סטלה קורקוס
סטלה קורקוס-דוראן (1858–1948) הייתה אשת חינוך, מורה, פעילת ציבור ופילנתרופית, ומייסדת ומנהלת בית הספר לבנות יהודיות במוגדור שבמרוקו, שהיה הראשון מסוגו במדינה.
 | |
| קורקוס-דוראן, בשנת 1940 לערך | |
| לידה |
1858 ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
1948 (בגיל 90 בערך) קזבלנקה, מרוקו |
| מקום מגורים | ארצות הברית, לונדון, מוגדור וקזבלנקה במרוקו |
| פעילות בולטת | הקמת בית הספר "כבוד ואומץ" במוגדור שבמרוקו |
| ידועה בשל | פעילות חינוכית, ציבורית ופילטנרופית |
| מקצוע | מורה ומחנכת |
| תפקיד |
מנהלת בית ספר  |
| בן זוג | משה (מוזס) קורקוס |
  | |
קורות חיים עריכה
קורקוס-דוראן נולדה בברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית ב-11 בדצמבר 1858 לרבקה ולאברהם דוראן, בת למשפחה אמידה ומיוחסת. אביה היה סוחר טבק שנולד באוראן שבאלג'יריה, ואמה, שנולדה באנגליה הייתה אחייניתו של משה מונטיפיורי. בשלב מסוים, חזרה סטלה עם משפחתה לאנגליה, ובסיום לימודיה התיכוניים החלה ללמוד הוראה. כשסיימה את לימודי ההוראה החלה לנהל בית ספר פרטי בלונדון, ותקופה לאחר מכן נישאה באנגליה למשה (מוזס) קורקוס, שהיה סוחר אמיד ממוגדור שבמרוקו. לאחר שנישאה, עברה בשנת 1884 להתגורר עם בן זוגה במוגדור.
בית הספר היהודי הראשון לבנות במרוקו עריכה
לאור חששן של הקהילות היהודיות במרוקו מהשפעת המיסיון הנוצרי, שפתח בתי ספר ברחבי מרוקו עבור ילדי היהודים, החלו ראשי הקהילות לנקוט בצעדי הגנה מפני המיסיון. בשנת 1885 הקימה קורקוס-דוראן בית ספר יהודי ראשון לבנות במוגדור, ועמדה בראשו כמנהלת. בית הספר, שנקרא "כבוד ואומץ", קיבל סיוע מארגון כל ישראל חברים ומהקהילה היהודית בעיר, ופנה בעיקר לבנות שבאו ממשפחות עניות, ושימשו כמטרה קלה עבור המיסיון. הורי התלמידות שבאו ממשפחות עניות לא שילמו שכר לימוד לבית הספר, וקורקוס-דוראן סייעה להם ולבנותיהם בקניית ביגוד ותרופות.
כפועל יוצא מתפיסת השליחות של קורקוס-דוראן, לצד הלימודים העיוניים, נלמדו בבית הספר מקצועות שימושיים כדוגמת תפירה, רקמה וסריגה, והתלמידות נדרשו גם להתנדב לטובת הקהילה. בעזרת מכירת עבודותיהן של התלמידות, יכלו בבית הספר ובקהילה לקיים פעילויות שונות.
קורקוס-דוראן, שהתעקשה לדבר רק בשפה האנגלית, הנהיגה רמת לימודים גבוהה בבית הספר, עם דגש על חינוך אנגלי והעברת רוב השיעורים בו בשפה האנגלית. הודות לכך זכה בית הספר להצלחה גדולה. בשנת 1900 למדו בבית הספר 170 תלמידות, ובשיאו מנה 225 תלמידות. גם קונסולים ממדינות אירופה שהיו מוצבים במרוקו, שלחו לבית הספר את בנותיהם. מלבד השפה האנגלית, התמודדו התלמידות בבית הספר עם שלוש שפות נוספות: צרפתית, ערבית יהודית וערבית.
בבית הספר הקימה קורקוס-דוראן גם תיאטרון יהודי, ולפי פרופסור יוסף שטרית, הייתה הראשונה להפעיל תיאטרון יהודי במרוקו.
פעילות ציבורית עריכה
מלבד פעילותה בתחום החינוך, הייתה קורקוס-דוראן גם פעילת ציבור במוגדור בפרט, ובמרוקו בכלל, ונודעה ככתובת לפניות בנושאי ציבור. בין היתר טיפלה בבעיית הדיור הצפוף במלאח היהודי במוגדור, ולשם כך גייסה גורמים רבים, ואף נפגשה עם מלך מרוקו, וקיבלה ממנו הבטחה לשיפור תנאי המלאח והרחבתו בכ-150 דירות נוספות, והפחתת שכר הדירות שבו למשפחות מעוטות יכולת. דבר ההסכמה לפגישה היה נדיר, לאור העובדה כי במרוקו לא היו זכויות לנשים בחיים הציבוריים בתקופה זו.
בשנת 1904 התאלמנה מבן זוגה, לאחר שנפטר בטרם עת, והמשיכה לגדל את ששת ילדיה בגפה, עד שהלכה לעולמה בקזבלנקה ב-6 במרץ 1948.
קישורים חיצוניים עריכה
- סטלה קורקוס (1858-1948), באתר רחוב משלה
- Stella Corcos, באתר Jewishvirtuallibrary
- Corcos, Stella, באתר Brillonline
- סידני ש. קורקוס, בית הספר האנגלי לבנות במוגדור – סטלה קורקוס, באתר מורשת מרוקו
- מיכאל אביטבול, משפחת קורקוס וההיסטוריה של מרוקו בזמננו, באתר מורשת מרוקו
- Stella Duran, באתר Geni
- La famille Corcos, באתר AGADIR
- בית התפוצות, האשה שייסדה את בית הספר הראשון לבנות בצפון אפריקה - מוזיאון העם היהודי, באתר הארץ, 8 במרץ 2020