נשפון עקוד

נשפון עקוד (שם מדעי: Niumbaha superba) המכונה גם נשפון הגירית או נשפון הפנדה, הוא מין של עטלף בינוני, נדיר וססגוני במשפחת הנשפוניים, שחי באפריקה הטרופית ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא מפורסם בצביעה הייחודית של פרוותו שמורכבת משחור וצהוב-לבן ונדירה אצל סדרת העטלפים. הנשפון העקוד חי ביערות הגשם של מרכז אפריקה, פעיל בלילה וניזון מחרקים. מאז גילויו באמצע המאה ה-20, הנשפון העקוד נתפס בטבע לעיתים רחוקות ואין עדיין מידע על האקולוגיה והביולוגיה שלו.

נשפון עקוד
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי נשפון
משפחה:	נשפוניים
סוג:	נשפון עקוד
מין:	נשפון עקוד
שם מדעי
Niumbaha superba
תחום תפוצה

אטימולוגיה וטקסונומיה

הנשפון העקוד התגלה לראשונה בשנת 1939 בקונגו הבלגית על ידי הזואולוג הבריטי רוברט ויליאם היימן שתיאר אותו כ״אחת התגליות המדהימות ביותר בשנים האחרונות״. האטימולוגיה של שמו המדעי היא כדלהלן: ניומבהה (Niumbaha) משמעותו ״נדיר״ או ״יוצא דופן״ בשפתם של אנשי האזנדה במרכז אפריקה; "סופרבה" (superba) משמעותו "הדור" בלטינית; שתי המילים מתייחסות לצבעו הייחודי של הנשפון שחריג במיוחד אצל סדרת העטלפים.

הנשפון העקוד מסווג בשבט Vespertilionini בתת-משפחת הנשפונים שבמשפחת הנשפוניים, והוא קרוב חיצונית וגנטית בעיקר לסוג נשפון פרפרי, ובמידה פחותה יותר לנשפון דלדלי, נשפון דו-גוני, נשפון במבוק, עטלפון אפריקני ואוזנן אפריקני. במקור, רוברט ויליאם היימן תיאר את הנשפון העקוד כמין בסוג נשפון פרפרי; בשנת 2013 קבוצת זואולוגים שבחנה בדקדוק דגימה שנאספה שנה קודם לכן בדרום סודאן קבעה שהוא זכאי למעמד של טקסון מונוטיפי על בסיס הבדלים מורפולוגים משמעותיים, והוקצה עבורו סוג נפרד. הסיווג החדש לא מוכר עדיין ברוב ארגוני השימור, וייתכן שמחקרים אחרים בעתיד ישללו ממנו את המעמד של סוג עצמאי והוא יחזור להיכלל תחת נשפון פרפרי.

תיאור

אנטומיה ומאפיינים פיזיים

לנשפון העקוד גוף קומפקטי עגלגל, כנפיים ארוכות וצרות וגולגולת רחבה ומסיבית. החרטום קצר, שטוח וחרוטי ובצידי הפה יש דלדלים קטנים. העיניים קטנות, והאף רחב ומעוגל עם תלם קטן בין הנחיריים החזיתיים. האוזניים המעוגלות והזקופות גדולות ורחבות יותר משל הנשפון הפרפרי, והצפירים שלהן עבים למדי. כנף הזנב גדולה ומשולשת, והיא מקיפה את הזנב הדקיק והארוך מכל צדדיו.

תקריב ראש של נשפון עקוד.

הנשפון העקוד הוא עטלף בינוני: אורך ראשו וגופו 88–112 מ״מ, אורך הזרוע 45–48 מ״מ, אורך הזנב 39–49 מ״מ וארוך האוזן 13 מ״מ; משקלו לא נרשם, אך הוא בוודאות גדול וכבד יותר מכל מיני הנשפון הפרפרי. גולגולתו ארוכה וכיפתית יותר ממיני הנשפון הפרפרי וכנפיו קצרות מעט לעומתם.

כסות

הפרווה של הנשפון העקוד צפופה, רכה וצמרירית ומורכבת משני צבעים עיקריים: שחור מבריק ושנהב-לבנבן או צהבהב. הצביעה שלו ייחודית ובולטת יותר מכל עטלף אחר בסדרת העטלפים, וצביעה דומה נראית רק אצל מספר מצומצם של עטלפים כמו האוזנן המנומר, נשפון ארלקינו ואשמן כנף-שקיק. חוקרי טבע ממשלחת אמריקנית-אוגנדית שלכדה נשפון אחד בשמורה בדרום-סודאן ציינו שצבעיו של העטלף מזכירים את הגירית או הפנדה.

גופו וראשו של הנשפון העקוד בצבע שחור עמוק או מבריק, והם עטויים בכתמים ופסים בצבע שנהב-לבנבן וצהבהב כדלהלן: סינר לבן גדול סביב הצוואר והגרון, שלושה כתמי שנהב עגולים וגדולים על המצח והחרטום (בצורת סגול), כותפות לבנות קטנות בצידי הכתפיים, שני פסים סהרונים דקיקים מאחורי העורף וזוג פסים צהבהבים לאורך צידי הגב. בצד התחתון, יש פסים עבים בצבע לבנבן או צהבהב בצידי הגחון והמותניים, כך שבשילוב עם הסינר הלבן נותר על הגחון סימון שחור עבה בצורת T. הלוע, האוזניים והכנפיים שחורים לחלוטין. הרגליים, הזרועות ופנים הפה בצבע בורדו או ורוד מלוכלך והלשון אדומה.

תפוצה וביולוגיה

פרט שנאסף בשנת 2012 בדרום סודאן.

הנשפון העקוד מצוי במרכז ומערב אפריקה. הטווח המדויק אינו ידוע, ודגימות שלו נאספו בדרום סודאן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גאנה וחוף השנהב. על בסיס הדגימות הללו, ניתן להניח שהוא נפוץ באפריקה הטרופית לאורך קו המשווה. מאידך, המין נתפס בטבע לעיתים רחוקות, ובראיונות עם חוקרי טבע מרבית הילידים ביערות הגשם לא ידעו כלל על קיומו. כמו כן, מספר הדגימות שנאספו מאז גילויו ועד העשור השני של המאה ה-21 אינו עולה על חמישה, והפעם האחרונה שהמין נלכד בטבע הייתה בשנת 2012.

ייתכן שנדירותו של הנשפון באוספים זואולוגים נובעת מבית הגידול הבלתי נגיש שלו שמורכב בעיקר מיער גשם טרופי סבוך עם ערפל כבד, יער מנגרובים ויער ביצות. כמו כן פרוותו השחורה הופכת אותו לבלתי נראה בלילה, ומדמה ביום את משחק האור והצל ביער הסבוך.

בהתחשב בנדירות של המין ובבית גידולו הבלתי נגיש, אין שום מידע על אורח חייו של הנשפון העקוד, וכל הפרטים הקשורים לאקולוגיה שלו הם בגדר השערות בלבד. הוא ככל הנראה פעיל לילה שעף בגובה רב ומבלה את שעות היום על שרכים, אפיפיטים ועלווה צפופה. הוא ניזון מחרקים כקרוביו ומאתר את טרפו באמצעות איכון-הד בחופת היער הגבוהה. בהתחשב בכנפיו הארוכות והצרות, נראה שהוא מחפש את מזונו בשטחים פתוחים, מעל מקורות מים או מעל חופת היער. יש כנראה עונת רבייה אחת מדי שנה, והנשפונית ממליטה גור יחיד או תאומים.

מצב

הנשפון העקוד מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בשל ההנחה שתפוצתו רחבה ומשתרעת לאורך קו המשוה, וכי לא סביר שהוא יחווה ירידה משמעותית ברמה הנדרשת לקטגוריה מאוימת יותר. עם זאת, מספר חוקרי טבע סבורים שמצבו חמור יותר לאור מיעוט הדגימות שמצביע לכאורה על תפוצה מוגבלת מאוד. מכיוון שרוב הדגימות נאספו ביערות טרופיים סגורים, נראה שהנשפון מאוים מצד אובדן בית גידול עקב בירוא יערות והתרחבות שטחי החקלאות. הוא נוכח ככל הנראה במספר אזורים מוגנים בקונגו. ארגון IUCN ממליץ לבצע מחקרים מעמיקים על האקולוגיה, התפוצה והאיומים המרחפים על המין, כדי שיהיה ניתן לבנות עבורו תוכנית שימור במקרה הצורך.

גלריה

• הצביעה הייחודית של הנשפון העקוד
• 
  צד עליון
• 
  צד תחתון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נשפון עקוד בוויקישיתוף

• נשפון עקוד, באתר ITIS (באנגלית)
• נשפון עקוד, באתר NCBI (באנגלית)
• נשפון עקוד, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• נשפון עקוד, באתר GBIF (באנגלית)