סמי דייוויס ג'וניור

מוזיקאי ובדרן אמריקאי שהתגייר

סמואל ג'ורג' "סמי" דייוויס ג'וניוראנגלית: Samuel George "Sammy" Davis Jr.)‏ (8 בדצמבר 1925 - 16 במאי 1990) היה זמר, רקדן, שחקן וקומיקאי אמריקאי-יהודי. התפרסם בין היתר כחבר בחבורת הבידור והשירה "ראט פאק", לצד פרנק סינטרה ודין מרטין, לצדם הופיע גם בסרט "האחד עשר של דני אושן" (1960). זכה לכינוי "מיסטר שואו ביזנס" לאחר מופעיו המצליחים בלאס וגאס. היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ופרס אמי, וזכה ב-2001 בפרס גראמי למפעל חיים.

סמי דייוויס ג'וניור
Samuel George "Sammy" Davis Jr.
לידה 8 בדצמבר 1925
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1990 (בגיל 64)
בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פורסט לאון ממוריאל פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Samuel George Davis עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת ג'אז, שיר מחזמר, סווינג, מוזיקה קלה, מוזיקת פופ מסורתית, big band music, בלוז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1928–1990 (כ־62 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.sammydavis-jr.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דייוויס ואמו, אלווירה סאנצ'ז, 1954

כמו כן השתתף פעמיים בהנחיית טקס פרסי אוסקר.

ביוגרפיה

עריכה

ראשית חייו

עריכה

דייוויס נולד בהארלם, ניו יורק שבארצות הברית לאב פרוטסטנטי אפרו-אמריקאי, ולאם, אלווירה סאנצ'ז, אפרו-קובנית קתולית. שני הוריו עסקו בתחום הבידור. בצעירותו גודל על ידי סבתו מצד אביו. כשהיה בן שלוש נפרדו הוריו ואביו שלא רצה לאבד את המשמורת עליו, לקח אותו לסיבוב הופעות.

כילד למד ריקוד מאביו, סמי דייוויס האב, ומ"דודו" ויל מסטין, שהיה מנהיג להקת הריקוד שאביו היה חלק ממנה. דייוויס הצטרף למופע כילד צעיר והם הפכו ל"שלישיית וויל מסטין". לכל אורך הקריירה הארוכה שלו הזכיר דייוויס את שלישיית וויל מסטין בקורות החיים שלו.

מסטין ואביו של דייוויס גוננו עליו וחסכו ממנו את הגזענות בה נתקלו, שהוסברה לו כ"צרות עין", אולם עם גיוסו לצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה נאלץ דייוויס להתעמת עם הגזענות והדעות הקדומות בכל עוצמתן.

בשירותו הצטרף ללהקה צבאית ומצא שאור הזרקורים מגרש חלק מהדעות הקדומות. "הכישרון שלי היה הנשק, הכוח, הדרך שלי להיאבק. הוא היה הדרך היחידה שקיוויתי שתשפיע על דרך חשיבתם של האנשים", אמר.

אחרי שחרורו מהצבא הצטרף מיד למופע ריקודים וכוכבו החל לדרוך.

תאונת הדרכים והגיור

עריכה
 
סמי דייוויס ג'וניור בביקור בכותל המערבי. מאוספי הספרייה הלאומית.

ב-1954 נפגע בתאונת דרכים ואיבד אחת מעיניו. בעת שהיה מאושפז בבית החולים סיפר לו ידידו היהודי, אדי קנטור, על הדמיון שהוא מוצא בין השחורים לבין היהודים. דייוויס מצא עניין מיוחד בספרו של פול ג'ונסון, "ההיסטוריה של היהודים". ב-1960 דייוויס החליט להתגייר,[1] ומחוייבותו ליהדות באה לידי ביטוי בכך שהוא סירב להופיע ביום כיפור. עם זאת, כשהופיע פעם בחברת פרנק סינטרה על במה בלאס וגאס כשאריה לצידם, ונראה היה שהאריה עומד לזנק על דייוויס, הוא הצטלב. משנשאל על ידי סינטרה מדוע הצטלב והרי הוא יהודי, השיב לו דייוויס כי לא היה סיפק בידו לחוות מגן דוד. על פי הלצה רווחת באותה תקופה, סמי דיוויס נשאל מדוע לו להיות יהודי, שכן הוא כבר סובל מספיק: גם שחור וגם עיוור.

קריירה מאוחרת

עריכה

השלב הבא בקריירה שלו היה תפקיד ב-"Mr. Wonderful" בברודוויי.

בשנת 1959 הפך דייוויס לחבר בחבורת "ראט פאק", אשר הונהגה על ידי פרנק סינטרה, ידידו משכבר. הוא הופיע איתם בסרט האחד עשר של דני אושן ושלושה סרג'נטים. ב-1964 שיחק עם דין מרטין ופרנק סינטרה בסרט "ימי שיקגו העליזים".

משקנה את פרסומו סירב להופיע במקומות שהנהיגו הפרדה גזעית. דרישתו הובילה לביטול ההפרדה במועדוני הלילה במיאמי ובבתי הקזינו בלאס וגאס. בשנת 1960 חולל דייוויס סערה בנשאו לאישה את מיי בריט, שחקנית לבנה ממוצא שוודי שהתגיירה למענו. לשניים נולד ילד משותף והם אימצו עוד שני ילדים. הם נפרדו בשנת 1968.

באוטוביוגרפיה שלו תיאר דייוויס את אורח חייו המתהולל, שכלל בילוי עם נשים רבות וצריכת אלכוהול וקוקאין, ואף תיעד את קשייו הכספיים.

דייוויס נפטר ב-16 במאי 1990 בבוורלי הילס כתוצאה מסיבוכים של סרטן הגרון והוא טמון בבית הקברות Forest Lawn Memorial Park (אנ') בגלנדייל (קליפורניה), לצד העילית של תעשיית הבידור האמריקאית.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Jewish Negro, Time, ‏1-2-1960