ינסן נולדה באוסלו. סבתא רבתא שלה היא בסטי קיילסברג, ממנהיגות התנועה הפמיניסטית בנורווגיה. הוריה נפרדו כשהייתה בת 10 והיא גדלה עם אמה ושני אחיה הקטנים. ב-1992 סיימה לימודי תעודה בכלכלה בבית הספר לכלכלה של נורווגיה (NHH) בברגן. ינסן אינה נשואה וללא ילדים.
את הקריירה הפוליטית שלה החלה כשהצטרפה בגיל 18 למפלגת הקידמה הנורווגית, ב-1992 נבחרה להנהלת סניף המפלגה באוסלו וכיהנה כנציגת רובע באוסלו וחברת מועצת העיר בשנים 1995–1999. במקביל כיהנה כחברת המועצה המפקחת על הבנק המרכזי של נורווגיה. ב-1997 נבחרה לראשונה לפרלמנט הנורווגי. היא כיהנה כחברת ועדת הכספים ולאחר הבחירות ב-2001 מונתה לראש הוועדה. לאחר בחירות 2005 מונתה למנהיגת הסיעה בפרלמנט והצטרפה כחברה לוועדת החוץ ומ-2009 היא חברה בוועדת החוץ והביטחון. ב-2006 נבחרה ליושבת ראש מפלגת הקדמה, היא הובילה את המפלגה להישגה הטוב ביותר בבחירות לפרלמנט כשזכתה ב-2009 בכ-23% מקולות הבוחרים וב-41 מושבים בפרלמנט, בבחירות 2013 רשמה המפלגה ירידה בכוחה, כשזכתה בכ-16% מקולות המצביעים וב-29 מושבים בפרלמנט, עם זאת גוש המרכז-ימין אליו משתייכת זכה לרוב בבחירות וינסן מונתה באוקטובר לשרת אוצר בממשלתה של ארנה סולברג. בינואר 2020 פרשה מפלגת הקידמה ממשלתה של סולברג על רקע קליטת פליטים מסוריה שמשפחתם חברה בארגון טרור.
כמנהיגת מפלגת הקידמה, הציגה ינסן עמדות התומכות בכלכלת שוק חופשי ובניצול גבוה יותר של כספי קרן התגמולים מנפט וגז לטובת השקעה בתשתיות מקומיות. כשרת אוצר הביעה תמיכה בהורדת מס החברות.[1] היא השוותה לא פעם למרגרט תאצ'ר.[2][3][4]
בראשותה, סילקה המפלגה משורותיה חברים שהביעו עמדות לאומניות קיצוניות והתנערה מאנדרס ברינג בריוויק, מבצע פיגועי הטרור ב-2011, שהיה בעברו חבר המפלגה.[5] בראיונות עימה ביקרה את חוסר האינטגרציה של מהגרים ממדינות מוסלמיות בנורווגיה, כפי שמתבטא ביחס המפלה שלהם לנשים, בחוסר נכונות לקבל את חוקי המדינה, אי השתלבות בשפה ובמוסדות לימוד מקומיים. היא גינתה את מה שכינתה "אסלאמיזציה זוחלת" בנורווגיה, וזכתה על השימוש בביטוי זה בביקורת מצד ראש הממשלה היוצא ינס סטולטנברג.[6] היא הביעה תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה, ביקרה בשדרות ובכנסת, התנגדה להכרה של ממשלת נורווגיה בארגון החמאס, בציינה ש"טרוריסטים הם טרוריסטים, אתה לא מנהל משא ומתן עימם".[7] כמו כן היא תומכת בצמצום התמיכה הנורווגית בפלסטינים ישירות או דרך ארגוני האו"ם,[8] היא ביקרה את החלטת קרן ההשקעות הממשלתית של נורווגיה למכור השקעותיה בחברת אלביט מערכות, משום שלטענה הדבר נעשה משיקולים אנטי-ישראלים ודעות קדומות. כמו כן ביקרה את החלטת ועדת פרס נובל לשלום (שנבחרת על ידי הפרלמנט הנורווגי) להעניק את הפרס לנשיא ארצות הברית ברק אובמה, בטענה שהוא ניתן כ"מס פוליטי" לאובמה ולארצות הברית.[9]
- ^ Jensen will cut the tax level for companies, אתר Norway Today, 30 בדצמבר 2013
- ^ How the Iron Lady has been remembered abroad, האקונומיסט, 13 באפריל 2012
- ^ Norges nye jernlady, אתר dagbladet, מאי 2009
- ^ The Lady With the Bone in Her Nose, ינואר 2014
- ^ רויטרס, תקומה לימין בנורווגיה, שנתיים אחרי הטבח באוסלו, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2013
- ^ Norway PM: 'Say sorry for sneak-Islam claim', אתר thelocal, 18 בספטמבר 2013
- ^ A Norwegian Thatcher?, ראיון עם סיב ינסן, דצמבר 2008
- ^ אבי יופה, חופשת שחרור: החיים החדשים של נועם שליט, באתר nrg, 19 במרץ 2013
- ^ בועז ביסמוט, הנובּל מת מצחוק, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2009
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של סיב ינסן (בנורווגית)
