נתן ג'ייאן

הרב נתן ג'ייאן השני[1] (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקפ"ה, 1825) היה פייטן, מקובל, ראש ישיבה, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של תלמסאן שבאלג'יריה בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.

חתימת רבי נתן ג'ייאן

קורות חייועריכה

נולד בתלמסאן לאביו רבי ישראל.[2] ככל הנראה בצעירותו היה שוחט עופות לקהילה.[3] לא יאוחר משנת ה'תק"ס התמנה לאב בית הדין ורבה של העיר תלמסאן. חבריו לדיינות באותו הזמן היו רבי שמואל ויצאל ורבי יעקב בן יצו.[4] לא יאוחר משנת ה'תקע"ה הצטרף לשימש עמו בדיינות תלמידו רבי חיים קצבי.[5] בין השנים ה'תקל"ה - ה'תקל"ח התכתב עם אישים בתונס,[6] אלג'יר, מעסכר, ותלמסאן, בין השאר התכתב עם הרב ישועה צולטאן דיין בתלמסאן.[7] כמו כן התכתב עם חכמי מרוקו כדוגמת רבי שאול ישועה אביטבול.[8]

מאגרת ששלח הרב נתן לרב יהושע בן גיגי רבה של תאזה, עולה כי יהודי העיר תלמסאן נרדפו באותם הימים, וברחו למרוקו. יהודי העיר תאזה אירחו אותם אצלם. רבי נתן הודה לרבי יהושע ב גיגי רבה של העיר על אדיבותם של יהודי עירו.[9]

כמו כן עסק בענייני קבלה, והתכתב עם הרב חזקיה יצחק שרעבי (בנו של הרש"ש) בעניינים אלו.[10]

ראש ישיבהעריכה

רבי נתן היה ראש הישיבה בתלמסאן,[11] ומבין תלמידיו נמנה הרב חיים קצבי,[12] לימים רבה של תלמסאן.

יצירתו הפיוטיתעריכה

רבי נתן כתב לפחות שלשים וחמש פיוטים, חלקם בעברית וחלקם בערבית יהודית. אחד מפיוטיו המפורסמים הוא 'נורא בי עמרם' - פיוט שכתב לידידו רבי עמרם עמאר בתגובה לכך שהלה הביע את צערו על כך שרבי נתן הפסיק להתכתב עמו.[13]

השפעתו ההלכתיתעריכה

לרבי נתן הייתה השפעה הלכתית על רבני תלמסאן, בכתביו משתקף תיעוד נדיר של מנהגי יהדות תלמסאן. כמו כן הייתה לו השפעתו הלכתית על הרבנים הבאים אחריו, כדוגמת הרב יוסף משאש, שהביא משמו למעלה מעשרה פסקי הלכה.[14]

להערכת החוקרים יש לשער את פטירתו בין שנת ה'תקע"ה לשנת ה'תקפ"ה.[15]

חיבוריועריכה

מקבץ מכתביו ראו אור בספר:

  • כתבי וחכמי תלמסאן - ירושלים תש"ע.
  • פסקי דין - אחדים מהם ציטט הרב יוסף משאש[16] ורובם אבדו.
  • חידושי תורה - הביא אחדים מהם הרב יעקב פייתוסי.[17] ורובם אבדו.
  • פיוטים - מקבץ מהם נדפסו בספר 'שבח אלהים' - אוראן, תרט"ז. ופיוטים נוספים מצויים בכתבי יד.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ להבדילו מרבי נתן ג'ייאן הראשון שחי בשנות הת'. (והיה גם הוא מחכמי תלמסאן).
  2. ^ ראו: מלכי ישורון - אלג'יר, עמ' 88 בערכו.
  3. ^ ראו: נחלת אבות משאש, חלק ו סוף דרוש תעו.
  4. ^ ראו בהסכמה של רבי נתן ובית דינו לספר 'מחזור קטן'.
  5. ^ ראו 'מקבציאל' כרך לח עמ' תתסח.
  6. ^ ראו: קובץ צפונות גיליון יט עמ' צה.
  7. ^ ע"פ קטלוג אתר הספרייה הלאומית, מס' מערכת: 990034895670205171
  8. ^ ראו: אבני שי"ש מהדורה קמא ח"ב סימן צט. וראו עוד מלכי רבנן דף עט עמוד א, שרבי שאול ישועה ביקש מרבי נתן להשתדל הוציא את הספר 'משיח אלמים' לרבי יהודה כלץ.
  9. ^ ראו בכתב יד אתר הספרייה הלאומית.
  10. ^ ראו: אוהל חיים חלק א' אוסף להמן, עמ' 88.
  11. ^ ראו בספר עמודי העבודה (לאנדסהוט) עמ' 284.
  12. ^ ראו בספרו 'תוצאות חיים' דף א עמוד ב, בד"ה ועתה פן ישלח ידו.
  13. ^ ראו 'מקבציאל' כרך לח עמ' תתעג.
  14. ^ כולם קובצו ב'מקבציאל' כרך לח עמ' תתעז-ט.
  15. ^ המסמך האחרון שהגיע אלינו הוא מחשוון תקע"ה. ומשנת תקפ"ו רבי חיים קצבי חתום על פסקי דין ללא רבי נתן. מה שאומר שתאריך פטירתו נע בין תקע"ה לתקפ"ה.
  16. ^ ראו למשל: גרש ירחים דף מט, קד.
  17. ^ ראו: ספר ירך יעקב, ריש פרשת וישלח.