סנדרין פרנסואה
סנדרין פרנסואה (בצרפתית: Sandrine François; נולדה בדצמבר 1980) היא זמרת צרפתייה.
לידה |
דצמבר 1980 (בת 41) פריז, צרפת ![]() |
---|---|
מוקד פעילות |
צרפת ![]() |
שפה מועדפת |
צרפתית ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
פרנסואה נולדה בדצמבר 1980 בפריז בירת צרפת. היא התגלתה כאשר שרה בפאב, והוזמנה להופיע בתוכניתה של מגישת הטלוויזיה מיריי דימה (אנ'). הופעתה הובילה לחתימת חוזה עם חברת הקלטות.
ב-2002 נבחרה על ידי הטלוויזיה הצרפתית לייצג את צרפת באירוויזיון. נכתב עבורה השיר "Il faut du temps", שבין כותביו נמנה גם פטריק ברואל. בגמר אירוויזיון 2002 הגיע השיר למקום ה-5 עם 104 נקודות.
היא גם הייתה הזוכה הראשונה של פרסי מרסל בזנסון בקטגוריית פרס התקשורת. הצלחתה בתחרות הובילה אותה להקלטת אלבומה "'Et Si Le Monde...'".
באירוויזיון 2003 שימשה כמגישת תוצאות הניקוד של צרפת.
שירה "Je prie le ciel" הופיע מספר פעמים בפסקול של אופרת הסבון המצליחה "Sous le soleil", ששודרה בערוץ TF1.
קישורים חיצונייםעריכה
- סנדרין פרנסואה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- סנדרין פרנסואה, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ France: some facts that you probably didn't know!, eurovision.tv
{{ניווט | מוסתר = כן | כותרת = צרפת באירוויזיון | תוכן =
- 1956: מטה אלטרי (Le temps perdu) & דני דאוברסן (Il est là)
- 1957: פול דז'רדן (La belle amour)
- 1958: אנדרה קלאבו (Dors, mon amour)
- 1959: ז'אן פיליפ (Oui, oui, oui, oui)
- 1960: ז'קלין בואייה (Tom Pillibi)
- 1961: ז'אן-פול מוריק (Printemps (Avril carillonne))
- 1962: איזבל אוברה (Un premier amour)
- 1963: אלן ברייר (Elle Etait Si Jolie)
- 1964: ראשל (Le Chant De Mallory)
- 1965: גי מרדל (N’avoue Jamais)
- 1966: דומיניק וולטר (Chez Nous)
- 1967: נואל קורדייה (Il Doit Faire Beau La-Bas)
- 1968: איזבל אוברה (La Saurce)
- 1969: פרידה בוקארה (Un Jour, Un Enfant)
- 1970: גי בונה (Marie-Blanche)
- 1971: סרז' לאמה (Un Jardin Sur La Terre)
- 1972: בטי מארס (Come Comedie)
- 1973: מרטין קלמנסו (Sans Toi)
1974: דני (La vie à vingt-cinq ans)- 1975: ניקול ריו (Et Bonjour A Toi L’artiste)
- 1976: קת'רין פרי (Un, Deux, Trois)
- 1977: מארי מרים (L'oiseau et l'enfant)
- 1978: ז'ואל פרבו (Il Y Aura Toujours Des Violons)
- 1979: אן-מארי דוד (Je Suis L‘enfant Soleil)
- 1980: פרופיל (He He Msieurs Dames)
- 1981: ז'אן גאבילו (Humanahum)
1982- 1983: גי בונה (Vivre)
- 1984: אניק תומאסאו (Autant D’amoureux Que D’etolies)
- 1985: רוז'ה בן (Femme Dans Ses Reves Aussi)
- 1986: קוקטייל שיק (Europeennes)
- 1987: כריסטין מינייה (Let Mots D'amour N'ont Pas De Dimanche)
- 1988: ג'רארד לונורמו (Chanteur De Charme)
- 1989: נטלי פאק (J’ai Vole La Vie)
- 1990: ז'ואל אורסול (White and Black Blues)
- 1991: אמינה ענאבי (C’est Le Dernier Qui A Parle A Raison)
- 1992: קאלי (Monte La Rivie)
- 1993: פטריק פיורי (Mama Corsica)
- 1994: נינה מוראטו (Je Suis Un Vrai Garcon)
- 1995: נטלי סנטה-מריה (Il Me Donne Rendez-Vous)
- 1996: דן אר ברז ומורשת הקלטים (Diwanit Bugale)
- 1997: פאני (Sentiments Songes)
- 1998: מארי-לין (Ou Aller)
- 1999: נאיה (Je Veux Donner Ma Voix)
- 2000: סופיה מסטארי (On Aura Le Ciel)
- 2001: נטשה סט-פייר (Je N'Ai Que Mon Ame)
- 2002: סנדרין פרנסואה (Il Faut Du Temps)
- 2003: לואיסה ביילצ'ה (Monts Et Merveilles)
- 2004: ג'ונתן סרדה (A Chaque Pas)
- 2005: אורטל (Chacun Pense A Soi)
- 2006: וירג'ינה פושה (Il Etait Temps)
- 2007: הפיקרדים הקטלניים (L'amour A La Francaise)
- 2008: סבסטיאן טלייה (Divine)
- 2009: פטרישיה קאס (Et s'il fallait le faire)
- 2010: ג'סי מטאדור (!Allez! Ola! Olé)
- 2011: אמורי וסילי (Sognu)
- 2012: אנגון ((Echo (You and I)
- 2013: אמונדין בורז'ווה (L'enfer et moi)
- 2014: טווין טווין (Moustache)
- 2015: ליסה אנג'ל (N'oubliez pas)
- 2016: עמיר חדד (J'ai cherché)
- 2017: אלמה (Requiem)
- 2018: מאדאם מסייה (Mercy)
- 2019: בילאל חסאני (Roi)
2020: טום לב (The Best in Me)- 2021: ברברה פראווי (Voilà)}
- 2022: אלוון ואהז (Fulenn)