אקלזיה וסינגוגה

מוטיב חזותי באמנות ימי הביניים הכנסייתית
(הופנה מהדף סינגוגה ואקלזיה)

אקלזיה וסינגוגה (לטינית: Ecclesia et Synagoga, "כנסייה ובית כנסת") היה מוטיב חזותי באמנות ימי הביניים הכנסייתית. היהדות והנצרות תוארו בצורת שני פסלים או ציורים של נשים שהן בו-בזמן יריבות ואחיות. אקלזיה מסמלת את ניצחון הנצרות, המחזיקה באמת האלוהית, וכניגוד לה מוצגת סינגוגה כדמות מובסת.

תיאור צליבת ישו משנת 1422. אקלזיה וסינגוגה מופיעות בבירור עם מאפייניהן.
תיאור צליבת ישו, 1260. הדמויות הסמוכות לישו, בעלות ההילה, אוספות את דמו לגביע. שאר הדמויות מתעללות בגופו, והדמות הימנית-אמצעית מחזיקה בראש כבש כשעיניה מכוסות.

התיאור מייצג את ההשקפה הנוצרית לפיה בחירת עם ישראל היא עתה בחזקתה הבלעדית של הכנסייה, והנצרות מהווה את עם ישראל האמיתי והיחיד, בעוד היהודים, שלא קיבלו את ישו, איבדו את מעמדם לפני האל.

סמליות עריכה

אקלזיה, המסמלת את הנצרות, מתוארת כאישה עטורה בכתר מלכות, ואוחזת בידה האחת צלב ובידה השנייה גביע. הגביע מסמל את דמו של ישו, שנשפך כדי לכפר על חטאי בני האדם, ואת הקומוניון המבוסס על האלגוריה בין היין ודמו של ישו.

סינגוגה, המסמלת את היהדות, מוצגת כאשר עיניה מכוסות וכתרה נופל, ואוחזת בידה האחת במטה שבור ובידה האחרת את לוחות הברית המטים לנפול. לוחות הברית המושפלים מסמלים את הברית הישנה שכרת אלוהים עם היהודים, שהושלמה, פקעה ותמה והברית החדשה באה על מקומה, כשדמו של ישו מחליף את עבודת הקורבנות בבית המקדש. עיניה המכוסות של סינגוגה לעומת עיניה הגלויות של אקלזיה מקורן באלגוריה של פאולוס באיגרת השנייה אל הקורינתים:

וְלֹא כְמשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן מַסְוֶה עַל־פָּנָיו פֶּן־יַבִּיטוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־סוֹף מַה־שֶּׁסּוֹפוֹ לְהִבָּטֵל׃ אֲבָל נִטַּמְטְמוּ דֵעוֹתֵיהֶם כִּי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בְּקָרְאָם הַבְּרִית הַיְשָׁנָה נִשְׁאָר הַמַּסְוֶה הַהוּא וְלֹא־גֻלָּה עָלֶיהָ כִּי לֹא יוּסַר כִּי אִם־בַּמָּשִׁיחַ׃ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה הֵם קֹרְאִים אֶת־משֶׁה וְהַמַּסְוֶה מֻנָּח עַל־לִבָּם: אַךְ בְּעֵת שׁוּבָם אֶל־הָאָדוֹן יוּסַר הַמַּסְוֶה׃... וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ רֹאִים בַּמַּרְאָה אֶת־כְּבוֹד הָאָדוֹן וּפָנֵינוּ מְגֻלִּים.

האיגרת השנייה אל הקורינתים, 3:13-18, מהדורת פרופ' פרנץ דליטש

היסטוריה עריכה

ייצוגם של עמים בדמות נשים הוא מורשתה של אמנות העולם העתיק. בימי הביניים הייתה לפיסול בכנסיות חשיבות ראשונה במעלה כדרך של העברת מסרים דתיים, מאחר שרוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב ולא היו מסוגלים להבין את הנאמר בדרשה הכנסייתית שהתנהלה בלטינית – שפה שהייתה בלתי מובנת לרובם.

כיום, בעקבות מגמת השוויון והסובלנות בתחום הדתות מופיעות אקלזיה וסינגוגה בנוסח שונה המציג אותן כשוות ובעלות יחסים הדדיים טובים [דרושה הבהרה] . בשנת 2015, לציון יום השנה ה-50 של נוסטרה אטאטה הזמינה אוניברסיטת סיינט ג'וזף (אנ') שבפנסילבניה פסל גדול המראה את הזוג בהרמוניה שווה, שתיהן לבושות כתרים עם כתבי הקודש שלהן בידיהן.

דוגמאות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה