סמיון קריבושיין

סמיון מואיסייביץ' קריבושיין (ברוסית: Семён Моисеевич Кривошеин; ‏28 בנובמבר 1899 – 16 בספטמבר 1978) היה גנרל יהודי בצבא האדום. הצטיין בקרב קורסק. מפקד הקורפוס הממוכן הראשון, אשר חטיבה 219 שלו (חטיבת "ברלין"), בפיקודו של יבסיי גריגורייביץ' ויינרוב כבשה את ברלין מידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. גיבור ברית המועצות.

סמיון קריבושיין

קריבושיין וגודריאן בטקס משותף בכיבוש פולין
לידה	28 בנובמבר 1899 וורונז', האימפריה הרוסית
פטירה	16 בספטמבר 1978 (בגיל 78) מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית העלמין קונצבסקויה
מדינה	ברית המועצות
השכלה	אקדמיית פרונזה
השתייכות	הבריגדות הבין-לאומיות, חיל פרשים
תקופת הפעילות	מ-1918
דרגה	גנרל לייטננט
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים ברוסיה קרב אגם חסן פלישת ברית המועצות לפולין המלחמה הפולנית-סובייטית החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה מלחמת האזרחים בספרד מלחמת החורף
עיטורים
אזרחות כבוד של ברסט (1974) מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות עיטור לנין מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליית המלחמה 1939-1945 honorary citizen of Hlusk קרב אגם חסן מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 Soviet Guards Badge מדליה על ההצטיינות בקרב Badge "25 Years of Victory in the Great Patriotic War" מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין Medal "For Oder, Nysa and the Baltic" מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום עיטור קוטוזוב, דרגה 1 גיבור ברית המועצות מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 עיטור הדגל האדום מדליה על שחרור פראג עיטור סובורוב דרגה 2 מדליית ההגנה על מוסקבה מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות עיטור קוטוזוב, דרגה 2 עיטור הכוכב האדום מדליה על כיבוש ברלין צלב גרונוולד

קורות חיים

סמיון (שמעון) קריבושיין נולד למשפחה יהודית בעיר וורונז', שבמרכז רוסיה. לאחר סיום בית ספר התנדב לצבא האדום והשתתף במלחמת האזרחים. בעת המלחמה היה תחילה טוראי ולאחר מכן מונה לקצין פוליטי פלוגתי, בארמיית הפרשים ה-1.

לאחר תום המלחמה נשאר קריבושיין לשרת בצבא קבע ועשה הסבה מתפקידים פוליטיים לתפקידי פיקוד. היה מפקד מחלקה ומפקד פלוגה באוגדת פרשים. בשנים 1928–1931 למד באקדמיה צבאית במוסקבה, במסגרת הלימודים עבר הסבה לשריון ובסיום הלימודים מונה לראש מטה של רגימנט שריון. בשנת 1934 מונה למפקד רגימנט שריון. בשנת 1936, לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בספרד נשלח לשם, כדי להיות יועץ לענייני טנקים בצבא הרפובליקנים. בפועל פיקד קריבושיין על יחידת שריון שהורכבה מאנשי צבא סובייטים בעת הדיפת ניסיון של צבא הגנרל פרנקו לכבוש את מדריד. בשנת 1937 נקרא קריבושיין לשוב חזרה לברית המועצות. בשובו למולדת הוא עוטר בעיטור הדגל האדום ונשלח לפקד על חטיבת שריון במזרח הרחוק. בשנת 1938 השתתף בקרב אגם חסן. על תפקודו בקרב זה עוטר קריבושיין בעיטור הכוכב האדום.

בעת הפלישה הסובייטית למזרח פולין בספטמבר 1939 היה קריבושיין מפקד חטיבת שריון ה-29. חטיבתו פרצה את הגבול באזור גרודנו והגיעה לפאתי העיר ברסט ליטובסק, שם נתקלה בכוחות הצבא הגרמני, אשר הספיקו לכבוש את העיר. לפי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב נכללה העיר בתחומי השטח הפולני, שאמור להיות מועבר לשליטת ברית המועצות. לאחר משא ומתן קצר בין הפיקוד הצבאי הבכיר הסובייטי והגרמני הוחלט כי הצבא הגרמני יעזוב את העיר והצבא האדום יתפוס את מקומו. הפיקוד הגרמני החליט לערוך מצעד צבאי, במהלכו כוחות גרמניים, העוזבים את העיר וכוחות סובייטים הנכנסים יעברו דרך הרחוב המרכזי של העיר. סמיון קריבושיין נשלח מטעם הצבא האדום לפקד על המצעד ומן הצד הגרמני פיקד על המצעד גנרל היינץ גודריאן. השניים הכירו אחד את השני עוד מקודם - בשנת 1931 למדו שניהם בקורס שריון משותף לקציני הצבא האדום ולקציני הצבא הגרמני, אשר נערך בעיר קאזאן.

בדצמבר 1939 נשלחה חטיבתו של קריבושיין לאזור לנינגרד, שם נטלה חלק במלחמה נגד פינלנד. לאחר המלחמה מונה למפקד דיוויזיה ממוכנת וביוני 1940 הועלה לדרגת גנרל. באפריל 1941 - מונה למפקד קורפוס משוריין.

לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941, לחם באזור בלארוס וסמולנסק. באוקטובר אותה שנה, לאחר שיחידה עליה פיקד ואשר ספגה אבדות כבדות פורקה, מונה קריבושיין לראש אגף הדרכה במטה חיל השריון הסובייטי.

בפברואר 1943, לאחר בקשות חוזרות ונשנות לחזור לתפקיד פיקודי, מונה סמיון קריבושיין למפקד הקורפוס הממוכן ה-3. ביולי 1943 נטל קורפוס זה חלק חשוב בקרב קורסק, שהיה אחד הקרבות המרכזיים של מלחמת העולם השנייה, בה נחלו הגרמנים תבוסה קשה. לאחר מכן ניהלו הכוחות בפיקודו של קריבושיין קרב חשוב נוסף בגזרת בלגורוד-חרקוב, במהלכו התקדמו כוחותיה כ-120 ק"מ ותקעו טריז בתוך מערך ההגנה הגרמני ופיצלוהו לשני חלקים ואף ניתקו את ציר נסיגתם העיקרי מערבה.

בקיץ 1944 מונה קריבושיין לפקד על הקורפוס הממוכן ה-1, עמו השתתף במבצע בגרטיון, במהלכו שוחררו בלארוס ומזרח פולין מהנאצים. במהלך המבצע התקדם הגיס של קריבושיין למעלה מאלף ק"מ ויחד עם כוחות נוספים שחרר כ-1,200 ערים ועיירות ונגרמו אבדות קשות לגרמנים.

לאחר מכן השתתף הקורפוס של קריבושיין בצליחת נהר אודר ובקרב על ברלין. על תפקודו בעת כיבוש ברלין הוענק לסמיון קריבושיין אות "גיבור ברית המועצות".

לאחר המלחמה מונה קריבושיין לראש פקולטה לטקטיקה באקדמיה צבאית של חיל שריון. בשנת 1950 מונה למפקד כוחות השריון במחוז הצבאי של אודסה, שבדרום ברית המועצות. בשנת 1952 נשלח ללימודים באקדמיה הצבאית של המטה הכללי, לקראת מינויו לתפקיד מפקד מחוז צבאי. במאי 1953 שוחרר מן הצבא במפתיע והוצא לפנסיה.

לאחר שחרורו מן הצבא התגורר במוסקבה ועסק בכתיבת ספרי זכרונות. הוא כתב ארבעה ספרים, כאשר כל אחד מהם עוסק במלחמות, בהן השתתף: מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת האזרחים הספרדית, מלחמת החורף ומלחמת העולם השנייה. סמיון קריבושיין נפטר ב-16 בספטמבר 1978 ונקבר במוסקבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמיון קריבושיין בוויקישיתוף