נלי מלבה

דיים נלי מֶלבָּה (באנגלית: Nellie Melba‏; 19 במאי 1861 - 23 בפברואר 1931). הייתה זמרת סופרן אוסטרלית, האוסטרלית הראשונה שהשיגה הכרה בינלאומית בתחום זה.

נלי מלבה
Nellie Melba

לידה	19 במאי 1861 מלבורן, אוסטרליה
פטירה	23 בפברואר 1931 (בגיל 69) סידני, אוסטרליה
שם לידה	Helen Porter Mitchell
שם במה	Nellie Melba
מוקד פעילות
מקום לימודים	Presbyterian Ladies' College, Westonbirt School
סוגה	אופרה
סוג קול	קול חזק
שפה מועדפת	אנגלית
בן או בת זוג	Charles Nesbitt Frederick Armstrong (22 בדצמבר 1882–1900)
צאצאים	George Nesbitt Armstrong
פרסים והוקרה	גבירת הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית Victorian Honour Roll of Women
פרופיל ב-IMDb
חתימה

ביוגרפיה

מלבה נולדה בשם הלן פורטר מיצ'ל בריצ'מונד (כיום פרבר עירוני של מלבורן) במשפחה מוזיקלית. כשרונה המוזיקלי התבלט בבית הספר הפרטי היוקרתי שבו למדה. בשנת 1880 עקרה עם אביה לקווינסלנד.

מלבה נישאה לצ'ארלס ניסבט פרדריק ארמסטרונג, בנו של ברונט, וילדה בן אחד. על הנייר נמשכו נישואיה קרוב לעשרים שנה, אך בפועל לא החזיקו מעמד יותר משנתיים. מלבה הייתה רוח חופשית; אימהות ומוסכמות חברתיות לא התאימו לה, אם כי בשלב מאוחר יותר בחייה הייתה קרובה לבנה ולנכדה. חמותה, שהייתה חרדה לשמור על הקשר עם נכדה, עזרה למלבה ביצירת קשרים בראשית הקריירה שלה.

בשנת 1886 נסעה לאירופה עם משפחתה בניסיון להתחיל בקריירה מוזיקלית. משלא הצליחה בלונדון, המשיכה לפריז, שם הסכימה מורה ידועת שם, מתילדה מרקזי, להדריך אותה בשירה. הייתה זו ראשיתה של קריירה מקצועית באוסטרליה ובאנגליה, שהביאה אותה למעמד פרימה דונה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן עד לשנות ה-20' של המאה ה-20. הייתה זו מתילדה מרקזי ששכנעה אותה גם לאמץ לה שם במה מתאים."מלבה" נבחר כקיצור של שם עיר הולדתה.

בשנת 1909 קנתה מלבה קוטג' בקולדסטרים, עיר קטנה במרחק 50 ק"מ ממלבורן. הקוטג' עומד כיום בצומת הכבישים המהירים מארונדה ומלבה (שנקרא על שמה). כן הקימה בית ספר למוזיקה בריצ'מונד.

על אף קול המלאך שהנחיל לה כבוד והתפעלות, נודעה גם באישיות הדיווה שלה, התובענית והרתחנית; לא פעם קיבלה החלטות של הרגע האחרון לפני הופעה, ולעיתים קרובות דחקה בכוונה תחילה זמרות סופרן אחרות לירכתיי הבימה תוך כדי הופעתן כשהסיטה את תשומת הלב מהן לעצמה. להרגשתה, שלוש המילים "אני היא מלבה" היה די בהן כדי לתרץ כל משאלת לב או גחמה שלה. היא לא סבלה יריבות, מכל צד שהוא. הטנור ג'ון מק'קורמק, בליל הופעת הבכורה שלו בלונדון, ניסה לצאת לקידה לפני הקהל בעוד היא על הבימה, אך היא דחפה אותו אחורה בכוח הזרוע. "בבית הזה, אין איש קד קידה יחד עם מלבה."

אם אפשר לאמוד גדולה של זמרת על פי מידת התיעוב שרחשו לה עמיתיה, הרי שמלבה הייתה ללא ספק הדגולה בזמרות בכל הזמנים. בספר הזכרונות של אמה איימס, מלבה היא כוח זדוני ללא שם, שסיכל בזו אחר זו הזדמנויות קידום לאיימס. גם טיטה רופו, רוזה פונסל, ג'ון מק'קורמק, לואיזה טטרציני, פרנסס אלדה ואחרים סיפרו על התנסויות שליליות עם מלבה. בשלב מאוחר יותר בחייה אמרה איימס, שלמלבה היה קול יפהפה, אבל על גילומה את מרגריט ב"פאוסט" אמרה בלצון, כי "מלבה הייתה תולה תכשיטים על אפה לו יכלה!"

צדק פיוטי מסוים נעשה כשאנריקו קארוזו, בהצגת "לה בוהם", הידק אל כף ידה, דרך בדיחה, נקניקיה לוהטת שהחביא בכיסו בזמן ששר "Che gelida manina, se la lasci riscaldar". ("כה קרה היא ידך הקטנה, תני ואחמם אותה").

על אף המשטמה שעוררה בעמיתיה, קרה מדי פעם שמלבה סייעה לקידום הקריירה של זמרים צעירים ממנה. הבריטון ג'ון בראונלי היה אחד מהם, והיה זה בראונלי שליווה את מלבה בהקלטותיה המסחריות האחרונות ב-1926, שאיכות קולה נשמעת בהן צעירה ושמורה להפליא. מלבה גם "גילתה" זמרת סופרן לירי בשם סטלה פאואר, שקולה הזכיר, כך סברה, במידה רבה את קולה היא; פאואר כונתה "מלבה הקטנה", אבל בהיעדר שאפתנותה של מלבה, נישאה עד מהרה, ילדה תינוק ופרשה מן השירה.

בשנת 1920 הופעה בשידור רדיו חלוצי מן הסדנה של גוליילמו מרקוני בצ'למספורד, אנגליה, אלא שלאחר מעשה התחוור לה, שאנשים יוכלו לשמוע את קולה ברדיו חינם אין כסף ועל כן, בדרכה האופיינית, לא חזרה עוד לעולם להופיע ברדיו.

"פרידתה" הרשמית של מלבה מקובנט גארדן ב-1926 הוקלטה. קולה עודנו נשמע רענן במידה ראויה לציון ובסיום הערב היא פונה אל הקהל בנאום רווי דמעות. אחרי "פרישות" רבות ביצעה לבסוף את הקונצרטים האחרונים שלה באוסטרליה ב-1928; בסידני ב-7 באוגוסט, במלבורן ב-27 בספטמבר ובגלונג בנובמבר.

לאחר זאת יצאה לאירופה ובהמשך, במצרים, חלתה בקדחת, שממנה לא הצליחה להחלים כליל. היא חזרה לאוסטרליה אבל מתה בשנת 1931 מהרעלת דם. בגיל 69. הכנסייה הסקוטית במלבורן, שאותה בנה אביה ושבה שרה במקהלה בנעוריה, שילחה אותה לדרכה האחרונה בהלוויה מפוארת. היא נקברה בלילידייל, סמוך לקולדסטרים.

שיירת מכוניות ההלוויה נמשכה לאורך קילומטר ודבר מותה התפרסם בכותרות ראשיות בעמודים הראשונים של עיתוני הממלכה המאוחדת ואירופה. הסיבה למותה נשמרה זמן רב בסוד, אבל מסתבר שהייתה זו תוצאה של זיהום במהלך ניתוח פלסטי, "מתיחת פנים".

כמה הקלטות של קולה, שנעשו בתחילת המאה ה-20, חודשו על גבי תקליטורים לטובת מאזינים בני ימינו. דיוק הצליל בהקלטות משקף את מגבלות ימיה הראשונים של הקלטת הקול המסחרית.

הנצחה

שמה נקשר בשני מאכלים, מנת קינוח (אפרסק מלבה) וטוסט מלבה, שאת שניהם יצר השף הצרפתי אוגוסט אסקופייה. עוד זוכרים אותה בביטוי האוסטרלי "יותר קמבקים מנלי מלבה", השם ללעג את הסדרה האינסופית, לכאורה, של מסעות "פרישה" שערכה בשנות ה-20'. אולם המוזיקה באוניברסיטה של מלבורן ידוע בשם "אולם מלבה". דיוקנה מעטר את שטר הכסף האוסטרלי בסך 100 דולר.

חצי האי מלבה בארץ המלכה מרי שבאנטארקטיקה נקרא על שמה של נלי מלבה, שהייתה פטרונית משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה, אשר חקרה את אנטארקטיקה בין השנים 1911–1914, בפיקודו של דאגלס מוסון.

מקורות

• Serle, Percival. (1949). "Armstrong, Helen Porter". Dictionary of Australian Biography. Sydney: Angus and Robertson.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נלי מלבה בוויקישיתוף

• נלי מלבה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נלי מלבה, באתר ספוטיפיי
• נלי מלבה, באתר AllMusic (באנגלית)
• נלי מלבה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• נלי מלבה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• נלי מלבה, באתר Discogs (באנגלית)
• נלי מלבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נלי מלבה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)