פתיחת התפריט הראשי

צרפת נטלה חלק בתחרות האירוויזיון כ-62 פעמים החל מהצטרפותה לראשונה ב-1956 והיא נמנית בין שבע מדינות מייסדות התחרות. צרפת נעדרה מהתחרות פעמיים ב-1974 ו-1982, ניצחה חמש פעמים ב-1958, 1960, 1962, 1969 ו-1977 ואירחה את התחרות שלוש פעמים ב-1959, 1961 ו-1978. לאור כל ניצחונותיה, יחד עם לוקסמבורג, בריטניה והולנד, צרפת מדורגת במקום השלישי בטבלת הניצחונות של התחרות עם חמישה ניצחונות.

צרפת באירוויזיון
EuroFrancia.svg
מדינה צרפתצרפת  צרפת
רשת שידור France 2
השתתפות ראשונה שווייץשווייץ לוגאנו, 1956
זכיות הולנדהולנד הילברסום, 1958
בריטניהבריטניה לונדון, 1960
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, 1962[1]
ספרדספרד מדריד, 1969[2]
בריטניהבריטניה לונדון, 1977
השתתפויות 62
היעדרויות 2
אירוח האירוויזיון צרפתצרפת קאן, 1959
צרפתצרפת קאן, 1961
צרפתצרפת פריז, 1978
השתתפות אחרונה ישראלישראל תל אביב-יפו, 2019
גי בונה באמסטרדם (1970)
קת'רין פרי בהאג (1976)
פרופיל בהאג (1980)
ג'ונתן סרדה באיסטנבול (2004)
לס פאטאלס פיכארדס בהלסינקי (2007)
פטריסיה קאאס במוסקבה (2009)
אמאורי ואסילי בדיסלדורף (2011)
אנגון בבאקו (2012)
אָמוֹנְדִין בּוּרְזְ'וַוה במאלמה (2013)
טווין טווין בקופנהגן (2014)

צרפת כמובילה תרבותית וכלכליתעריכה

השפה הצרפתית באירוויזיוןעריכה

כבר באירוויזיון הראשון השפה הצרפתית הייתה מקובלת במיוחד, שבעה מהשירים, שהם מחצית מכלל השירים, בוצעו בצרפתית. באירוויזיון השני, ב-1957 בוצעו 3 שירים בלבד בצרפתית, מתוך 10 שירים שהתחרו.

בשנות האלפיים, הנחיית האירוויזיון חייבת להיות בצרפתית, בנוסף לאנגלית.

מימוןעריכה

כיום צרפת היא מהמממְנות העיקריות של האירוויזיון, ביחד עם ספרד, איטליה, בריטניה וגרמניה. הודות לכך היא זכאית להשתתף ישירות בתחרות הגמר של האירוויזיון בכל שנה, יחד עם שאר המממְנות העיקריות ועם המדינה המארחת, מבלי להשתתף בשלב חצי הגמר, שנערך לשאר המדינות המשתתפות כתנאי להשתתפותן בגמר החל מאירוויזיון 2004.

הישגיםעריכה

בשנים הראשונות של האירוויזיון צרפת הייתה אחת המדינות הבולטות ביותר. עם זכייתה של איזבל אוברה ב-1962, הייתה צרפת המדינה בעלת מספר הזכיות הגדולה ביותר - שלוש. צרפת החזיקה בשיא עד 1973, בו זכתה אן מארי דוד בייצגה את לוקסמבורג. בשלב זה היו צרפת ולוקסמבורג בתיקו במספר הניצחונות - כל אחת מהם זכתה ארבע פעמים.

הזכיות בתחרות:

כמו כן הגיעה צרפת למקום השני ארבע פעמים מתוכן שתיים בשובר שוויון (אחת במקום הראשון ב - 1991 אבל הפסידה לשוודיה והשנייה במקום השני בתיקו עם אירלנד ואירלנד הפסידה), לשלישי שבע פעמים, לרביעי שבע פעמים ולחמישי פעמיים.

צרפת וחמש הגדולותעריכה

מהתחרות ב-1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות.[3] ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

היעדרויותעריכה

צרפת נעדרה משתי תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:

היעדרותה הראשונה נרשמה ב-1974, כאשר לאחר בחירת השיר והאמן שיתחרו עבור צרפת בתחרות, צרפת פרשה בפתאומיות מהתחרות עקב פטירתו של נשיא צרפת, ז'ורז' פומפידו, בשבוע התחרות. אם צרפת הייתה מתחרה בתחרות באותה שנה, היא הייתה מיוצגת על ידי הזמרת הצרפתייה דני עם השיר "La vie à vingt-cinq ans". בעקבות מותו של נשיא צרפת, נבצרה האפשרות מהזמרת הצרפתייה אן-מארי דוד, אשר ניצחה בתחרות בשנה הקודמת עבור לוקסמבורג, להגיע לתחרות שהתקיימה באותה השנה על מנת להעניק למנצחת התחרות את הפרס. צרפת הקליטה ושידרה את התחרות שבוע לאחר מכן.

היעדרותה השנייה והאחרונה נרשמה ב-1982. בנובמבר 1981, רשות השידור הצרפתית סירבה בתוקף לשלוח נציג לאירוויזיון 1982. מנכ"ל רשות השידור הצרפתית פייר בוטיילר אמר כי "היעדר הכישרון ובינוניותם של השירים הם מטרד. תחרות האירוויזיון היא אנדרטה לאיוולת". עקב תגובתה הציבורית של רשות השידור הצרפתית לפרוש מתפקיד בחירת הנציג והשיר לתחרות, בשנה שלאחר מכן רשות השידור הצרפתית, France 2, לקחה על עצמה את תפקיד בחירת הנציג והשיר שיתחרו עבור צרפת בתחרות.

השירים שייצגו את צרפת באירוויזיוןעריכה

  שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
  שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
  שורה בירוק-זית מסמלת תחרות שבה המתמודדת פרשה ממנה או לא השתתפה

  שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
  שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1956 מת'י אלטרי "Le Temps Perdu" "הזמן האבוד" לא ידוע לא ידוע
דני דאוברסן "Il Est La" "הוא כאן" לא ידוע לא ידוע
1957 פול דג'רדינס "La Belle Amour" "אהבה יפה" 2 17
1958 אנדרה קלאבו "Dors, Mon Amour" "תישני, אהובה שלי" 1 27
1959 ז'אן פיליפ "Oui, oui, oui, oui" "כן, כן, כן, כן" 3 15
1960 ז'קלין בואייה "Tom Pillibi" "טום פיליבי" 1 32
1961 ז'אן-פול מוריק "Printemps (Avril carillonne)" "אביב (אפריל מצלצל)" 4 13
1962 איזבל אוברה "Un Premier Amour" "אהבה ראשונה" 1 26
1963 אלן ברייר "Elle Etait Si Jolie" "היא הייתה כה יפה" 5 25
1964 ראשל "Le Chant De Mallory" "השיר של מלורי" 4 14
1965 גי מרדל "N’avoue Jamais" "מעולם לא ידעתי" 3 22
1966 דומיניק וולטר "Chez Nous" "אצלנו" 16 1
1967 נואל קורדייה "Il Doit Faire Beau La-Bas" "מזג האוויר חייב להיות טוב שם" 3 20
1968 איזבל אוברה "La Saurce" "המקור" 3 20
1969 פרידה בוקארה "Un Jour, Un Enfant" "יום אחד, ילד אחד" 1 18
1970 גי בונה "Marie-Blanche" "מארי-בלאנש" 4 8
1971 סרז' לאמה "Un Jardin Sur La Terre" "גן עלי האדמות" 10 82
1972 בטי מארס "Come Comedie" "קומה קומדיה" 10 81
1973 מרטין קלמנסו "Sans Toi" "בלעדיך" 15 65
1974 דני "La vie à vingt-cinq ans" "חיים בעשרים וחמש שנים" X[4] X
1975 ניקול ריו "Et Bonjour A Toi L’artiste" "ויום טוב לך, האומן" 4 91
1976 קת'רין פרי "Un, Deux, Trois" "אחת, שתיים, שלוש" 2 147
1977 מארי מרים "L'oiseau et l'enfant" "הציפור והילד" 1 136
1978 ז'ואל פְּרֶבוֹ "Il Y Aura Toujours Des Violons" "תמיד יהיו כינורות" 3 119
1979 אן-מארי דוד "Je Suis L‘enfant Soleil" "אני ילדת השמש" 3 106
1980 פרופיל "He He Msieurs Dames" "היי היי, גבירותיי ורבותיי" 11 45
1981 ז'אן גאבילו "Humanahum" "יומאנהום" 3 125
לא נטלה חלק ב-1982
1983 גי בונה "Vivre" "לחיות" 8 56
1984 אניק תומאסאו "Autant D’amoureux Que D’etolies" "מאהבים רבים כמו הכוכבים" 8 61
1985 רוז'ה בן "Femme Dans Ses Reves Aussi" "אישה בחלומותיה גם" 10 56
1986 להקת "קוקטייל שיק" "Europeennes" "אירופאיות" 17 13
1987 כריסטין מינייה "Let Mots D'amour N'ont Pas De Dimanche" "למילות האהבה אין את יום ראשון" 14 44
1988 ג'רארד לונורמו "Chanteur De Charme" "זמר" 10 64
1989 נטלי פאק "J’ai Vole La Vie" "גנבתי את החיים" 8 60
1990 ז'ואל אורסול "White and Black Blues" "בלוז שחור לבן" 2 132
1991 אמינה "C’est Le Dernier Qui A Parle A Raison" "זה שדיבר אחרון הוא זה שצודק" 2 146
1992 קאלי "Monte La Rivie" "חצה את הנהר" 8 73
1993 פטריק פיורי "Mama Corsica" "מאמא קורסיקה" 4 121
1994 נינה מוראטו "Je Suis Un Vrai Garcon" "אני ילד אמיתי" 7 74
1995 נטלי סנטה-מריה "Il Me Donne Rendez-Vous" "הוא קובע לי פגישה" 4 94
1996 דן אר ברז ולהקת "מורשת הקלטים" "Diwanit Bugale" "התפרחו, ילדים" 19 18
1997 פאני "Sentiments Songes" "רגשות חלומיים" 7 95
1998 מארי-לין "Ou Aller" "לאן ללכת" 24 3
1999 נאיה "Je Veux Donner Ma Voix" "אני רוצה לתת את הקול שלי" 19 14
2000 סופיה מסטארי "On Aura Le Ciel" "יהיו לנו את השמיים" 23 5
2001 נטשה סט-פייר "Je N'Ai Que Mon Ame" "יש לי רק את נשמתי" 4 142
2002 סנדרין פראנסיוס "Il Faut Du Temps" "צריך זמן" 5 104
2003 לואיסה ביילצ'ה "Monts Et Merveilles" "הרים ופלאים" 18 19
2004 ג'ונתן סרדה "A Chaque Pas" "עם כל צעד" 15 40
2005 אורטל "Chacun Pense A Soi" "כולם חושבים על עצמם" 23 11
2006 וירג'ינה פושה "Il Etait Temps" "זה היה זמן" 22 5
2007 להקת "הפיקרדים הקטלניים" "L'amour A La Francaise" "אהבה בנוסח צרפתי" 22 19
2008 סבסטיאן טלייה "Divine" "שמיימי" 19 47
2009 פטריסיה קאאס "Et s'il fallait le faire" "ואילו זה היה צריך להיעשות" 8 107
2010 ג'סי מטאדור "!Allez! Ola! Olé" "קדימה! אולָה! אולה!" 12 82
2011 אמאורי ואסילי "Sognu" "חלום" 15 82
2012 אנגון "(Echo (You and I" "הד (אתה ואני)" 22 21
2013 אָמוֹנְדִין בּוּרְזְ'וַוה "L'enfer et moi" "הגיהנום ואני" 23 14
2014 טווין טווין "Moustache" "שפם" 26 2
2015 ליסה אנג'ל "N'oubliez pas" "אל תשכח" 25 4
2016 עמיר חדד "J'ai cherché" "חיפשתי" 6 257
2017 אלמה "Requiem" רקוויאם" 12 135
2018 מאדאם מסייה "Mercy" "מרסי" 13 173
2019 בילאל חסאני "Roi" "מלך" 16 105

אירוח האירוויזיוןעריכה

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1959 צרפת  קאן היכל הפסטיבלים גמר: ז'קלין ז'ובר
1961 צרפת  קאן היכל הפסטיבלים גמר: ז'קלין ז'ובר
1978 צרפת  פריז אולם הקונגרסים גמר: דניס פבר ולאון זיטרון

מגישי הניקוד מטעם צרפתעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לאחר ניצחונה של צרפת ב-1962, בחרה צרפת שלא לארח בשטחה את התחרות בשנה הבאה משום שאירחה את התחרות פעמיים בארבע השנים הקודמות ובחרה שלא להשקיע את המאמצים והכסף הדרושים לאירוח התחרות. במקומה, אירחה בריטניה את התחרות.
  2. ^ ב-1969 ניצחה צרפת בתחרות יחד עם הולנד, ספרד ובריטניה, ובהגרלה שנערכה נקבע כי הולנד תארח את התחרות ב-1970.
  3. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  4. ^ בשנת 1974, לאחר בחירת השיר והאמן שיתחרו עבור צרפת בתחרות, צרפת פרשה בפתאומיות מהתחרות עקב פטירתו של נשיא צרפת, ז'ורז' פומפידו, בשבוע התחרות.
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 19821984198619881990199219941996199820002002200420062008201020122014201620182020
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןרשימת ערים שאירחו את האירוויזיון
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסבריטניה  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארההולנד  לני קורבריטניה  לולוספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ' איןבריטניה  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןבריטניה  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןבריטניה  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס