צוואת רבי יהודה החסיד

חיבור יהודי מימי הביניים

צוואת רבי יהודה החסיד הוא חיבור הכולל רשימת ציוויים והנהגות מאת רבי יהודה החסיד. בספרות התורנית ישנו עיסוק נרחב בפרטי הצוואה ובמעמדה מבחינה הלכתית.

צוואת רבי יהודה החסיד
מידע כללי
מאת יהודה החסיד
שפת המקור עברית רבנית
נושא ציוויים והנהגות
הוצאה
מקום הוצאה סביונטה
תאריך הוצאה 1551 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה 1551
מהדורות נוספות
פרשנים אליעזר פאפו, חיד"א, מהרש"ם מברז'אן
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט צוואת רבי יהודה החסיד
HebrewBooks 19500
הספרייה הלאומית 990027252450205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרטי החיבורעריכה

הצוואה הודפסה לראשונה בסביונטה בשנת 1551 כספר בפני עצמו, ולאחר מכן הודפסה פעמים רבות, בדרך כלל כנספח לספר חסידים. בנוסף קיימים כתבי יד רבים של הצוואה, הקדום שבהם הוא כתב יד אוקספורד משנת ה'קמ"ג.

בין הדפוסים וכתבי היד של הצוואה ישנם שינויים רבים ומהותיים הנובעים ככל הנראה מכך שהצוואה הועברה בעיקר על פה. הנוסח הנפוץ הוא נוסח דפוס ונציה 1589. הסעיפים הראשונים של הצוואה מצוטטים בספרו של רבי אליעזר מגרמייזא תלמיד המחבר.[1]

הן בספרות התורנית והן בספרות המחקרית יש שפקפקו על ייחוס הצוואה או חלקים ממנה לרבי יהודה החסיד. בין המפקפקים: החתם סופר,[2] וחוקר מדעי היהדות ישראל אברהמס.[3]

תוכןעריכה

 
חלון בית בירושלים שנסתם, והושאר בו נקב על פי צוואת רבי יהודה החסיד

הצוואה מכילה רשימת אזהרות וציוויים בנושאים שונים, בין האזהרות: אין לשאת אישה ששמה כשם אם החתן או ששם אביה כשם החתן, אין לגזוז ציפורניים בראש חודש, ואין לסתום לגמרי פתח או חלון בבית.

בצוואה ישנן גם מספר הוראות הסותרות לכאורה את דברי חז"ל, כמו הוראה לשחוט תרנגולת שקרקרה כזכר, דבר שנחשב בתלמוד בבלי לדרכי האמורי ואיסור לשאת אחיינית – דבר אותו חז"ל משבחים.

לפי נוסח חלק מכתבי היד, הצוואה נאמרה רק לצאצאי המחבר ולא כהוראה לכלל. על מספר הוראות נכתב בכל הנוסחים שהן מיועדות לזרע המחבר.

בהלכהעריכה

חלק מאזהרות הצוואה נכללו בשולחן ערוך, ביניהן: איסור לקבור שני שונאים זה לצד זה,[4] אזהרה שלא לשחוט אווז בחודשים טבת ושבט,[5] ושלא לשמש סנדק פעמיים באותה משפחה.[6]

חלק מפוסקי ההלכה כתבו שיש להקפיד על קיום הצוואה ואף תלו אסונות שקרו באי הקפדה על הוראות הצוואה,[7] מאידך יש שכתבו שאין לצוואה תוקף הלכתי.[8]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר הרקח סימן שט"ז
  2. ^ שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן קל"ח
  3. ^ hebrew ethical wills עמוד 472
  4. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שס"ב, סעיף ו'
  5. ^ הגהות הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן י"א, סעיף ד'
  6. ^ הגהות הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א
  7. ^ חיד"א, ‏שו"ת יוסף אומץ סימן ל"ז, באתר HebrewBooks
  8. ^ עובדיה יוסף שו"ת יביע אומר חלק ב' אבן העזר סימן ז'