נתן אהרנפלד

רב הונגרי, צ'כי

נתן אהרנפלדהונגרית: Ehrenfeld Náthán; צ'וז, 1843ברלין, 17 בפברואר 1912) היה רב הונגרי-צ'כי ורבה הראשי של פראג במשך תקופה ארוכה.

נתן אהרנפלד
Ehrenfeld Náthán
Nathan Ehrenfeld Prag Porträt.png
לידה 18 במאי 1843
סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 1912 (בגיל 68)
פראג, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי החדש בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קיל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 17 בפברואר 1912 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד רב ראשי (1890) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברו בפראג

ביוגרפיהעריכה

אהרנפלד למד בישיבות יוקרתיות: בברטיסלאבה ובאייזנשטאדט ואחר כך בבית המדרש לרבנים בברלין. הוא היה תלמידו של הרב והחוקר עזריאל הילדסהיימר (18201899). אהרנפלד סיים את לימודיו גם באוניברסיטת וינה וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת קיל עם עבודת גמר בנושא ספר העיקרים של יוסף אלבו (תורתו של יוסף אלבו על העקרונות וקריטריוני הדת).

תחילה היה רב בברנדנבורג אחר כך בפרנצלאו. בשנת 1878 בגנסן (היום גנייזנו) ומשנת 1890 עד מותו מונה לרב ראשי של פראג. ביוני 1890 התבקש ארנפלד כאמור לרשת את מרקוס הירש (18331909) כרב הראשי של פראג. בשנת 1900 הוזמן לברלין לשמש כרב בשל היותו דרשן מצוין, אך הוא לא קיבל את ההזמנה ונשאר הרב הראשי של פראג עד מותו. לאחר מותו ירש את מקומו חתנו חיים (הנריק) ברודי (18681942), בעלה של בתו הבכורה. ברודי היה מומחה לשירה עברית מימי הביניים ולאחר מכן שימש כמנהל המכון לחקר השירה העברית מימי הביניים בברלין ובירושלים. לזכותו של נתן אהרנפלד תרשם הקמת המכון להכשרת מורים יהודים ופריחת המוסדות הוותיקים בפראג נובעות מעבודתו הבלתי נלאית.

משפחתועריכה

לאהרנפלד היו שלוש בנות ושני בנים (הבכור, סאלו, הפך למורה בגימנסיה בפראג; הצעיר, סמי, היה סוחר בווינה).

פועלועריכה

כחוקר מוכר, כרטוריקן וכמורה, אהרנפלד ביקש במיוחד לדבר בקהילות רחוקות. הוא שם דגש רב על החינוך הדתי, היה מעורב באופן פעיל בניסוחו, וכן פיקח על תהליך הבדיקה בבתי הספר בפראג. למרות סכסוך ניכר בתוך הקהילה היהודית בפראג, הוא הצליח ליישב את חילוקי הדעות בין הפלגים השונים. הוא היה חסיד של האורתודוקסיה הדתית, התייחס לשאלות תאולוגיות בצורה שמרנית לחלוטין. למשל, הוא התנגד באופן חד משמעי לשריפת הגופה ואסר על קבורת כדים בבית הקברות היהודי בפראג.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נתן אהרנפלד בוויקישיתוף