שוויר
שוויר (בבלארוסית: Сьвір, סוויר; בפולנית: Świr; ביידיש: סוויר) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בסמוך לאגם שוויר ולגבול ליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
.jpg) | |
| מראה העיירה בתחילת המאה ה-20 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 מינסק |
| ראיון | מיאדזייל |
| גובה | 153 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 960 (1 בינואר 2024) |
| קואורדינטות | 54°51′N 26°23′E / 54.850°N 26.383°E |
תולדות היישוב עריכה
שוויר נזכרת מהמאה ה-13, ובשנת 1452 נבנתה בה כנסייה. במחצית הראשונה של המאה ה-16 עברה העיירה לבעלות משפחת רדזיוויל.
בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית, ובשנת 1921, בהתאם להסכם ריגה, נכללה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה. בשנת 1958 הוענק לשוויר מעמד עירוני.
יהודי שוויר עריכה
בשנת 1897 נמנו בעיירה 1,114 יהודים. בין מלחמות העולם ישבו בה כ-800 יהודים, כמחצית מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות ושל הבונד. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור ביד הסובייטים בספטמבר 1939.
ב-26 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו הפקידו את השליטה בה בידי פולנים ובלארוסים, אשר בתורם ביצעו ביהודי העיירה מעשי שוד והתעללות, תוך חיובם בעבודות כפייה ובענידת טלאי צהוב. יודנרט שמונה בעיירה כעבור זמן מה העביר מדי חודש לשלטונות סכומי כופר.
ב-5 בנובמבר 1941 רוכזו כ-1,500 יהודי העיירה והפליטים היהודים שהגיעו אליה בגטו קטן שהוקם בה. ב-1 בדצמבר 1941 הוצאו להורג 12 צעירים יהודים מגטו זה, וב-15 בפברואר 1942 נלקחו כ-200 יהודים מהגטו למחנה עבודה, בו נספו.
באוגוסט 1942 הועברו יושבי הגטו שבעיירה לגטו מיכלישקי, וגורלם שם היה כגורל יתר יהודי המקום. מספר יהודים בעלי מלאכה שהושארו בעיירה נרצחו כעבור זמן מה.
קישורים חיצוניים עריכה
- שוויר (Świr), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "שוויר", באתר JewishGen (באנגלית)
- מרטין דין (אנ') ואלז'בייטה רויובסקה, שוויר, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1129–1130), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)