נס החלב ההינדי (1995)

פסל של גנש

נס החלב ההינדי הוא שמה של תופעה שהתרחשה בהודו, ונחשבת על ידי הינדים רבים כנס. האירוע החל ב-21 בספטמבר 1995, אז פסל של האל ההינדי גנש "שתה" לכאורה חלב שהוגש לו כקורבן[1]. התופעה משכה תשומת לב רבה מן הציבור ומהתקשורת בעיקר בהודו[2]. ההסבר המדעי לאירוע, שסופק על ידי אנשי אקדמיה הודיים, היה שהחומר נשאב מקערות ההגשה בזכות עיקרון הנימיות.

התופעהעריכה

הכל החל כאשר בליל ה-21 בספטמבר 1995, חלם מאמין הינדי שהאל גנש, בעל ראש הפיל והאחראי על החוכמה, "משתוקק" למעט חלב. כשהתעורר הוא מיהר בחושך למקדש קרוב בדרום העיר ניו דלהי, שם כוהן ספקן אפשר לו להציע כפית של חלב לפסל אבן קטן של גנש[3]. כשכפית חלב מן הקערה קורבה עד לפיו של הפסל, הנוזל נעלם כאילו אל תוך פיו, במה שנראה כאילו נלקח על ידי האליל. דבר האירוע התפשט במהירות, ועד אמצע הבוקר נמצא כי פסלים של כל פנתיאון האלים ההינדי במקדשים בכל רחבי הודו "שותים" חלב[4].

עד הצהריים התפשטו החדשות המוזרות אל מעבר להודו, ואנשים נוספים במקדשים הינדים בבריטניה, קנדה, איחוד האמירויות הערביות, ונפאל, ניסו והצליחו לשכפל את התופעה. חלקם אף דיווחו ששמעו קולות מוחשיים של "זלילת" החלב על ידי האליל[5]. ארגון הינדי הודי בשם Vishva Hindu Parishad הודיע ​​כי מתרחש נס. בארצות הברית, נצפתה התופעה גם כן במקדש הינדי בצפון אמריקה.

לדיווחים על הנס הייתה השפעה משמעותית במיוחד באזורים שהיו בקרבת מקדשים גדולים, מספרים עצומים של כלי רכב והולכי רגל בניו דלהי שרצו להגיע למקדשים על מנת לחזות בפלא, יצרו פקקי תנועה ארוכים שנמשכו עד שעות הערב המאוחרות. נערים, מבוגרים וקשישים עמדו בתורים ארוכים עם זרי פרחים וקערות חלב כדי להשקות את הפסלים של האל שיווה, האל קרישנה והאל גנש בעל ראש הפיל. בחנויות רבות בתוך קהילות הינדיות גדולות הייתה עלייה דרמטית במכירות החלב, רשת הסופרמרקטים הגדולה 'סומרפילד' בבריטניה מכרה מעל 25,000 ליטרים של חלב, ומכירות החלב הכוללות בניו דלהי קפצו במעל ל-30%[6]. מקדשים קטנים רבים נאלצו להתמודד לפתע עם הגידול העצום שחל במספר המבקרים, והתורים - שגלשו לרחוב - הגיעו למרחק של כק"מ וחצי. באחד המקרים, הוזעקו כוחות משטרה וצבא למקדש בצפון ניו דלהי לאחר שקהל של כ-500 אנשים ניסו להסתער פנימה[4].

הסבר מדעיעריכה

בנסיון להסביר את התופעה, נסעו מדענים ממשרד המדע והטכנולוגיה של הודו למקדש בניו דלהי, וערכו ניסויים שונים על פסל במקום באמצעות הקרבת סוגים שונים של נוזלים משקאות. בסופו של דבר הבינו החוקרים כי החלב שנעלם מהכפית, פשוט נשאב לתוך החומר ממנו עשוי הפסל, בדרך כלל אבן או קרמיקה. אפשרות זו מוסברת באמצעות עיקרון הנימיות (קפילריות), לפיה במקרים מסוימים נוזל עשוי לזרום במקום צר ודק, אף נגד כוח המשיכה (בזכות האינטראקציה שהוא מקיים עם החומר הקשיח).

עבור אלה שהאמינו בנס, הוכחה נוספת סופקה כשנדמה היה שהתופעה נפסקת במהלך היום, כשלפתע פסלים רבים "סירבו" לשתות יותר חלב. מספר קטן של מקדשים מחוץ להודו דיווח על הימשכות התופעה למשך כמה ימים נוספים, אך עד תחילת אוקטובר כבר לא דווח על אף מקרה כזה. למרות כל זאת, ספקנים רבים לא ייחסו כל משמעות לאירוע, כמו גם להיפסקות התופעה, והתייחסו אליו כדוגמה נוספת להיסטריה המונית, מצב פסיכולוגי בו אדם אחד או יותר מגיב בפאניקה ביחס לאירוע חסר משמעות אמיתית, וכתוצאה מכך ציבור גדול "נדבק" בסימפטומים. האירוע דווח, בעיקר כסיפור מוזר, על ידי שירותי חדשות ועיתונים ברחבי העולם, כולל בבי-בי-סי, סי-אן-אן, ניו יורק טיימס והגרדיאן.

התייחסות לאירוע קיימת בסרט ההודי 'הו, אלוהים' (OMG - 2012) בכיכובו של השחקן אקשאיי קומאר.

אירועים דומיםעריכה

התופעה חזרה על עצמה ב-20–21 באוגוסט 2006 כמעט באותו אופן בדיוק, אם כי מדיווחים ראשוניים של האירוע נראה שהצביעו על כך שהפעם התרחשה התופעה רק עם פסלים של האלים גנש, שיווה, ודורגה. ההתרחשות הראשונה דווחה בערב ה-20 בעיר בארילי שבמדינת אוטר פרדש שבהודו, ומשם התפשטה במהירות בכל רחבי הודו[7]. מדענים שחקרו את העניין הסבירו שוב את פשר האירוע באמצעות פעולת הנימיות[8]. התופעה הופיעה ימים ספורים לאחר תקרית מי הים המתוקים במומבאי (בו טענו תושבים שמים של נחל במומבאי הפכו לפתע מתוקים), אירוע שהוביל אף הוא להיסטריה המונית במומבאי.

לשני האירועים קיימים תיעודים רבים של סרטונים שצולמו על ידי מגישי המנחה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה