פתיחת התפריט הראשי

הרב סלמאן אליהו (ה'תרל"ב, 1872ב' בתשרי ה'תש"א, 4 באוקטובר 1940) היה מקובל יהודי עיראקי, מתלמידי ה"בן איש חי", שעלה לירושלים ונעשה בה מבחירי תלמידיו בקבלה של רבי חיים שאול דוויק הכהן. נודע בספרו "כרם שלמה" על "עץ החיים" של רבי חיים ויטאל.

הרב סלמאן אליהו
Rabbi Salman Eliyahu.jpg
לידה 1872
ה'תרל"ב
בגדאד
פטירה 1940 (בגיל 68 בערך)
ה'תש"א
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אביהם של הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו, והרב נעים בן אליהו, רב שכונת הבוכרים וראש ישיבה בירושלים.

קורות חייםעריכה

נולד בבגדד שבעיראק למשפחה יהודית אמידה וקיבל חינוך תורני מצומצם. מסופר כי בשל כשרונותיו ייעדה אותו משפחתו ללמוד באוניברסיטת אוקספורד, והוא כבר התקבל לשם, אולם עוד קודם שנסע נכנס פעם במקרה לבית המדרש בית זילכה והחליט שהוא מעדיף ללמוד תורה, בניגוד לרצון משפחתו[1].

לאחר שלחץ משפחתו גבר, יעץ לו רבי יוסף חיים לעלות ארצה. ואכן, כמה שנים לאחר פטירת הבן איש חי, עלה ארצה, בחנוכה של שנת תרע"ח (1919). כאשר עלה ארצה התמנה לזמן קצר למזכירו היהודי של הנציב העליון סר הרברט סמואל, וזאת בשל העובדה ששלט היטב באנגלית.

בירושלים למד בישיבת המקובלים ישיבת רחובות הנהר שבשכונת הבוכרים. הרב סלמאן אליהו נמנה עם בחירי תלמידיו של ראש הישיבה רבי חיים שאול הכהן דוויק, וזה העיד עליו לפני מותו שהסמכות הגבוהה בהוראת תורת הנסתר בישיבה מעתה ואילך, תהיה בידיו. הרב כתב את הספר בן ששה הכרכים כרם שלמה - המפרש את העץ חיים של הרב חיים ויטאל.

רבי יעקב חיים סופר למד עם רבי סלמאן בישיבת המקובלים רחובות הנהר, תחת הנהגתו של רבי חיים שאול הכהן דוויק, ולאחר פטירתו החליפו בהנהגת הישיבה. בין תלמידיו היה רבי יצחק כדורי.

נישא למזל, אחותו של רבי יהודה צדקה.

 
הרב סלמאן אליהו בצעירותו

לקריאה נוספתעריכה

  • מבוא לספרו כרם שלמה על עץ חיים, ירושלים: חברת אהבת שלום, תשס"ו[2]
  • משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, כרך א (ירושלים, אלול תשע"ו), עמ' 237–240.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תולדותיו בראש הספר כרם שלמה כרך א', עמ' 31-25
  2. ^ המבוא מועתק גם אצל: שמעון ואנונו, ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, ירושלים: הוצאת המחבר, תשס"ו, ג, עמ' 1774–1779.