סיוון
חודש בלוח העברי
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סִיוָן (מאכדית: Simānu[1][2]) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף תקופת האביב.
בחודש סיוון 30 ימים. א' בסיוון יכול לחול בימים ראשון, שלישי, רביעי ושישי.
שם החודש וסמליו עריכה
שם החודש נזכר לראשונה במגילת אסתר (ח', ט). השם הובא, ככל שמות החודשים, מגלות בבל,[3] ומקורו במילה "סימנו", שמשמעותה "זמן קבוע".[2] לפי פירוש נוסף, זהו שם בבלי שמקורו במונח האשורי "סיוונו", שפירושו כנראה "עת להט השמש".[דרוש מקור]
מזלו של החודש הוא מזל תאומים.[4] בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הוא מזל סרטן.
מאורעות לפי המסורת עריכה
- בא' בסיוון באו בני ישראל למדבר סיני.
- בו' בסיוון חג השבועות, חג מתן תורה, הרגל השני. בזמן המקדש היה נחגג בעלייה לרגל המונית לבית המקדש ובהבאת ביכורים.
- בו' בסיוון (שבועות) נולד וגם מת דוד המלך וכן נפטר הבעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.
- בכ' בסיוון קבעו בני פולין תענית לזכר קורבנות הפרעות.
- לפי האגדה, בכ"ה בסיוון נהרגו על ידי השלטון הרומאי רבן שמעון בן גמליאל, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ורבי חנינא סגן הכהנים. שלושה מתוך עשרת הרוגי מלכות.
- בכ"ז בסיוון נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר התורה עמו.
מועדים עיקריים עריכה
- סוף ספירת העומר
- שבועות
קישורים חיצוניים עריכה
- תכנים לחודש סיוון, במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה
- השפה העברית
- ש"ז כהנא, סיון
- הערך "סיון", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים עריכה
- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 72–94 doi: 10.2307/3259081
- ^ על כך מעיד אף תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב'.
- ^ ספר יצירה פרק ה' משנה ט'