סוריא אל-ג'נוביה (עיתון)

סוּרִיא אל-ג'נוּבִּיהערבית: سوريا الجنوبية, מילולית: סוריה הדרומית) היה עיתון שיצא לאור בירושלים החל מספטמבר 1919[1] על ידי עורך הדין מוחמד חסן אל-בודיירי, ונערך על ידי עארף אל-עארף.

סוריא אל-ג'נוביה
سوريا الجنوبية
תדירות שבועון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה חדשות
מייסד מוחמד חסן אל-בודיירי
עורך ראשי עארף אל-עארף
כאמל אל-בודיירי
תאריכי הופעה ספטמבר 1919אפריל 1920 (כ־30 שבועות ו־4 ימים)
שפה ערבית
מערכת ירושלים
מדינה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי פלשתינה (א"י)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוא היה העיתון הערבי הפוליטי הראשון שנוסד בארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה, ושימש שופר לחוגי הנוער הלאומני-קיצוני.[2] העיתון שימש שופר ל"אגודה המוסלמית-נוצרית", שהייתה מפרסמת בו את החלטותיה וכוונותיה.[3] בין הכותבים בעיתון היה גם אמין אל-חוסייני. עורך העיתון, כאמל אל-בודיירי (אנ'), היה חבר "המועדון הערבי" ("א-נאדי אל-ערבי"), שאל-חוסייני היה נשיאו וסיסמתו הייתה "ארצנו לנו". מפגשי הארגון נערכו לעיתים קרובות במשרדי העיתון ונתקיים ביניהם קשר הדוק.[4]

באותה תקופה, המונח "סוריה הדרומית" התייחס לעמדה פוליטית שתמכה בלאומנות הפאן-ערבית של סוריה הגדולה, שהייתה קשורה לממלכה שהובטחה לשושלת ההאשמית מחג'אז על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, הנסיך ההאשמי פייסל ניסה להקים מדינה פאן-סורית או פאן-משריקית כזו (כלומר ממלכה מאוחדת שהייתה צריכה לכלול את כל סוריה המודרנית, כמו גם את הר הלבנון, ארץ ישראל ועבר הירדן).

העיתון דגל ברעיון הפאן-סורי הזה לצד עמדות פוליטיות לאומניות פאן-ערביות ופלסטיניות. עם היעלמותה של ממלכתו הסורית של פייסל, רעיון הפאן-סוריות איבד תמיכה, והעיתון התמקד בלאומנות פלסטינית והתנגדות לשלטון הבריטי ולעלייה יהודית, עד למניעת הפצתו על ידי השלטונות הבריטיים באפריל 1920, בזמן מאורעות תר"פ. ב-2 במרץ 1920, כחודש לפני פרוץ המאורעות, פורסם בעיתון מאמר שהזהיר: "אם לא יקשיבו למחאותינו בעל פה... במקום העט נשתמש בסכינים, ובמקום הדיו - בדם".[3]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ג, עמ' 471: "ספטמבר 1919 – מחודש זה הוציאו החברים הירושלמיים ב"מועדון הערבי" ("אל־נאדי אל־ערבי") את העיתון "סוריה הדרומית"".
  2. ^ יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, עמ' 277, 404.
  3. ^ 1 2 אליהו אילת, עלייתו של המופתי, מעריב, 30 באפריל 1967
  4. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 61.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא עיתונים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.