סייברפמיניזם
הסייברפמיניזם (באנגלית: Cyberfeminism) היא קהילה פילוסופית פמיניסטית וקבוצה של פרקטיקות העוסקות באינטראקציות של נשים במרחב וירטואלי. המונח הוא הֶלְחֵם של שני מושגים, סייבר ופמיניזם, ועוסק בהבעה ופיתוח פמיניזם בהקשר של יחסי גומלין מקוונים ואמנות באינטרנט.
היסטוריה
עריכהתאוריות הסייברפמיניזם התחילו להתגבש בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי פמיניסטיות מכל העולם כגון דונה הראווי האמריקאית אשר כתבה את "מניפסט הסייבורג" בשנת 1985[1], קבוצה אוסטרלית בשם "VNS Matrix" אשר פרסמו מאמרים בנושא בשנת 1991 בהם הכריזו בין השאר כי "הדגדגן הוא קו ישיר למטריצה" ומתארים את השיח הסייברפימניסטי כ"שרפה בשדה קוצים אשר התפשטה כמגפה" (בהתייחסות למאמריהן של חוקרות פמיניסטיות אחרות כגון דונה הראווי)[2] וננסי פיטרסטון הקנדית, בן מאמריה נמצא מאמר בשם "סייברפמיניזם" אשר מתאר את השפעתה של קרוליין גורטין מקבוצת VNS Matrix על הנשים באוסטרליה הקנדית[3]. קשה למצוא ביצירות שנכתבו הגדרה למושג כיוון וישנה התחמקות מהגדרה נוקשה ורוב השיח דוגל בתמיכה בפעילות ברשת או העולם הסייבר ולא בהגדרת המושג.
הדיון בסייברפמיניזם כמושג החל עקב שיח פמיניסטי הקורא נגד ההתפתחות הקיברנטית באותן שנים (שנות ה-80 של המאה ה-20). הוא הונהג על ידי פמיניסטיות כגון ג'ודי ויג'דסקם וסינטיה קוקבורן אשר ראו בהתפתחות זאת כהתפתחות גברית אשר תעצים את המגדריות בחברה [4].
השימוש בסייברפמיניזם כמושג החל בשנת 1994 על ידי פמיניסטית בשם סיידי פלאנט (Sadie Plant) הבריטית אשר השתמשה בו כדי לדון בהשפעות הפמיניסטיות על התפתחות הטכנולוגיה ורשתות הסייבר[5]. במשך השנים התפתח המושג והפך לדוקטרינה פמיניסטית אשר עוסקת בהקשר של יחסי גומלין מקוונים ואומנות האינטרנט וב"הטמעת המגדר" "בעולם הקיברנטי" מבחינה פילוסופית ומעשית[6]. תאוריות הקשורות לעולם הסייבר הסייבורגים והקשר שלהם לפמיניזם מזוהים עם הגל השלישי של הפמיניזם ולכן סופגות ביקורות רבות מפמיניסטיות המזוהות עם הגל השני של הפמיניזם.
הסייברפמיניזם מתחלק לשתי תתי-קטגוריות עיקריות:
- שימוש בעולם הסייבר ליצירת חיברות והעברת מידע.
- הטמעת הנשים בתהליך היווצרות הסייבורגים ועולם הסייבר.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פמיניזם | ||
שימוש בעולם הסייבר ליצירת חברות והעברת מידע
עריכה
עולם הסייבר בנוי כרשת, המחברת משתמשים ומשתמשות ממקומות שונים בעולם הפיזי. הרשת יוצרת אפשרות להעברת תכנים ומידע בין פרטים אשר לא היו יכולים או יכולות להעביר מידע ותכנים אלו בעולם הפיזי (עקב מגבלות של מרחק גאוגרפי לדוגמה). עקב התדלדלות בקשרים החברתיים והתרחבות הכפר הגלובלי, יכול עולם הסייבר ליצור מענה לחיברות זאת על ידי יצירת קשרים ברשתות החברתיות ושימוש במאגרי המידע אשר אפשר למצוא במרחב הסייבר.
דוגמאות לחשיבות הקשרים בין נשים נמצאים במאמרים רבים ומראות את התרומה של הסולידריות בין נשים לחיי היום יום של כל אישה[7]. קשרים אלו אשר בעבר היו מורכבים מרשתות חברתיות כגון משפחה או נשים במרחב הפיזי הקרוב (לשם קבלת מידע או הכוונה בנושאים כגון הריון, לידה, חינוך, פנאי ועוד) מתמעטים היום עקב השינוי בהרכב המשפחה והחברה בעידן הגלובלי.
דוגמה ליצירת חברות נשית ברשת היא קבוצה בשם "Stitch'nBitch", אשר מורכבת מנשים בכל העולם ונותנת במה להעברת תכנים בתחום התפירה והיצירה בבד. החברות בקבוצה מעבירות מידע בין חברות אשר חיות באזורים מרוחקים מהן או שאין באפשרותן לקחת חלק בקבוצה מסוג זה עקב מגבלות פיזיות או חברתיות[8]. השימוש בעולם הסייבר (או כפי שהוא מכונה בעברית "ברשת") נותן לנשים, אשר אין להן יכולת פיזית, כלכלית או חברתית, לקחת חלק במפגשים בנושאים המעניינים אותם או להיחשף למידע אשר בעבר היה חסום להן. כך יכול תחום התפירה לדוגמה, אשר מזוהה עם נשים עוד מתקופת ההיסטוריה, לקבל קהל חדש של נשים מכל העולם אשר יכולות להעביר מידע, דוגמאות ותמונות דרך העולם הקיברנטי לחברותיהן אשר ממוקמות פיזית באזורים מרוחקים מהן (או שאין באפשרותן ליצור קשר עם נשים אחרות עקב מגבלות פיזיות או חברתיות).
דוגמאות לשימוש נשים במרחב הסייבר בישראל
עריכההדוגמה המוכרת ביותר מהשנים האחרונות לשימוש ברשת היא מחאת האוהלים. המחאה התפתחה בישראל בקיץ 2011 על ידי שימוש ברשתות חברתיות בעולם הסייבר והזמינה אנשים מכל הארץ להקים מאהל מחאה ולקחת חלק בהפגנות בערים מרכזיות. המאבק אשר החל על ידי מס' קטן של צעירים ביניהם סתיו שפיר ודפני ליף תפס תאוצה ואסף אליו פעילים, פעילות וגופים רבים. דוגמאות נוספות הם אתרים השייכים לחברות או ארגונים אשר מטרתם להעביר מידע לנשים, לדוגמה: טיפת חלב, חברות למזון וטיפוח (במיוחד לתינוקות וילדים) ופורומים בנושאים אשר מכוונים לנשים אשר נותנים מידע בנושאים הקשורים לחיי היום יום של האישה והאם או לפעילויות פנאי.
הטמעת הנשים בתהליך היוצרות הסייבורג ועולם הסייבר
עריכה
במאמר בשם "מניפסט הסייבורג" אשר יצא בשנת 1985 מראה דונה הארווי, כי הסייבורג, אשר מתאר מוטציה של אדם ומכונה, כבר איננו דבר בדיוני. אנשים בעלי שתלים, איברים וגפיים מלאכותיים (כגון קוצב לב, משקפיים, או מכשיר שמיעה) וכדומה הם כיום תופעות שגרתיות. התקדמות המדע מאפשרת לאדם שימוש במכונה להעצמת חלקים מגופו ובכך מחזקת את יכולותיו הפיזיות בעולם.
הקו המפריד בין האנושי – במובנו האורגאני-טבעי – ובין הטכנולוגיה רק הולך ומטשטש המניפסט של הארווי קורא לשינוי ביחסן של נשים ושל התנועה הפמיניסטית אל המדע והטכנולוגיה. אם התינוק או התינוקת ברגע היוולדם יכלו להיחשב כיצור אורגאני לחלוטין, מרגע זה ואילך הם נתונים להתערבויות טכנולוגיות בלתי פוסקות לפי הארווי, החל מחיסונים, חינוך, האוכל שהם אוכלים (הגדל או המיוצר באמצעים טכנולוגיים) ועד טכנולוגיות, התקשורת והשידור בהם הם מוקפים.
כתוצאה ממסורות היסטוריות דומיננטיות הקושרות מדע וטכנולוגיה עם הפטריארכיה, פלגים בתנועה הפמיניסטית רואים אותם באופן מסורתי כתופעה שלילית ומאימת. הטענה המרכזית של הארווי היא שהמוקד המרכזי החדש של המדע והטכנולוגיה מאפשר ודורש התייחסות שונה לגמרי של נשים בכלל ופמינניסטיות בפרט כלפי המדע והטכנולוגיה ברמה הפוליטית והאסטרטגית[1].
הארווי קוראת לנשים לקחת חלק בענפי טכנולוגיה אלו ולהשתמש בהן. היא רואה חשיבות עילאית לשמירה על עדכון ומודעות לנושא בתוך התנועה הפמיניסטית ואפילו לעסוק בו, טכנולוגיות אלו יכולות לטשטש את ההבדל בין החומרי והלא חומרי כיוון והן מבוססות על תקשורת מקודדת ואין בהן מגדר אשר הוגדר מראש ובכך יכול לכול בהן שוויון מגדרי או מצד שני יכולים להיטמע בהן מגדרים חדשים או מגדרי כלאיים (היברידי).
רוזי בריידוטי (Rosi Braidotti), פילוסופית עכשווית ותאורטיקנית פמיניסטית, קיום היא חוקרת מגדר מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד שם היא ייסדה ואחרית על המרכז ללימודי מדעי הרוח, טוענת שאפשר לראות בסייבורג את העתיד, בו ההיסטוריה והנרטיבים החברתיים נפרמים ונוצר מקום חדש בו ישנה אפשרות ליצור אותם מחדש, על ידי שימוש באיחוד בין טכנולוגיה ותרבות[9].
ספרות סייבורג פמיניסטית בעברית
עריכהנושא הסייבורג אינו נפוץ בכתיבה הפמיניסטית בישראל. דוגמה למאמר פמיניסטי בנושא הסייבורג בישראל הוא מאמרה של ד"ר שרון הלוי "מסע בין כוכבים, מגדר והמחשבה האוטופית הפמיניסטית". המאמר מדבר על דמויות נשיות אשר מופיעות בסדרה ומשווה בין שני בני אנוש אשר שועבדו על ידי הבורג, כאשר האחד הוא גבר והשנייה אישה, כהשוואה חברתית מגדרית[10].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- האם הגיע יומו של הסייבר-פמיניזם?, מתוך אתר TheMarker
- אינדקס אתרי נשים
- נשים ברשת
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Haraway, D. J. (1991). A Cyborg Manifesto: Science, Technology, and Socialist Feminism in the Late Twentieth Century(1985). Simians, Cyborgs and Women, The Reinvention of Nature London: Free Association Books, pp 148:18
- ^ VNS Matrix (1991): The Cyberfeminist Manifesto of the 21 Century, http://sysx.apana.org.au/artists/vns last access 01/27/2002
- ^ Paterson, N. (1996). "Cyberfeminism". Fireweed: A Feminist Quarterly. Toronto: Firewood Press
- ^ Munster, A. (1999). Is there Postlife after Postfeminism? Tropes of Technics and Life in Cyberfeminism. Australian Feminist Studies, pp 14:29, 119:129
- ^ Plant, S. (1996). On the Matrix: cyberfeminisim simulations Cultures of the Internet:. Virtual spaces, real histories, living bodies, pp 170:184
- ^ Munster, A. (1999). Is there Postlife after Postfeminism? Tropes of Technics and Life in Cyberfeminism. Australian Feminist Studies, pp 14:29, 119:129
- ^ הוקס, ב'. (2006). אחיות: סולידריות פוליטית. ללמוד פמיניזם: מקראה: האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר הוצאת הקיבוץ המאוחד, 223:243
- ^ Srella, M., & Cox Wolfram, J. (2007). stitch'nBittch: Cyberfeminism, a Third place and the new new Materiality. ,jurnal of material Culture, pp 5:12
- ^ Braidotti, R. (1998). Cyber Feminism with a Difference. In exhibition catalogue Eiblmayr. Silvia/Steirischer Herbst (ed.): Zones of Disturbance, Graz
- ^ הלוי, שרון. (2002). "מסע בין כוכבים, מגדר והמחשבה, האוטופית הפמיניסטית.". הרצאה במסגרת מושב "פמיניזם, מדע ומדע בדיוני", הכנס השנתי הרביעי של האגודה ללימודים פמיניסטים ולחקר מגדר, אוניברסיטת תל אביב