ניקולה סטרג'ן

ניקולה סטרג'ן
Nicola Sturgeon
	סטרג'ן, 2023
	סטרג'ן, 2023
לידה	17 ביולי 1970 (בת 54); אירבין, סקוטלנד
שם לידה	Nicola Ferguson Sturgeon
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	אוניברסיטת גלאזגו; Greenwood Academy; University of Glasgow School of Law ;
מפלגה	המפלגה הלאומית הסקוטית
בן זוג	פיטר מורל
	firstminister.gov.scot
	20 בנובמבר 2014 – 28 במרץ 2023; (8 שנים)
מונרך בתקופה	אליזבת השנייה, צ'ארלס השלישי
	→ אלכס סלמונד חמזה יוסף ←
	14 בנובמבר 2014 – מכהנת; (10 שנים)
	→ אלכס סלמונד
פרסים והוקרה
	100 נשים (BBC) (2014); פרס המדיה M100 (17 בספטמבר 2019) ;

ניקולה סטרג'ן (באנגלית: Nicola Sturgeon; נולדה ב-17 ביולי 1970) היא פוליטיקאית סקוטית שכיהנה כשרה הראשונה של סקוטלנד (אנ') מנובמבר 2014 עד מרץ 2023, האישה הראשונה בתפקיד זה, וחברה בפרלמנט הסקוטי מאז 1999. פעילה בפוליטיקה הסקוטית מטעם ה-SNP ושימשה סגניתו של השר הראשון הקודם אלכס סלמונד מאז בחירתו ב-2007 ועד התפטרותו בעקבות כישלון ההצעה לעצמאות סקוטלנד במשאל העם של 2014.

ביוגרפיה

סטרג'ן היא הגדולה מבין שלוש בנותיהם של רוברט וג'ואן קר סטרג'ן.

לימודים

בשנת 1992 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת גלאזגו ועבדה כעורכת דין בגלאזגו.

פוליטיקה

בשנת 1986 הצטרפה למפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) ובשנת 1999 נבחרה לראשונה לפרלמנט הסקוטי. כיהנה כשרת צללים מטעם SNP לענייני חינוך, בריאות ומשפטים.

סטרג'ן הפכה למנהיגת המפלגה הסקוטית הלאומית אחרי משאל העם על עצמאות סקוטלנד שנערך ב-2014 והיפרדות מבריטניה. באותה הצבעה רוב הסקוטים – 55% – התנגדו לעצמאות, ורק 45% מהמצביעים תמכו בהיפרדות^[1].

בבחירות לפרלמנט של בריטניה שנערכו ב-2015 הובילה את מפלגתה להישג בולט, של שליטה ב-56 מתוך 59 מחוזות הבחירה בסקוטלנד (לעומת שישה קודם לכן).^[2]

ב-25 במאי 2022, סטרג'ון הפכה לשרה הראשונה של סקוטלנד בעלת הכהונה הארוכה ביותר ועלתה על השיא הקודם של קודמה, אלכס סלמונד.

ביוני 2022, אמרה שיקודם משאל עם חדש בשאלת עצמאות סקוטלנד שיתקיים באוקטובר 2023.^[3] ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, התנגד לביצוע משאל העם.^[4]^[5]

בדצמבר 2022 עם בקורת שלילית, עבר בפרלמנט הסקוטי בכהונתה חוק העוסק בטרנסג'ריות אשר מקל על האנשים לשנות את מינם על בסיס הגדרה עצמית ולא רפואית והחל מגיל 16 במקום 18 עד כה^[1].

ב-15 בפברואר 2023 הודיעה על התפטרותה מתפקידה כשרה הראשונה של סקוטלנד, כמו גם מראשות המפלגה הלאומית^[1].