נישואים פיקטיביים
נישואים פיקטיביים הם נישואים שאין בהם כוונת אמת לנישואין, מטרתם אינה הקמת משפחה אלא לעיתים קרובות רק קבלת הטבה מסוימת שמעניקה המדינה לאדם נשוי ובכך מתבצעת הונאת הרשויות. הטבות אלה יכולות להיות השגת היתר הגירה או התאזרחות בטיעון של איחוד משפחות וכיוצא באלה. נישואים פיקטיביים מסתיימים בדרך כלל לאחר זמן קצר, ברגע שהוגשמה המטרה שלשמה נוצרו.
כאשר נישואים פיקטיביים מביאים תועלת רק לאחד מבני הזוג, הם נערכים לעיתים תמורת תשלום.
יש להבחין בין נישואים פיקטיביים שנועדו לרמות את הרשויות לבין נישואי נוחות (או נישואי תועלת), שבהם נישואים ממושכים נעשים לא לשם הקמת משפחה, אלא לשם השגת יתרון חברתי, כגון ביטול חשד להומוסקסואליות המופנה אל בני הזוג.
נישואים פיקטיביים בארץ ישראל בתקופת המנדט עריכה
רקע ותהליך הנישואים עריכה
בתקופת המנדט הבריטי מדיניות הספר הלבן הגבילה את הכניסה לארץ ישראל. לשם אישור עלייה צריך היה רישיון עלייה - סרטיפיקט שניתן למבקשים לעלות לארץ ישראל. רישיונות הגירה ניתנו לצורך איחוד משפחות או לבעלי יכולת כלכלית גבוהה או לעולים במסגרת תנועות חלוציות עם "ההכשרה".
למימוש "איחוד משפחות" רווחו הנישואים הפיקטיביים בין צעירים יהודים שעלו לארץ ישראל, על מנת לאפשר את עלייתם ארצה של שני צעירים בסרטיפיקט אחד, או שיצאו גברים בעלי אזרחות ארץ ישראל-פלסטין למדינות באירופה, במסווה של טיול או ביקור משפחות. הם היו נישאים שם לרוב בנישואים אזרחיים ולאחר עלייתם ארצה היה הזוג נפרד. רוב יציאות הגברים אורגנו על-ידי ארגונים כמו "ההגנה" ו"החלוץ המזרחי". הגברים השותפים לנישואין קיבלו מימון נסיעה ותמורה כספית. לצד התקשרויות אלו היו קבלנים וסוכנויות אשר הבינו את הפוטנציאל הכספי הטמון במצבי מצוקה אלה, ותיווכו בין בני הזוג.[1][2]
כדי למנוע בעיות הלכתיות ניתן אישור רבני כי הנישואים פיקטיביים ונערכו רק מן "הטעם הידוע" וכי הם מותרים להינשא לאחרים. אל ההסכם צורפו הסכמי בני הזוג וכן עדויות של עדים בחתונה כי הטקס אזרחי ואין כוונת הזוג לחיות כנשואים וכל כוונתם היא לעלות לארץ ישראל ולאחר העלייה ייפרדו זה מזו.[3]
יחס הרבנות והנהגת היישוב לנישואים אלה עריכה
הרבנות הראשית בתקופת המנדט הצטיינה במעורבותה בבעיות הפוליטיות שעמדו בפני היישוב והושיטה סיוע לא מבוטל לעולים לארץ באורח לא חוקי. אלא שהתעוררו מספר בעיות: אם נערכו נישואים לפי ההלכה צריך היה להתיר את הנישואים בגט. כמו כן היו מקרים שאחד מבני הזוג לא היה בעל אזרחות ארצישראלית ולא ניתן היה לפעול מחוץ לגבולות ארץ ישראל לביטול הנישואים או שאחד מהם סירב להתגרש. היו אף מקרים של צעירות שלא יכלו כגרושות להינשא לכהן אף שהנישואים היו פיקטיביים.
מדי פעם שלטונות המנדט הערימו קשיים על הרבנות ודרשו מסמכי גירושין ולא מסמכי חתימה על חוסר כוונתם לחיות כזוג.[4]
ב־1939 שינה שלטון המנדט את חוק האזרחות כך שאישה שוב לא הייתה זכאית באופן אוטומטי לקבל אזרחות והענקת אזרחות ארץ-ישראלית הפכה להיות בלעדית של הנציב העליון. הוא שיכול היה למנוע אזרחות מאישה, אם הוא או יועציו, מצאו שנישואיה היו בתרמית.
להנהגה הפוליטית של היישוב, ראשי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי היה יחס אמביוולנטי לנישואים הפיקטיביים, מחד התנגדו לנישואים בשל חשש מהפרת הסכמים עם השלטונות הבריטיים ומאידך דאגו ליהדות הגולה שמצבה הוחרף בתקופה זו ושמחו לכל יהודי שעלה לארץ ישראל.
נישואים פיקטיביים במדינת ישראל עריכה
רקע לנישואים הפיקטיביים עריכה
בישראל ניתן לקבל אזרחות:
1.מכוח חוק השבות
2.לידה ואימוץ
3. התאזרחות הכפופה למספר תנאים (ישיבת קבע, ויתור על אזרחות זרה ועוד).
4. נישואים של אזרח/ית זר/ה לבעל/ת אזרחות ישראלית.
בסעיף 4 מוטלים סייגים: בהתאם לנוהל הנישואין, הסדרת מעמד/הענקת אזרחות ישראלית לבן זוג שהוא לא אזרח ישראלי, נעשית כהליך ראשוני בדיקת טיב הקשר (ראיון, חקירה ולעיתים גם בדיקה ביטחונית). לאחר שלב זה, בני הזוג עוברים לקיים הליך מדורג שנמשך מספר שנים. במסגרת ההליך המדורג, נבדקת מפעם לפעם מתכונת הנישואין, הקשר, וכנותו. בכל הזמן שבו בני הזוג מקיימים את הליך הסדרת המעמד המדורג, בן הזוג שהוא לא אזרח ישראלי נהנה מאשרת שהייה זמנית שמוארכת מפעם לפעם.[5]
אם משרד הפנים סבור כי עילת הבקשה להיתר נישואים לאזרח ישראל, משקפת נישואים פיקטיביים, הוא יכול שלא להעניק היתר כניסה לישראל ואף לשלול את האזרחות הישראלית אם כבר ניתנה.[6]
ישנם מקרים אשר נשים משתמשות בנישואים פיקטיביים להשתמטות מגיוס וזאת בדרך של קבלת הפטור מגיוס הניתן לאישה נשואה. אחת מן הדוגמאות הבולטות לכך היא הדוגמנית בר רפאלי, שכמה ימים לפני גיוסה הצפוי לצה"ל נישאה לידיד של הוריה, לשם קבלת פטור מגיוס, והתגרשה מיד לאחר שקיבלה את הפטור.
יחס בתי המשפט לנישואים אלה עריכה
בתי המשפט מוקיעים בפסיקה את הנישואים הפיקטיביים, כמקום לקבלת זכויות או כמקום להתחמקות לחייבים מפני נושים. בע"פ קניאז'ינסקי נ' מדינת ישראל.[7]
במקרה דנן ביהמ"ש הרשיע את המערערים על קבלת דבר במרמה בכך שנישאו בנישואים פיקטיביים על מנת לקבל אזרחות.
נישואים פיקטיביים בכמה ממדינות העולם עריכה
ארצות הברית עריכה
בארצות הברית הנישואים הפיקטיביים קרויים גם "נישואי גרין קארד" (באנגלית: Green card marriage או Sham marriage). אלה נישואים לצורך קבלת אישור אזרחות וזכויות נלוות בארצות הברית או לצורך תמורה כספית. אחד מבני הזוג הוא תושב חוקי והשני מהגר שאינו כשיר לקבלת אזרחות. בני הזוג מתחתנים מתוך ידיעה שהנישואין הם אך ורק לצורך קבלת מעמד הגירה נוח, ומבלי שהתכוונו לחיות כזוג. הנישואים מוסדרים לעיתים קרובות כעסקה עסקית עם תשלום של סכום כסף.[8]
בשנים 1998–2007 הונפקו בארצות הברית 2.3 מיליון אשרות נישואין המהווים כרבע מכלל אשרות גרין קרד שהונפקו. כדי למנוע את נישואי תרמית אלה, שרותי האזרחות וההגירה עורכים בדרך כלל ראיון עם מבקשי הגרין קארד המבוססים על נישואין, ועורכים בדיקה נוספת אם הם ממדינה מתפתחת, בעלי מוצא אתני או דת שונה מהספונסר שלהם, או שיש פער גיל גדול עם נותן החסות שלהם.
נישואים אלה אינם חוקיים ושני בני הזוג יואשמו בעשיית פשע. הם צפויים לקנס של 250,000 דולר, עונש מאסר של חמש שנים על האזרח, וגירוש הזר.[9]
בארצות הברית היה במחצית הראשונה של המאה ה-20 סוג נוסף של נישואים פיקטיביים והם כונו נישואי לבנדר (אנ'). לנישואים אלה הייתה אוריינטציה מעורבת של גבר-נקבה, והתבצעו כנישואי נוחות כדי להסתיר את הנטייה המינית של אחד מבני הזוג או של שניהם. בדרך כלל נישואים אלה שימשו סלבריטאים שביקשו לשמור על התדמית הציבורית שלהם.
נישואיהם של שחקן הקולנוע רוק הדסון ופיליס גייטס נמשכו שלוש שנים ויש שטענו כי היו נישואי נוחות, לשם הסתרת נטייתו המינית של הדסון.
בריטניה עריכה
בבריטניה נישואים פיקטיביים הם עבירה פלילית ובני הזוג צפויים לעד 14 שנות מאסר.
באפריל 2011, משמר הגבולות הבריטי הגבול פרסם הנחיות לאנשי דת כדי לסייע במניעת נישואים פיקטיביים. ההוראה הייתה לאנשי הדת לדרוש מבני הזוג בקשה לרישיון ואם חבר הכמורה אינו משוכנע שהנישואים אמיתיים, עליו להבהיר זאת לגורם האחראי למתן רישיון האזרחות.
מאז החלה מדיניות ההחמרה של משרד הפנים ב-2012, יש ביקורת בבריטניה שהפעילות הזו משפיעה על נישואים אמיתיים. חתונות אמיתיות נקטעו, ונערכו פשיטות כדי לבדוק אם הזוגות חולקים אותה מיטה. אנשים נעצרו במשך חודשים בגלל שהואשמו בטעות בנישואים בתרמית.
בשנת 2013, משרד הפנים הבריטי העריך כי בין 4,000 ל-10,000 נישואים בשנה היו נישואים פיקטיביים שנכנסו לצורך השגת מעמד הגירה חוקי עבור בן הזוג שאינו באיחוד האירופי.
בשנת 2021 נחשפה כנופיה מסלובקיה שניצלה נשים עניות בסקוטלנד והשיאה אותן תמורת כסף לגברים, על מנת שיקבלו אזרחות אירופית. החל מ-1/5/2021 נכנסו לתוקף כללים חדשים המאפשרים לסרב או לבטל אישור כניסה או שהייה בבריטניה על רקע (בין היתר) מעורבות בנישואים פיקטיביים (או שותפות אזרחית). המשמעות היא שניתן להסיר את מבקש ההגירה לבריטניה - וגם את השותף לעבירה.[10]
שווייץ עריכה
בשווייץ הנישואים הפיקטיביים הבאים להונות את שלטונות ההגירה הם עבירה פלילית ובני הזוג צפויים למאסר או הטלת קנס.[11]
סינגפור עריכה
בסינגפור משנת 2012 נישואים פיקטיביים הם עבירה פלילית ובני הזוג צפויים למאסר של עד 10 שנים, או קנס של 10,000 דולר או שניהם. העונשים היוו גורם מרתיע והפחית את העבריינים בשנים 2013–2017 למחצית.[12]
ראו גם עריכה
- הסרט נישואין פיקטיביים משנת 1988
- הסרט גרין קארד משנת 1990
- הסרט ההצעה משנת 2009
- נישואי נוחות
לקריאה נוספת עריכה
- איילת גונדר-גושן, לילה אחד מרקוביץ'
- נאוה סמל, אישה על הנייר
- עובדת זרה חשודה בנישואים פיקטיביים באתר וואלה
קישורים חיצוניים עריכה
- יוחאי בן גדליה, החתונה שלא הייתה - על נישואים פיקטיביים בימי המנדט הבריטי, במגזין להיסטוריה סגולה
- דבורה ברנשטיין - נישואים פיקטיביים - רווקות מחפשות מוצא
- שולמית אליאש - הרבנות הראשית לארץ ישראל והנישואין הפיקטיביים בשנות ה-30
הערות שוליים עריכה
- ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, כתר, 1999, עמ' 307-308
- ^ דבורה ברנשטיין, נישואים פיקטיביים - רווקות מחפשות מוצא
- ^ החתונה שלא הייתה, באתר סגולה
- ^ הרבנות הראשית לארץ-ישראל והנישואין הפיקטיביים בשנות ה-30 / שולמית אליאש, באתר www.daat.ac.il
- ^ Yoav, המדריך המלא לקבלת אזרחות ישראלית - עורך דין אזרחות ישראלית, באתר פורטל האזרחות וההגירה לישראל, 2017-07-24
- ^ דוגמאות: בג"ץ 7348/08 המלט גריגוריאן נ' משרד הפנים, ניתן ב-5.1.2010
בג"ץ 4632/04 יימס אוקפור נ' משרד הפנים, ניתן ב-9.7.06, שבו נימק משרד הפנים את שלילת האזרחות: "נישואיו לאירית היו נישואי בזק שנמשכו זמן קצר בלבד והסתיימו בפועל זמן קצר לאחר שהוענקה לו אזרחות ישראלית על יסוד הנישואין. בנוסף, גרסתו של העותר בדבר חייו המשותפים עם אירית נמצאה בלתי מהימנה. כל אלה ועימם המידע הנוסף שהתקבל במשרד הפנים מבססים לשיטת המשיבים ראיות מנהליות המלמדות על כך שהעותר לא היה 'בן זוג' של יהודיה וכי קשר הנישואין בישראל נועד אך לצורכי קבלת המעמד." - ^ ע"פ 3363/98 קניאז'ינסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2)
- ^ Meagan Nell, What Is Marriage Fraud?
- ^ חתונה פיקטיבית תמורת גרין קארד: תושבת ניו ג'רזי נתפסה בשקר במהלך הריאיון במשרד ההגירה, באתר hebrewnews.com (באנגלית)
- ^ What you Need to Know about Sham Marriages, The Solicitors Group (באנגלית בריטית)
- ^ Fedlex, www.fedlex.admin.ch
- ^ Sham Marriages: Tie the Knot, Do the Time, Ministry of Home Affairs (באנגלית)