נוצר לראשונה על ידי הרופא והמדען (כימאי, פיזיולוג ואנטומאי) פרנסיסקוס סילביוס מהולנד אשר חיפש אחר תרופה לטיפול בהפרעות תפקוד הכליות. הג'ין הוא פיתוח של משקה הולנדי עתיק יומין בשם או "ינייבר" (הולנדית: Jenever), שהוא גם שמו ההולנדי של הערער שהוא גם מרכיב הטעם הדומיננטי במשקה. עדיין ניתן להשיג ינייבר בבקבוקי חרס מסורתיים.

בתחילת המאה ה-18 הפכו משקאות מזוקקים מבוססי דגנים לפופולריים מאוד באנגליה. אף שמשקאות אלה שונים מהג'ין שמקובל לשתות היום, הם כונו כולם בשם "ג'ין" או "ג'נבה", שיבוש של המילה ההולנדית "ינייבר". תופעת העלייה הדרמטית בצריכת ג'ין בלונדון והניסיון של הממשלה לשלוט במכירה וצריכה של ג'ין קיבלו את השם "שיגעון הג'ין". במאה ה-19 נוסדו בבריטניה חנויות מפוארות לממכר ג'ין, שכונו "ארמונות ג'ין" (Gin Palaces). אלמנטים בעיצוב של ארמונות הג'ין הפכו לחלק מהעיצוב הסטנדרטי של הפאב המודרני, גם אחרי שדעכה הפופולריות של המשקה.[1]

יצור המשקהעריכה

ג'ין מבוסס על דגנים, ומזוקק בזיקוק דודי כפול. לאחר מכן בגלל טעמו התפל של המשקה המתקבל מוסיפים תבלינים: בראשם הערער, אשר מעניק למשקה את טעמו הייחודי, ובנוסף גם כוסברה, לענה, אירוס פלורנטיני, קינמון ועוד.

לאחר מכן מדולל הג'ין במים ומבוקבק לבקבוקים.

ג'ין וטוניקעריכה

  ערך מורחב – ג'ין אנד טוניק
 
ג'ין מסוג ביפיטר וטוניק

מקובל ברחבי תבל לשתות ג'ין עם טוניק, על פי המנהג הבריטי. מקורו של המנהג בחיילי האימפריה הבריטית במאות הקודמות. הצבאות הבריטים זכו להכיר את הג'ין (אז ינייבר) מידי הצבאות ההולנדים, והמשקה הפך חיש מהר לחביב החיילים הבריטים, ונקשר ישירות לחיילות (מותג הג'ין Beefeater מציג חייל בריטי על הבקבוק, וזכה לשמו מכינוים של החיילים באותו שם). הקשר בין ג'ין וטוניק נעשה על ידי חיילים בריטים באסיה, אשר נדרשו לצרוך כינין כתרופת מנע למלריה. את הכינין, אשר לו טעם מריר מאוד ערבבו עם מים וכינו "טוניק" (Tonic פירושו המילולי "תרופה" באנגלית). את מי הטוניק הוסיפו החיילים למשקם האהוב, וכך נוצר הצמד. כיום נוהגים רבים לערבבו עם מעט לימון - דבר אשר, לפי דעת רבים, משפר את טעמו של הקוקטייל.

קוקטייליםעריכה

מרטיני וגיבסון הם קוקטיילים מבוססי ג'ין בתוספת ורמוט.

מותגיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jessica Warner, "Gin in Regency England", History Today, March 3, 2011