נמפולה

עיר במוזמביק

נמפולהאנגלית: Nampula) היא עיר הבירה של מחוז נמפולה (אנ') בצפון מזרח מוזמביק. נמפולה, המכונה גם "בירת הצפון", היא מרכז העסקים בצפון מוזמביק. יש בעיר מספר בתי מלון, מסעדות ומרכזי קניות בסגנון מערבי. יש לה גם שדה תעופה בינלאומי קטן המחובר לניירובי בקניה וליוהנסבורג שבדרום אפריקה, והיא מהווה מוקד תחבורה לתחבורה מקומית בצפון מוזמביק.

נמפולה
Nampula
Bandeira Nampula.gif
דגל העיר
אחד השווקים בנמפולה
אחד השווקים בנמפולה
מדינה / טריטוריה מוזמביקמוזמביק  מוזמביק
מחוז נמפולה
ראש העיר Paulo Vahanle (RENAMO)[1]
תאריך ייסוד 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 320 קילומטר רבוע
גובה 360 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 743,125 (2017)
קואורדינטות 15°07′00″S 39°16′00″E / 15.116666666667°S 39.266666666667°E / -15.116666666667; 39.266666666667 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנת 1507 הפורטוגזים כבשו את המקום שהיה נקודת מסחר ערבית.[2]

אוכלוסייה העיר עומדת על 743,125 נפש (נכון למפקד האוכלוסין 2017),[3][4] היא העיר השלישית בגודלה במוזמביק אחרי מפוטו ומתולה (אנ'). בנמפולה נמצא גם המוזיאון האתנוגרפי הלאומי של מוזמביק, כמה שווקים, קתדרלות, מסגדים, אוניברסיטאות ובתי ספר: ממשלתיים ופרטיים. העיר גם מגוונת למדי באוכלוסייתה. אוכלוסיית ה-eMakhuwa שהם התושבים האפריקאים המקומיים היא הקבוצה הגדולה ביותר. אך ישנה גם אוכלוסייה הודית, אירופית, סינית ולבנונית.

אֶטִימוֹלוֹגִיָהעריכה

השם "נמפולה" נגזר משפת המקומיים ה- eMakhuwa מהמילה "וומפולה", שלפי האגדה מיוחסת למנהיג שבט מהאזור בעבר.

היסטוריהעריכה

נמפולה כעיר, היא עיר חדשה יחסית.

בשנת 1907 הפורטוגזים כבשו את המקום שהיה נקודת מסחר ערבית לפני כן.[2] האתר בו הוקמה העיר נכבש על ידי הצבא הקולוניאלי הפורטוגזי ששלט במוזמביק. בראש הכח הפורטוגזי עמד רס"ן נוטל דה אברו-Major Neutel de Abreu.

ב-7 בפברואר 1919 המקום הוכרז ככפר.

ב-19 בדצמבר 1934 הגיעה מסילת הרכבת למקום מלומבו (אנ') שעל חוף האוקיינוס ההודי, דבר שהביא לפיתוח מואץ של המקום.

ב-22 באוגוסט 1956 הכפר נמפולה הועלה למעמד עיר. בשנים שלפני מלחמת השחרור של מוזמביק נמפולה הייתה המרכז הצבאי האסטרטגי של הצבא הפורטוגזי, ואף הוקמה בעיר האקדמיה הצבאית הפורטוגזית שבמוזמביק. לכן העיר צמחה באופן משמעותי בשנים שלקראת סיום השלטון קולוניאלי. במלחמת העצמאות של מוזמביק נלחם הצבא הפורטוגזי כנגד תנועת השחרור פרלימו המרקסיסטית.

לאחר עצמאות מוזמביק בשנת 1975, נמפולה הפורטוגזית ננטשה. הפורטוגזים הלבנים עזבו את העיר ואוכלוסיות כפריות פלשו לתוכה.

תנועת ההגירה הזו גדלה באופן דרמטי במהלך מלחמת האזרחים, בעשור שבין השנים 1982 ל־1992. כאשר המלחמה הסתיימה הממשלה ציפתה שהפליטים יחזרו לכפרים, אך זה לא קרה והעיר נכנסה להאטה כלכלית ולעוני במיוחד בפרברים בהם התיישבו המהגרים מהכפרים.

בתקופה שלאחר המלחמה נמפולה התפתחה למרכז מסחרי מרכזי בצפון מוזמביק, שמשך מספר הולך וגדל של השקעות ציבוריות ופרטיות במגוון רחב של תחומים כלכליים וחברתיים.

בתקופה הקולוניאלית עירייה נמפולה הייתה בעלת מנדט מוגבל מאוד. המועצה העירונית של נמפולה הוקמה בשנת 1998, במקביל להתפתחות הרשויות המוניציפליות בכלל מוזמביק. מפלגת פרלימו ניצחה בבחירות המקומיות הראשונות באותה שנה, ובבחירות הבאות בשנת 2003 וב-2008.[5] בין השנים 2011 ועד 2021 עברה רשות העיר לידי התנועה הדמוקרטית של מוזמביק MDM.

מנהלעריכה

נמפולה מחולקת לשבעה אזורים מינהליים.

מאז הקמת העיר היו לנמפולה תשעה ראשי עיר עד לשנת 2021.

אוכלוסייהעריכה

דמוגרפיהעריכה

שנה אוכלוסייה[6][7]
1970 23,072
1980 145,722
1991 232,167
1997 303,346
2005 385,089
2007 471,717
2017 743,125
2021 887,000

דתעריכה

הדתות הדומיננטיות בנמפולה הן נצרות ואסלאם. בעיר נמצאת גם קהילה קטנה של הינדים (אנ').

תושבים מקומיים מפורסמיםעריכה

חינוךעריכה

 
תצלום תלמידים בחזית כיתתם בבית הספר בנמפולה

בעיר נמצאת הפקולטה למדעי הבריאות, מאוניברסיטת לוריו. בשנת 2009 הושק קורס באופטומטריה, הראשון מסוגו במוזמביק. הקורס הושק במסגרת פרויקט טיפוח העין של מוזמביק. השותפים האחרים בפרויקט היו המכון הטכנולוגי של דבלין (אנ'), אוניברסיטת אלסטר (אנ') ומכון החזון Brien Holden (אנ'). בשנת 2019 סיימו 61 סטודנטים ילידי מוזמביק את לימודיהם באופטומטריה באוניברסיטת לוריו (34 גברים ו -27 נשים). קורס האופטומטריה מוטמע כעת במערכות של אוניברסיטת לוריו והוא ממשיך לגייס סטודנטים חדשים מדי שנה. תחום האופטומטריה רשום כמקצוע במוזמביק, והוא מוכר על ידי המועצה האפריקאית לאופטומטריה (AFCO). מבין הבוגרים 26 עובדים כבר בבתי חולים ציבוריים. בנוסף, 10 ממסיימי הקורס הראשון ממלאים תפקידי הוראה באוניברסיטה (חמשה גברים וחמש נשים). שבעה מהבוגרים נרשמו לתוכניות לתואר שני (חמשה גברים ושתי נשים).[8]

בעיר יש גם בית ספר בינלאומי פורטוגזי, Escola Lusófona de Nampula,[9] וכן ארבעה בתי ספר בינלאומיים לאנגלית ברמה בינונית. בית הספר הבולט ביותר היה בית הספר הבינלאומי סטלה מאריס.

תחבורהעריכה

 
שדה התעופה הבינלאומי של נמפולה
  • לעיר יש נמל תעופה, נמל התעופה הבינלאומי נמפולה, הממוקם 4 קילומטרים ממרכז העיר. קניה איירווייס מפעילה שלוש טיסות שבועיות מניירובי לנפולה, בעוד חברת איירלינק (אנ') מפעילה טיסות ליוהנסבורג שבדרום אפריקה. חברת LAM (אנ') ממוזמביק מפעילה טיסות פנים ארציות בתוך מוזמביק למקומות כמו פמבה, ליצ'ינגה (אנ'), טטה (אנ'), ביירה, וילנקולו (אנ'), קווילימאנה (אנ') ומפוטו.
  • מסילת הרכבת נקלה (אנ') משרתת את העיר. בנוסף, סדנה לתחזוקת הרכבות ממוקמת בעיר.
  • אל התחנה מרכזית לאוטובוסים, ניתן להגיע מכל אזור בעיר תוך 10 דקות. מהתחנה יוצאים אוטובוסים למקומות שונים במחוז נמפולה ולמחוזות הסמוכים.
  • האי התיירותי מוזמביק, ממוקם 200 קילומטרים ממזרח לנמפולה ונגיש באמצעות מיניבוסים.

גאוגרפיהעריכה

העיר נמפולה שוכנת במרכז מחוז נמפולה ומוקפת במישורים ורכסי סלעיים חשופים. סביב העיר גבהות והרים האופייניים לצפון מוזמביק.

אקליםעריכה

בנמפולה יש אקלים סוואנה טרופי (סיווג האקלים של קופן: Aw). נובמבר הוא החם ביותר בממוצע. הטמפרטורות הממוצעות בנובמבר הן 26.7°C. בחודש יולי, הטמפרטורה הממוצעת היא 20.4°C, הנמוכה ביותר בשנה כולה. ההפרש בכמות המשקעים בין החודשים היבשים והרטובים ביותר היא 265 מילימטרים. החודש החם ביותר בנובמבר חם בממוצע 6.2°C מהחודש הקר ביותר יולי.


אקלים בנמפולה
Nampula
בממוצע בין השנים 1961 לבין 1990
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 30.5 30.4 29.7 28.6 27.4 25.7 25.4 27.4 30 31.9 32.3 31.1 29.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 21.5 21.5 21.3 20.2 18.1 16.3 15.8 16.2 17.4 19.1 20.5 21.4 19.1
משקעים ממוצעים (מ"מ) 227.6 216.4 181.1 81.1 23.2 15.5 22.1 8.1 5.6 24.2 82.9 183.8 1,071
מקור: WMO.[10][11]

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נמפולה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה