נמרוד ברקן

נמרוד ברקן
	אין תמונה חופשית
לידה	1 בדצמבר 1952 (בן 71)
מדינה	ישראל
	2016–2021; (כ־5 שנים)
	→ רפאל ברק רונן הופמן ←

נמרוד ברקן (נולד ב-1 בדצמבר 1952) הוא דיפלומט בשירות החוץ הישראלי. כיהן בשורת תפקידים בכירים במשרד החוץ, בהם שגריר ישראל לקנדה, שגריר ישראל לאונסק"ו, השגריר הראשון של ישראל ל-OECD וראש המרכז למחקר מדיני.

בשירות החוץ עריכה

לאחר תום שירותו הצבאי, הצטרף בשנת 1977 לקורס הצוערים של משרד החוץ. מילא מגוון תפקידים בנציגויות ישראל בעולם, בהם קונסול בקונסוליה הכללית של ישראל בפילדלפיה (1982–1985), יועץ מדיני בשגרירות ישראל בקהיר (1985–1987), ציר הסברה בשגרירות ישראל בוושינגטון (1992–1995) וקונסול כללי של ישראל בסן פרנסיסקו (1995–1997).

במטה משרד החוץ בירושלים שימש בין היתר כסגן מנהל לשכת שר החוץ ויועץ למשרד הביטחון לנושאי הקונגרס האמריקאי, מנהל מחלקת מצרים ומנהל המחלקה לבקרת נשק וביטחון אזורי. היה מנהל המחלקה לנושאים פלסטינים וחבר צוות המשא ומתן הישראלי לשיחות השלום עם הרשות הפלסטינית בקמפ דייוויד (1999–2000). מאוחר יותר שימש כיועץ מדיני למנכ"ל משרד החוץ (2001–2002) וכראש חטיבת תפוצות ודתות (2002–2006). בין השנים 2006–2010 כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ וראש המרכז למחקר מדיני, גוף המודיעין וההערכה של משרד החוץ. בתקופתו עבר המרכז רפורמה ארגונית מקיפה. בנוסף כיהן כמרצה ליחסים בין-לאומיים במכללה לביטחון לאומי ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2010 מונה לשגריר ישראל לאונסק"ו (ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם) ולשגריר הישראלי הראשון ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), שמושבו בפריז. בתקופת כהונתו החליטה האספה הכללית של אונסק"ו לקבל את "מדינת פלסטין" כחברה מלאה בארגון, אף שהאו"ם טרם הכיר בה כמדינה. בתגובה הפסיקו ארצות הברית וישראל להעביר מימון לארגון, מהלך שהוביל לשלילת זכות ההצבעה שלהן באונסק"ו. בריאיון לתקשורת הסביר ברקן, כי ישראל "מתנגדת לפוליטיזציה של אונסק"ו ושל כל גוף בינלאומי שהוא, בצירופה של מדינה שאינה קיימת, דוגמת פלסטין".^[1]