פתיחת התפריט הראשי

סיני דויטש (נולד ב-21 בנובמבר 1946) הוא מייסד המכללה האקדמית נתניה, משנה לנשיא, דיקן בית הספר למשפטים במכללה ופרופסור מן המניין. היה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן בשנים 1986 – 1990. הקים וניהל את בית הספר ללימודי משפט שליד אוניברסיטת בר-אילן בשנים 1990 – 1995. יסד את המכללה האקדמית נתניה יחד עם שני פרופסורים אחרים בשנת 1995. מייסד פרויקט שמ"ע וכתב העת "מחקרי משפט" באוניברסיטת בר-אילן. שימש במשך 17 שנים כיועץ המשפטי לרשות להגנת הצרכן בהסתדרות ומייסד המרכז לדיני הגנת הצרכן. מחקריו בתחומים של דיני חוזים, דיני הגנת הצרכן ודיני תובענות ייצוגיות פורסמו בכתבי עת בישראל ומחוצה לה, וספריו הם ספרי בסיס בתחום הגנת הצרכן.

סיני דויטש
פרופ' סיני דויטש.jpg
פרופ' סיני דויטש
לידה 21 בנובמבר 1946 (בן 72)
גרמניה
השכלה

האוניברסיטה העברית, LL.M.
אוניברסיטת תל אביב LL.M. אוניברסיטת מישיגן LL.M.

אוניברסיטת מישיגן S.J.D.
תפקידים בולטים
פעילויות נוספות
  • מייסד פרויקט שמ"ע (שירות משפט עברי)
  • חבר ההנהלה המצומצמת בקרן הפנסיה גלעד
  • מייסד ועורך כתב העת "מחקרי משפט"
  • חבר ביה"ד להגבלים עסקיים
  • חבר חבר הנאמנים וההנהלה של המכללה הערבית האקדמית לחינוך בחיפה

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

סיני דויטש נולד בגרמניה ב- 21 בנובמבר 1946. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית "מרום ציון" בירושלים. למד בישיבות "כרם ביבנה" ו"מיר", והוסמך לרבנות בגיל 18. שירת בצבא בנח"ל וסיים את המילואים בדרגת סרן. הוא בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית, תואר שני במשפטים בהצטיינות יתרה באוניברסיטת תל אביב, ותואר מוסמך ודוקטור במשפטים באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית. נושא עבודת הדוקטורט היה "The Doctrine of Unconscionalility" בהנחיית Professor Beverley Pooley, בין בודקי עבודת הדוקטורט היה ,Professor Lee C. Bollinger כיום נשיא אוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. התחיל בעבודתו האקדמית כאסיסטנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן בשנת 1970 עם יסודה, מיד לאחר סיום תואר LL.B. מאז מתרכז בפעילות אקדמית ובניהול אקדמי זה 30 שנים. מתגורר בבני ברק, נשוי לד"ר יוכבד דויטש ואב לשלושה ילדים ועשרה נכדים.

באקדמיהעריכה

פרופסור דויטש קיבל דרגת פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן בשנת 1986, ונתמנה לדיקן הפקולטה למשפטים באותה שנה. בשנת 1995 ייסד את המכללה האקדמית נתניה ביחד עם שני פרופסורים למתמטיקה, ומכהן מאז כמשנה לנשיא וכדיקן בית הספר למשפטים. בשנת 2002 אושר מינויו לדרגת פרופסור מן המניין על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

דויטש פיתח בישראל תחום משפטי חדש: דיני הגנת הצרכן וכן את תחום דיני החוזים האחידים. כאשר החל בהרצאותיו ובכתביו בנושא הגנת הצרכן בישראל בשנת 1976, החקיקה בנושא כמעט ולא הייתה קיימת, לא נלמדו קורסים ייחודיים בנושא באוניברסיטאות השונות ואף לא היו פרסומים של מחקרים ומאמרים בנושא. הרצאותיו, תרומתו לחקיקה בכנסת, וכתיבתו האקדמית בנושא (24 מאמרים בכתבי עת משפטיים וארבעה ספרים) הביאו להכרה בנושא הגנת הצרכן כתחום מחקרי במשפט, אשר נלמד כיום בכל הפקולטות למשפטים בישראל ומשמש כנושא מחקר. בשנת 2015 קיבל אות הצטיינות מלשכת עורכי הדין, על פעילותו למען הגנת הצרכן, שירות משפט עברי וייצוג ארגוני צרכנים בפני בית המשפט העליון.

פעילות מקצועית ציבוריתעריכה

  • יסוד פרויקט שמ"ע (שירות משפט עברי) באוניברסיטת בר-אילן בשנת 1978. הפרויקט פעל עד לשנת 1992 במסגרתו נתנו לציבור המשפטנים למעלה מ-1000 חוות דעת.
  • ייצוג ארגוני צרכנים בפני בית המשפט העליון בנושאים עקרוניים של חוזים אחידים ותובענות ייצוגיות צרכניות.
  • חבר הוועד הפועל של מכון התקנים הישראלי משנת 1980 – 1996. שימש כסגן יו"ר מכון התקנים בשנים 1994 – 1996.
  • שימש כיועץ המשפטי לרשות להגנת הצרכן בהסתדרות, 1978 – 1995.
  • מייסד בית הספר למשפט המוכר על ידי אוניברסיטת בר-אילן, וראש בית הספר בשנים 1990 – 1995.
  • מייסד המכללה האקדמית נתניה, בה לומדים מעל 4,000 סטודנטים בשבעה בתי ספר בהסמכת המועצה להשכלה גבוהה - 1995 ואילך.
  • חבר ועדת פרס ישראל למדעי המשפט לשנת 2000.
  • יו"ר הוועדה לבדיקת התקינה על יבוא, החלטות הוועדה אושרו בממשלה, בבית המשפט העליון ובתיקוני חקיקה ותקנות בשנת 2002.
  • חבר חבר הנאמנים וחבר ההנהלה במכללה האקדמית הערבית בחיפה החל משנת 2008.
  • חבר ועדת פרס ישראל למדעי המשפט לשנת 2017.

מחקריועריכה

מחקריו של פרופ' סיני דויטש עוסקים במגוון של תחומים שבראשם הגנת הצרכן, דיני חוזים, דיני מסחר ומכר, דיני תובענות ייצוגיות ודיני המשפט העברי.

הגנת הצרכןעריכה

בעשרות מחקריו ובספריו פיתח דויטש את נושא הגנת הצרכן בישראל ותרם רבות לפיתוח תחום זה ברחבי העולם. גישתו מעוגנת בהשקפה שיש זכויות יסוד לצרכנים[1], זכויות אלו ניתנות להגדרה כזכויות חוקתיות. לאור התפתחות הלכות אלו יש מקום לראות בדיני הגנת הצרכן דיסציפלינה משפטית עצמאית ולא רק ענף של דיני החוזים ודיני הנזיקין. הבנת הרעיונות וההצדקות שמאחורי הגנת הצרכן הביאו למעבר מהגנה מפני הטעיות וניצול הצרכן לקביעת סטנדרטים לסחר הוגן. הצעותיו, לפיהן מקום לפרשנות שונה של חוזים צרכניים לעומת חוזים עסקיים, קיבלו תמיכה של פרופ' אהרן ברק מי שהיה נשיא בית המשפט העליון בישראל[2] . עמדותיו בנושאי הגנת הצרכן צוטטו במאות פסקי דין ואושרו במקרים שונים בפסיקת בית המשפט העליון[3] מאמריו וספריו מאוזכרים בספרות המשפטית[4].

דיני חוזיםעריכה

בתחום דיני החוזים הציג פרופ' דויטש גישה ביקורתית לפסיקת בית המשפט העליון והציע אלטרנטיבות שונות לפרשנות החקיקה הישראלית בנושאים כמו עושק, הצעה בלתי חוזרת ואופציה ודיני חוזים אחידים. ביקורתו הביאה לשינויים בפרשנות הפסיקה ואף לשינוי החוק[5].

משפט עבריעריכה

מחקריו של סיני דויטש במשפט העברי מציגים גישה ייחודית שניתן לכנותה כמשפט עברי פוזיטיבי, דהיינו חקר המשפט העברי כבסיס לפרשנות המשפט הישראלי. גישתו זו אומצה במספר מקרים בפסיקת בית המשפט העליון[6], והציגה אלטרנטיבה לפרשנות המקובלת בפסיקה הישראלית שהתעלמה, בדרך כלל, מהמשפט העברי. לשם קידום השימוש במשפט העברי בבתי המשפט, הוא הקים עוד בשנת 1978 את פרויקט שמ"ע (שירות משפט עברי) שסיפק יותר מ-1000 חוות דעת לעורכי דין, למשפטנים ולשופטים בתחום המשפט העברי בנוגע לשאלות מעשיות שתעוררו בבתי המשפט. בשנת 2005 הוא יסד את מרכז ישמ"ע (יישומי משפט עברי) במכללה האקדמית נתניה הנותן באופן שוטף מקורות מהמשפט העברי לשופטי מדינת ישראל. הוא הרצה בפורומים רבים על המשפט העברי הן בישראל והן במדינות שונות. הוא בדק את השימוש במשפט העברי באופן כמותי בפסיקת בתי המשפט[7]. בכל אלו הציג את הגישה לפיה גם משפטן במשפט הכללי יכול לתרום תרומה לקידום המשפט העברי.

תובענות ייצוגיותעריכה

תחום מחקר נוסף לו הוקדש מאמץ בשנות ה-2000 היה תחום התובענות הייצוגיות הצרכניות. בכתיבה ביקורתית בספריו ובמאמריו, הציע פרופ' סיני דויטש תיקונים רבים למצב שהיה קיים בתחילת שנות האלפיים. מחקריו אלו שראו אור במאמרים בארץ ובחו"ל השפיעו השפעה של ממש על חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006. עם זאת, נותרה מחלוקת בינו לבין דעת הרוב של בית המשפט העליון בנוגע לדרישה להוכחת הסתמכות בתובענות ייצוגיות[8]. ימים יגידו אם פרשנות בית המשפט בנושא תשתנה בפסיקה או בחקיקה.

פרסומיםעריכה

ספריםעריכה

  • Unfair Contracts: The Doctrine of Unconscionability (D.C. Health, Lexingon Books, 1977)
  • עיונים במשפט עברי ובהלכה )עורך משותף (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן )תשנ"ט( (310 עמ').
  • דיני הגנת הצרכן – יסודות ועקרונות (כרך א', תשס"א) 771 עמ'.
  • דיני הגנת הצרכן – הדין המהותי )כרך ב', התשע"ב( 722 עמ'.
  • דיני הגנת הצרכן – הדין המהותי )כרך ג', התשע"ב( 740 עמ'.

מבחר מאמרים בעברית בכתבי עת שפיטיםעריכה

  • "גמירת דעת והכוונה ליצור יחסים משפטיים בדיני חוזים במשפט העברי, האנגלי והישראלי". שנתון המשפט העברי כרך ו' ז' (תשל"ט – תש"מ) 73 – 104
  • "חוק החוזים האחידים: כישלון ולקחים לעתיד" מחקרי משפט א' (תש"מ) 62 – 133
  • "בית המשפט לתביעות קטנות כמגן לצרכן" עיוני משפט ח' (תשמ"ב) 345 – 381
  • "הוראת העושק בחוק החוזים" מחקרי משפט ב' (תשמ"ב) 1 – 44
  • "סעיף 12 לחוק החוזים: "האומנם תרופה לכל מכאוב" מחקרי משפט ד' (תשמ"ו) 33 – 55
  • "תוקף צוואה בערכאות במשפט העברי" דיני ישראל יב (תשל"ו) קצ"ז – רל"ח
  • "הצעה בלתי חוזרת ואופציה: האומנם סמנטיקה בלבד?" עיוני משפט יב (1987) 275 – 303
  • "השפעת חוקי היסוד על דיני הגנת הצרכן" מחקרי משפט יב (תשנ"ו – 1995) 309 – 368
  • "דיני החוזים הצרכניים מול דיני החוזים המסחריים" עיוני משפט כג (תש"ס) 135 – 189
  • "תובענות ייצוגיות צרכניות: הדרישה להסתמכות אישית על מצגי השווא של המטעה" מאזני משפט ב (תשס"ב) 97 – 153
  • "תובענות ייצוגיות צרכניות: "קשיים והצעות לפתרון" מחקרי משפט כ (תשס"ד) 299 – 377
  • "עשור לתובענה הייצוגית הצרכנית – סיכום ביניים ומבט לעתיד" שערי משפט ד' (תשס"ה)
  • "החקיקה הצרכנית והקודקס האזרחי המוצע" משפטים לו (התשס"ז) 499 – 530
  • "אקטיביזם שיפוטי בדיני חוזים" מאזני משפט ו' (התשס"ז) 21 – 103
  • "האכיפה הפלילית של איסור ההטעיה הצרכנית" מאזני משפט ז' (תש"ע) 27 – 117

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Iaim Ramsey Consumer Law and Policy 97 – 99 (2007)
  2. ^ אהרון ברק פרשנות תכליתית במשפט 254, 396 (2003).
  3. ^ לדוגמה: ע"א 10085/08 תנובה נ' עזבון המנוח תופיק ראבי (2011) – תובענות ייצוגיות צרכניות; ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש (2009) – יחסי בנק לקוח; בג"ץ 2999/10 ז'ק דינור בע"מ נ' שר התעשייה והמסחר (2011) – הגנת הצרכן בתחום החקיקה; ע"א 7808/06 לוי נ' מדינת ישראל (2012) – הגנת הצרכן.
  4. ^ לדוגמה: הלל סומר, ‏רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו – האומנם?, דין ודברים, א 347 (2005) .
  5. ^ לדוגמה: הצעת חוק החוזים האחידים, התשמ"ב – 1982, ה"ח 29 במבוא להצעת החוק.
  6. ^ לדוגמה: ע"א 3913/09 אחמד נ' מדינת ישראל (2009) אימוץ הפרשנות של משפט העברי למונח "גמירת דעת".
  7. ^ סיני דויטש "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט" מחקרי משפט 71 (1987).
  8. ^ דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז (ט) 285 (2003).