ניקולאי צ'רפנין

מלחין רוסי

ניקולאי ניקולאייביץ' צ'רפניןרוסית: Николай Николаевич Черепнин;‏ 3 במאי 1873[1]26 ביוני 1945) היה מלחין, פסנתרן ומנצח רוסי. נולד בסנקט פטרבורג והיה תלמידו של ניקולאי רימסקי-קורסקוב בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. הוא ניצח על העונה הראשונה בפריז של הבלט רוס של סרגיי דיאגילב.

ניקולאי צ'רפנין
לידה 15 במאי 1873
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביוני 1945 (בגיל 72)
איסי לה מולינו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הרוסי סן-ז'נביאב-דה-בואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria Tcherepnin עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלכסנדר צ'רפנין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ניקולאי צ'רפנין נולד בשנת 1873 לרופא מפורסם ועשיר, שנשא אותו שם. לניקולאי האב היו מהלכים בחוגי עלית של אנשי רוח ואמנים, בהם פיודור דוסטויבסקי ומודסט מוסורגסקי. אמו של ניקולאי הבן מתה בינקותו, ועם נישואיו השניים של אביו, הוחלפה באם חורגת, שהביעה כלפיו רגשות מעורבים. בילדותו, נהג אביו של ניקולאי להכותו באופן קבוע ואכף עליו קוד כללי של משמעת חמורה.[2]

בצו אביו, למד ניקולאי משפטים, אך במשך שנות לימודיו עסק בקביעות בהלחנה. בשנת 1895 סיים את לימודיו וקיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת סנקט פטרבורג. ב-1898, קיבל תואר בהלחנה בהנחיית רימסקי-קורסקוב ותואר בפסנתר. כשרונותיו והמעמד הגבוה של משפחתו הקנו לו משרה כמורה לתזמורת בקפלת החצר בשנת 1899. במשך שש שנים לימד שם ואחר שב לקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג ללמד שם. במהלך 13 שנות עבודתו שם (מ-1909 ואילך כפרופסור) לימד תלמידים רבים שעשו להם שם בהמשך, בהם סרגיי פרוקופייב, אלכסנדר גאוק, יורי שאפורין ואחרים.

בשנת 1902 התמנה למנצח הקבוע של "הקונצרטים הסימפוניים הרוסיים" ובהמשך נתן הופעות אורח עם האגודה המוזיקלית הרוסית, האגודה הפילהרמונית של מוסקבה, וכן ניצח על תיאטרון מריאינסקי בשנים 1906 עד 1909. כחבר בחוג בליאייב, ב"חוג המוזיקה העכשווית" (Kruzhok sovremennoy muzïki), ועבד עם תנועת "עולם האמנות" (Mir iskusstva). צ'רפנין היה ידידו של המוזיקולוג אלכסנדר אוסובסקי.

ב-1907, בתקופת עבודתו בקונסרבטוריון, כתב את יצירתו המפורסמת ביותר, אולי, הבלט Le Pavillon d'Armide. כעבור שנתיים, ניצח צ'רפנין על הבלט בהצגת הבכורה של בלט רוס האגדי של דיאגילב. הוא ניצח על כל העונה הראשונה וחזר פעמים רבות במהלך חמש השנים הבאות. הוא ניצח על הופעות של הבלט רוס בברלין, מונטה קרלו, פריז, רומא ובית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון.[3] נוסף לעבודתו כפרופסור ולמחויבותו לבלט, גם התמנה ב-1908 למנצח של תיאטרון מריאינסקי. בתפקידו זה, ניצח על הבכורה הפריזאית של האופרה "תרנגול הזהב" מאת רימסקי-קורסקוב.[4]

משנת 1905 עד 1917, עמד צ'רפנין בראש הקונסרבטוריון של סנקט פטרבטורג, שם הורה ניצוח. ב-1918 הוזמן לקבל עליו את משרת מנהל הקונסרבטוריון הלאומי של טיביליסי, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. לאחר הכיבוש הסובייטי של גאורגיה ב-1921, היגר לפריז ושם חי עד סוף חייו. בתקופה זו בצרפת, עבד עם אנה פבלובה ולהקת הבלט שלה כמלחין ומנצח (1924-1922) ויצא לסיורי הופעות ברחבי אירופה וארצות הברית, אך ב-1933 הפסיק את קריירת הקונצרטים שלו עקב הידרדרות בשמיעתו. ב-1925 ייסד את הקונסרבטוריון הרוסי בפריז וכיהן כמנהלו במשך מספר שנים (1929-1925 ו-1938–1945). ב-1926 התקבל כחבר בבית ההוצאה בליאייב, שם נבחר לכהן כנשיא מ-1937 עד מותו ב-1945.

ניקולאי צ'רפנין היה אביו של המלחין והפסנתרן אלכסנדר צ'רפנין וסבם של סרגיי ואיוואן צ'רפנין.

יצירותיו עריכה

אופרה עריכה

  • "השדכן" (1930)
  • "ונגקה מנהל האחוזה" (1933)

בלט עריכה

  • "הביתן של ארמיד" (1907)
  • "נרקיס ואקו" (1911)
  • "מסכת המוות האדום" (1915)
  • "בכחוס" (1922)
  • "מעשייה רוסית קסומה" (1923)
  • "הרומן של המומיה" (1924)

יצירות למקהלה עריכה

  • 2 קטעים למקהלה (1899)
  • "שירה של סאפפו" (1899)
  • "ירידת הבתולה מריה לשאול", אורטוריה, 1934

יצירות תזמורתיות עריכה

  • "הנסיכה לואנטן" (פרלוד למחזה "הנסיכה לואנטן") מאת אדמונד רוסטאן, אופוס 4 (1896)
  • "מקבת'" (לפי המערכה הרביעית, תמונה ראשונה), אופוס 12 (1902)
  • "מארץ לארץ" (1903)
  • קונצ'רטו לפסנתר בדו דיאז מינור, אופוס 30 (1905)
  • "מריה מורוונה" (פואמה סימפונית (1909)
  • "הממלכה הקסומה" (1910)
  • "6 איורים מוזיקליים לסיפור "הדייג והדג" מאת אלכסנדר פושקין, אופוס 4 (1917)
  • "גורל" (1938)

מוזיקה קאמרית עריכה

  • "פואמה לירית", לרביעיית מיתרים (1898)
  • "מלודיה" לכינור פסנתר (1902)
  • 5 קטעים לפסנתר (1904)
  • 6 רביעיות קרן
  • "האלף-בית בתמונות", לפסנתר (1910)
  • "קדנצה פנטסטית", לכינור ופסנתר (1915)

תזמורים והשלמות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניקולאי צ'רפנין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה