סוחוי סופרג'ט 100
סוחוי סופרג'ט 100 (ברוסית: Сухой Суперджет 100) הוא מטוס נוסעים רוסי תוצרת סוחוי, בשיתוף פעולה עם חברות זרות.
_over_Italy.jpg) | |||||||||||||
| סוחוי סופרג'ט 100 מעל סן רמו, איטליה | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס נוסעים אזורי | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 רוסיה | ||||||||||||
| יצרן | סוחוי | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 19 במאי 2008 | ||||||||||||
| תקופת שירות |
21 באפריל 2011 – הווה (13 שנים)  | ||||||||||||
| צוות | 2 | ||||||||||||
| נוסעים | 96 | ||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 232 (נכון לתחילת 2023) | ||||||||||||
| משתמש ראשי |
| ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
משפחת מטוסי סוחוי סופרג'ט 100 מורכבת משתי גרסאות. האחת: SSJ100/75B עד 75 נוסעים והשנייה, הפופולרית יותר, SSJ100/95B, עם 95 נוסעים. עלות כל יחידה היא 32 מיליון דולר. נכון למאי 2016 הוזמנו 172 מטוסים.
בשנת 2020 ניכרה ירידה חדה במספר ההזמנות וחברת סוחוי החליטה לערוך שינוי שבמסגרתו חברת "סוחוי מטוסים אזרחיים" הועברה לבעלות אירקוט ושינתה שמה לחברת "מטוסים אזוריים" ("Региональные самолеты"), זאת כחלק מתהליך בתאגיד המטוסים המאוחד לרפורמה בחטיבת התעופה האזרחית של התאגיד.
תכנון ופיתוח
עריכה
המטוס פותח על ידי חברת סוחוי יחד עם חברת המטוסים קומסומולסק על אמור ע"ש גגארין (Комсомольское-на-Амуре авиационное производственное объединение имени Ю. А. Гагарина) ונחשבת לאחת מן המפיצות הגדולות של מטוסי סוחוי. עלות הפיתוח הגיעה למיליארד ו-400 מיליון דולרים. נוסף לשתי החברות הרוסיות, בפיתוח הפרויקט השתתפו:
- חברת Alenia Aeronautica האיטלקית (כשותפה אסטרטגית), שמסייעת בהפצת המטוס ופרסומו למדינות אירופה
- חברת בואינג (כיועצת) שנטלה חלק משמעותי בעיצוב המטוס ושיווקו
- חברת PowerJet (שותפות רוסית-צרפתית בנושאי הנעה) שייצרה את מנועי המטוס
- קבוצת תאלס שנטלה חלק בפיתוח הקופסה השחורה ומערכות מידע של המטוס ואבטחתם
- חברת המכונות הגרמנית Liebherr שפיתחה את מערכות הניהול והחילוץ
- חברת Messier-Dowty שפיתחה את השעונים
- חברת Intertechnique (Zodiac) - פיתחה את מערכות החימום
- B/E Aerospace - עיצוב פנים המטוס, הדלתות ומערכת החמצן
- תאגיד Honeywell האמריקני - שפיתח את מערכות האלקטרוניקה ויחידות הכוח המסייעות
- חברת Autronics (Curtiss Wright) - פיתחה את מערכות הכיבוי
- IPECO - עיצבה את מושבי הנוסעים
המטוס פותח על ידי חברת סוחוי, שהבחינה כי בשנת 2000 לא היה אף מטוס נוסעים רוסי תקני והתעשייה האזרחית הרוסית הייתה בשפל המדרגה מכל הבחינות. בעקבות זאת, הוקמה חברת סוחוי לייצור מטוסים אזרחיים שהחליטה לייצר מטוס נוסעים רוסי ראשון מאז פירוק ברית המועצות על מנת להחיות את התעשייה האזרחית הרוסית המתנוונת. המטוס החדש קיבל את השם "מטוס אזורי רוסי" (Российский региональный самолёт) מאחר שיועד תחילה לטיסות הפנים ולתחלופה עבור מטוסי הנוסעים המיושנים הקודמים: טופולב Tu-134 וטופולב Tu-154, שעודם מהווים כבסיס התעופה האזרחית ברוסיה, לצד המטוס החדש.
בדצמבר 2002 החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם בואינג וחברות Snecma הצרפתית ותאגיד סאטורן הרוסי לפיתוח מערכת הנעה עבור המטוס החדש. ב-2004 ועדת התעופה הבין מדינתית הסכימה לאשרר את המטוס החדש וב-2005 הוקמה חטיבה מקומית של המטוס בקומסומולסק על אמור, שבעתיד תהווה ליחידת ההפצה של המטוס לשווקים הזרים. ב-2006 פיתוח המטוס נכנס להאצה, ושנה לאחר מכן נערכו ניסויי טיסה משניים. ב-17 ביולי 2006 סוחוי הציגה בסלון אווירי בפריז את שמו הרשמי של המטוס "סוחוי סופר ג'ט 100" ובספטמבר 2007, דגם המטוס הוצג לראשונה.
ב-19 במאי 2008 המטוס סוחוי סופרג'ט 100 גרסת 95001, ביצע את טיסת הניסוי הראשונה שלו שהייתה לטיסת הבכורה והחל משנת 2009 ביצע כמה וכמה טיסות ניסוי מוצלחות.
בינואר 2011 נמכרו דגמים ראשונים של המטוס לחברת התעופה הלאומית של ארמניה, ארמאוויה, וכמו כן נרכש המטוס בידי חברת התעופה "רוסיה", על מנת שישמש כמטוסו של נשיא רוסיה.
ב-31 בינואר 2011 ביצע המטוס טיסת בכורה בשירות חברת תעופה, כאשר אארופלוט הטיסה את המטוס והוא כיום טס בשירותה. נכון לפברואר 2012 נמצאים בשרות אארופלוט שישה מטוסים מדגם זה. ב-20 באפריל 2011 נמכר המטוס לראשונה לשירות בחברת תעופה זרה, "ארמאוויה" - חברת התעופה הלאומית של ארמניה.
ייצור
עריכה.jpg)
נכון לנובמבר 2021, 216 יחידות יוצרו[1][2] ונמכרו לחברות תעופה כדוגמת אארופלוט, חברת התעופה המקסיקנית Interjet, גזפרום אוויה, חברת התעופה יקוטיה, חברת רוסג'ט, חברת התעופה רד ווינגס איירליינס ובשירות משטרת רוסיה והמשרד למצבי חירום. למרות הזמנות רבות בשנים הראשונות, בשנת 2019 ובשנת 2020 ניכרת ירידה חדה ומשמעותית בכמות ההזמנות של המטוס, בעיקר לאור בעיות ותקלות טכניות רבות שצפו בדגמים השונים, כשחברת התעופה האירית CityJet הודיעה ב-2019 כי היא מקרקעת את שבעת מטוסי סופרג'ט שבבעלותה והחברה המקסיקנית Interjet הודיעה, כי תמכור את 22 המטוסים שבבעלותה[3].
נכון לינואר 2023, 230 יחידות יוצרו.
| סך הכל | 2008 | 2009 | 2010* | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 | 2021 | 2022 | |
| נוצרו | 226 | 3 | 1 | 2 | 5 | 12 | 24 | 35 | 18 | 19 | 33 | 24 | 18 | 11 | 11 | 10 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוזמנו | 194 | 5 | 8 | 14 | 27 | 21 | 21 | 25 | 28 | 6 | 14 | 19 | 6 | |||
| בשימוש | 230 | |||||||||||||||
* — תחילת ייצור סדרתי
גרסאות
עריכה| שם | מאפיינים, הבדלים |
|---|---|
| Sukhoi Superjet 100-95B | הגרסה הבסיסית. טיסת בכורה נערכה ב-14 במאי 2008. חברת התעופה הארמנית Armavia הייתה הראשונה לקבל אותו. |
| Sukhoi Superjet 100B-VIP | גרסת מטוס מנהלים. ביצעה את טיסת הבכורה ביוני 2013. משרתת את חברת התעופה "רוסג'ט" ושניים הוזמנו על ידי יחידת הטיסה המיוחדת "רוסיה", עבור המטוס הנשיאותי. |
| Sukhoi Superjet 100-95LR | גרסה ארוכת טווח שטיסת הבכורה שלה נערכה ב-12 בפברואר 2013 ומגיעה למרחק טיסה של 4,578 קילומטרים[4]. ב-4 במרץ 2014 בוצעה הטיסה המסחרית הראשונה של Sukhoi SuperJet 100 Long Range במסלול ונוקובו (VKO) ← סובייטסקי (OVS) ← ונקובו (VKO)[5][6]. |
| Sukhoi Superjet 100LR-VIP | גרסת מנהלים לטיסות ארוכות טווח. נוצרו חמישה מטוסים, שניים עבור המשרד למצבי חירום שמאפשרות להטיס חולים למרחקים ארוכים; מטוס נוסף נוצר עבור הסניף הקזחי של חברת Comlux; שניים נוספים נוצרו עבור מלך תאילנד. |
| Sukhoi Superjet 100SV | גרסה מוארכת שייצורה החל בשנת 2018, SSJ-100SV (Stretched Version). פיתוחו החל עוד בשנת 2015 וביכולת להטיס בין 110 ל-125 נוסעים עם משקל המראה של 55 טונות. טיסה מסחרית ראשונה תוכננה לשנת 2020[7][8]. |
| Sukhoi Business Jet | Sukhoi Business Jet, או SBJ הוא גרסה עסקית עבור אח"מים עם נוחות מרבית. המטוס נוצר בהזמנה אישית ונוצר מטוס אחד, בהזמנת משמר הגבול של קזחסטן. עוצב מחדש כאאורוס ביזנס ג'ט, במסגרת מותג היוקרה אאורוס. |
| Sportjet by Sukhoi | ביוני 2016 דווח שבשנת 2018, על בסיס מטוס Sukhoi Superjet 100 תפותח גרסה מיוחדת להובלת ספורטאים בשם Sportjet by Sukhoi. |
| Sukhoi Superjet 75 | גרסה גרסה מקוצרת עבור 75 נוסעים. בפברואר 2018 הודיעו נציגי סוחוי על תוכנית ליצירת גרסה מקוצרת של המטוס. המטוס היה צפויה להיכנס לשירות בשנת 2022. באפריל 2019 הוכרזה תוכנית חדשה לפיתוח משפחת המטוסים סוחוי סופרג'ט, לטובת החלפת גרסת הייבוא הבסיסית של ה-SSJ 100. בכך הפרויקט סבל מדחיהבלוח הזמנים של יצירת גרסה מקוצרת עם מנועים רוסיים מדגם PD-10.[9]. |
| Sukhoi Superjet New | גרסה שפותחה מאז שנת 2018 (RRJ-95NEW-100), שכוללת את החלק המרבי של רכיבים ומערכות רוסיות, במקום דגם Sukhoi Superjet 100-95B, המכיל רכיבים זרים. כמו כן, עבור גרסה זו, פותח מנוע טורבו-ג'ט מדגם PD-8, כאשר 120-130 מיליארד רובל הוקצו ליישום התוכנית, כולל יצירת מנוע PD-8. הפרויקט תוכנן להסתיים בשנת 2023. |
מפרט
עריכה| גרסה | Superjet 100/75B | Superjet 100/75LR | Superjet 100/95B | Superjet 100/95LR |
|---|---|---|---|---|
| צוות טיסה | שניים | |||
| קיבולת נוסעים (מחלקה אחת) |
78 | 68 | 98 | 86 |
| אורך | 26.44 מטר | 29.44 מטר | ||
| מוטת כנפיים | 27.80 מטר | 27.80 מטר | ||
| גובה | 10.28 מטר (34 רגל 7 אינץ') |
10.28 מטר (34 רגל 7 אינץ') | ||
| משקל ריק בק"ג | 41,000 | 41,000 | 41,000 | 41,000 |
| משקל מקסימלי להמראה בק"ג | 38,820 (סטנדרטי) (ארוך טווח) | 42,280 (סטנדרטי) (ארוך טווח) | 45,880 (סטנדרטי) (ארוך טווח) | 49,450 (סטנדרטי) (ארוך טווח) |
| מנועים | 2× PowerJet SaM146 טורבו-מניפה | 2× PowerJet SaM146 טורבו-מניפה | ||
תקריות
עריכה| תאריך | מספר סידורי | מיקום | קורבנות | תיאור |
|---|---|---|---|---|
| 09.05.2012 | RA-97004
|
 ג'קרטה
|
45/45 | התרסק לתוך הר סלאק במהלך טיסת תצוגה. 45 נוסעים ואנשי צוות, רבים מהם נציגי חברות תעופה ועיתונאים. כל הנוסעים ואנשי הצוות נספו בהתרסקות[10][11][12]. |
| 21.07.2013 | RA-97005
|
 קפלאוויק
|
0/5 | נחיתה קשה במהלך טיסת מבחן. לאחר שיפוץ המטוס חזר לנמל התעופה הבינלאומי ז'וקובסקי ב-29 בדצמבר 2013[13]. |
| 12.07.2018 | RA-97006
|
ז'וקובסקי
|
0/3 | נחיתה קשה בשדה התעופה ראמנסקויה[14]. |
| 10.10.2018 | RA-89011
|
יקוטסק
|
0/92 | גלש אל מחוץ למסלול הנחיתה בנמל התעופה ביקוטסק[15]. |
| 05.05.2019 | RA-89098
|
שרמטייבו
|
41/78 | המטוס עלה באש לאחר נחיתה קשה על מסלול הנחיתה. 41 מתוך 78 נוסעים נהרגו[16][17]. |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סוחוי סופרג'ט 100- סוחוי סופרג'ט 100 בוויקישיתוף
- סוחוי סופרג'ט 100 באתר חברת סוחוי (אורכב 04.12.2017 בארכיון Wayback Machine)
- סוחוי סופרג'ט 100 באתר תאגיד המטוסים המאוחד
- סוחוי סופרג'ט 100 באתר חיל האוויר הישראלי
- סוכנויות הידיעות, רוסיה משיקה מטוס מסחרי חדש - ה"סופרג'ט", באתר ynet, 23 בספטמבר 2007
- סוכנויות הידיעות, מטוס הסופרג'ט-100 הרוסי השלים בהצלחה את טיסת הבכורה שלו, באתר TheMarker, 19 במאי 2008
- ניו יורק טיימס, אנדרו א' קריימר, הסוחוי החדש מתקשה להמריא, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ Олег Пантелеев (2015-10-13). "Вторая сотня, второе дыхание". АвиаПорт.Ru. נבדק ב-2016-12-24.
- ^ Самолётостроение — итоги 2013 года
- ^ התרסקות כואבת: מטוס הדגל הרוסי שאף אחד לא רוצה לקנות, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2020
- ^ "Sukhoi Superjet 100 увеличенной дальности сертифицирован АР МАК". אורכב מ-המקור ב-2016-05-29. נבדק ב-2013-08-22.
- ^ Авиакомпания «Газпромавиа» начала коммерческую эксплуатацию самолётов Sukhoi Superjet 100
- ^ http://www.ridus.ru/news/171413 Суперджет доставлен в ЦАГИ для ресурсных испытаний
- ^ "Компания ГСС решила создать новые модификации «Суперджета»". אורכב מ-המקור ב-2015-11-23. נבדק ב-2015-11-23.
- ^ "Sukhoi Superjet 100 получит новые крылья". «Лента.Ру». 2016-07-15.
- ^ Создание укороченного SSJ 75 отложено на неопределенный срок
- ^ "Aircraft Accident Investigation Report. Sukhoi Civil Aircraft Company Sukhoi RRJ-95B s.n. 97004; Mount Salak, West Java, Republic of Indonesia, 9 May 2012" (PDF). National Transportation Safety Committee, Republic of Indonesia. 2012.
- ^ אינדונזיה: שרידי המטוס הרוסי נמצאו על צלע הר, באתר וואלה, 10 במאי 2012
- ^ "Latest List Shows 45 People Aboard Crashed Sukhoi Jet". ג'קרטה גלוב. 2012-05-10. (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 25 במאי 2017)
- ^ «95005 в Жуковском» по данным официального твиттер-аккаунта ГСС
- ^ Superjet-100 аварийно сел в Раменском на запененную полосу из-за невыхода шасси
- ^ Сайт МАК
- ^ Расследование уголовного дела об аварийной посадке пассажирского самолёта в столице передано в центральный аппарат СК России
- ^ Среди погибших при аварийной посадке Superjet оказались двое детей