נסים עובדיה
הרב ד"ר נסים יוסף עובדיה (1890–1942) היה איש ציבור יהודי-טורקי, עיתונאי ודוקטור לפילוסופיה, יוזם ומייסד ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, חבר הנהלת הסוכנות היהודית ורב הקהילות היהודיות-ספרדיות בווינה, בפריז ובניו יורק.
 | |
| לידה |
1890 ה'תר"ן אדירנה, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1942 (בגיל 52 בערך) ה'תש"ב ניו יורק |
| מקום פעילות | טורקיה, ירושלים, בולגריה, וינה באוסטריה, פריז בצרפת וניו יורק בארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
?–1942 |
| רבותיו | הרבנים יוסף מרדכי הלוי, בן-ציון מאיר חי עוזיאל ובן ציון קואינקה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד באדירנה שאימפריה העות'מאנית ב-16 במאי 1890 (כ"ו באייר ה'תר"ן) לרחל וליוסף עובדיה, בן למשפחת הרבנים מנדה מצד אמו. בילדותו התחנך בתלמוד תורה המקומי ובהמשך בישיבת "ביקור חולים" אצל הרב נסים פאפו שהיה ראש הישיבה ובן זוגה של דודתו מצד אמו. בגיל 13 התייתם מאביו, ואמו גידלה אותו לבדה. במקביל למד שחיטה אצל דודו וסבו מצד אמו, ששימשו כשוחטים בעיר.
בשנת 1909 (ה'תר"ע) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם החל ללמוד בבית המדרש לרבנים של חברת העזרה אצל הרב יוסף מרדכי הלוי, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב בן ציון אברהם קואינקה. בירושלים התגורר אצל משפחה שהייתה ידידת משפחתו, והתארס למזל עמנואל שהתגוררה בשכנות אליהם. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נותק הקשר בין הזוג, ובשנת 1920 (ה'תר"ף) התאחדו מחדש והתחתנו.
בשנת 1913 (ה'תרע"ג) ביקש וועד הקהילה הספרדית בווינה שבאוסטריה רב רווק שימלא את מקומו של הרב המקומי מיכאל פאפו, והוא נבחר על ידי בית המדרש לרבנים להישלח לשם. תחילה שימש כרב לצידו של הרב פאפו, והחל משנת 1923 (ה'תרפ"ג) שימש כרב הראשי וכנשיא הקהילה הספרדית-יהודית. כשנערך הקונגרס הציוני ה-11 בחודש ספטמבר 1913 (אלול ה'תרע"ג), השתתף בו הרב נסים, והתיידד שם עם דוד ילין ואברהם שלום יהודה. במקביל למילוי תפקידו כרב, נכנס ללמוד פילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת וינה, ובסיום לימודיו בחודש מאי 1925 (ה'תרפ"ה) קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. בתקופה זו נמנה עם פעילי הארגונים היהודים-ספרדים "אוניון איסנפניולה" ו"איספרנסה" שאיגד תחתיו סטודנדטים יהודיים יוצאי מדינות הבלקן, ופעל לשיתוף פעולה בין הארגונים.
כבר בצעירותו הגה רעיון להקמת התאחדות ספרדים שמטרתה לפתור בעיות כלליות בקהילות העולם, ולתאם מאמצים כלכליים ותרבותיים. בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) כתב סדרת מאמרים תחת השם "אם אין אני לי מי לי" בעיתון הספרדי "אל קוריאו ספרדי" שם הציע תוכנית עבודה מסודרת להתאחדות הספרדים.
נמנה עם מארגני ופעילי הקונגרס העולמי של היהדות הספרדית שהתקיים בווינה בשנת 1925 (ה'תרפ"ה), ומעל במת הנואמים הכריז על הקמת התאחדות הספרדים העולמית.[1] כן סייע לתנועת המזרחי עבור הבנק שלה, ונסע לשם כך לסלוניקי ולשאר ערי הבלקן. בשנת 1928 (ה'תרפ"ח) יצא לבולגריה לשנת פגרה, ולאור התנגדות הנציגות הציונית המקומית לרעיון הקמת התאחדות ספרדים עולמית, ניצל תקופה זו להרצות בערי הסביבה אודות חשיבות הקמת ההתאחדות. בחודש דצמבר 1931 (כסלו ה'תרצ"ב) נבחר לשמש כחבר הוועד הפועל שארגן את הקונגרס העולמי של היהדות הספרדית-מזרחית.
בחודש יולי 1932 (סיוון ה'תרצ"ב) ייסד עם עובדיה קמחי כתב עת בשם "Le Judaisme Sepharadi" ("היהדות הספרדית") שיצא לאור בפריז, בו פרסם את מאמריו אודות ארגון ואיחוד הקהילות הספרדיות בעולם. כתב העת שימש גם כבמה להפצת רעיונותיה של ההתאחדות ובמה למחקרים ומאמרי הגות וספרות בנושאי הקהילות הספרדיות בעולם. עם הכותבים בו נמנו זאב ז'בוטינסקי, מנחם אוסישקין, משה דוד גאון, דוד ילין, אברהם אלמליח ואחרים. בשנת 1940 פסקה הוצאת הירחון בשל המשבר בצרפת, ובשנת 1945 חזר לצאת תחת השם "קול ספרד" עד לשנת 1967 בעריכת עובדיה קמחי.
לאחר שגברה האנטישמיות כלפי יהודים בווינה, חפץ לעזוב את העיר, וקיבל בשל כך פניות מקהילות רבות לכהן כרב ראשי אצלן, אך סירב בשל סברתו כי בקהילות אלו אין כר פורה להמשך פעילותו. לבסוף עבר בשנת 1929 לפריז שבצרפת, שם סבר כי ישנו כר פורה לפעילותו. בפריז מונה לשמש כרב הראשי של הקהילה היהודית-ספרדית. בסיועו התכנסה ועידת התאחדות הקהילות הספרדיות בלונדון בקיץ של שנת 1935 (ה'תרצ"ה).
באביב של שנת 1941 (ה'תש"א), בשלהי מלחמת העולם השנייה, הצליח להימלט מידי הגסטפו ובעזרת ידידים צרפתיים הגיע לניו יורק, שם שימש כרב הראשי של הקהילה היהודית-הספרדית.
בניו יורק התאפשר לו לפעול להקמת סניף להתאחדות עולמית לספרדים, אולם ב-29 באוגוסט 1942 (ט"ז באלול ה'תש"ב) לקה בהתקף לב והלך לעולמו.
בשנת 1945 הוקם על פי יוזמתו סניף "ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים" בניו יורק.
שלט בשפות עברית, טורקית, גרמנית, צרפתית ולאדינו. בנו היה ד"ר יוסף נסים עובדיה.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק-משה עמנואל, היהדות הספרדית העולמית - לרגל יום הולדתו ה-80 של הרב נסים עובדיה, תל אביב ה'תשל"א
- Elli Kohen, Dr. Nissim Joseph Ovadia: A Pillar of World Sephardi Judaism and a Scholar : He Completed what Napoléon Started, 2002
קישורים חיצוניים
עריכה- משה דוד גאון, "נסים בן יוסף עובדיה", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 498, באתר היברובוקס
- הרב נסים עובדיה ז"ל, המשקיף, 6 באוקטובר 1942
- לקראת הקונגרס העולמי של היהדות הספרדית-מזרחית, דואר היום, 6 בדצמבר 1931
- לדמותו של הרב נסים עובדיה ז"ל, הד המזרח, 10 בדצמבר 1943
- הרב ד"ר נסים עובדיה בבולגריה, דואר היום, 20 בספטמבר 1928
- ועידה עולמית של היהודים הספרדים באמסטרדם, הבוקר, 29 במרץ 1938
- הוקמה התאחדות עולמית של יהודים ספרדיים, המשקיף, 30 באפריל 1945
הערות שוליים
עריכה- ^ יששכר בן-עמי, מורשת יהודי ספרד והמזרח, באתר מורשת מרוקו