עבריינות נוער

עבריינות נוער היא עבריינות המבוצעת על ידי אדם צעיר המוגדר על פי החוק כקטין. יחסו של החוק לעבריינות כזו שונה מזה הניתן לעבירות של בוגרים. עבריינות נוער מתייחסת לפשיעה המבוצעת על ידי אדם שגילו מתחת לגיל מסוים (בארצות הברית ובישראל, למשל, הגיל הוא 18). גיל האחריות הפלילית היה בישראל תשע שנים, אולם כיום הגיל המינימלי לנשיאת אחריות פלילית הוא 12 שנים.

ככלל, יחס רשויות האכיפה והשפיטה במדינות המערב סלחני ומתחשב יותר כלפי עבריינים קטינים לעומת בגירים. הגישה היא בעיקרה חינוכית-שיקומית ומטרתה לנסות ולהוציא את הצעיר ממעגל העבריינות. ישנה גם הקפדה מיוחדת על שמירה על זכויותיו של העבריין הקטין.

בדומה למספר מדינות מערביות נוספות, עבריינות נוער בישראל הגיעה לממדים משמעותיים והיא שכיחה בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2004, ביצעו 1874 צעירים בגילאים 12–18 עבירות כלפי גוף האדם המלוות באלימות, ו-307 צעירים אף ביצעו עבירות כלפי חיי אדם.

מאפיינים

בני הנוער זוכים ליחס סלחני יותר מצד הגורמים המטפלים וזאת עקב היותם קטינים. המחוקק בישראל (הכנסת) קבע שכל זמן שנאשם הוא קטין הוא יזכה להגנות שונות במטרה להגן על גופו, נפשו ועל זכויותיו. בהגיעו של הקטין לגיל 18 הוא כבר לא ייקרא קטין אלא ייחשב כבגיר. אז תחול עליו באופן מלא האחריות הפלילית, כלומר יצטרך לשאת בתוצאות מעשיו.

קיימת התאמה בין רמת העבריינות, ובעיקר האלימות, לבין גיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות חלים שינויים פיזיולוגיים וסוציו-פסיכולוגיים המשפיעים על האלימות בעיקר בגיל זה. השינוי הפיזיולוגי מתבטא בעובדה שבגיל ההתבגרות קיימת הפרשה מוגברת של הורמוני מין, שעלולה לגרום לגילויים של אלימות. אלימות זו מחריפה ככל שלא גובשו מבנים נפשיים ובמקרים כאלו היא משרתת את הצורך הנואש, שחש המתבגר, וזאת מבחינה סוציו-פסיכולוגית, להגביר את רגשות העוצמה של ה"אני" ואת תחושת קיומו בעולם.

בנוסף לשינויים הנזכרים לעיל, בני הנוער חווים גידול בדרישות הסביבה בנוגע להתנהגות המצופה מהם ומרגישים כי הלחץ בשינוי התנהגותם גובר. לפי מחקרים וממצאים שנמצאו בתקופה האחרונה, נמצא כי לטענה זו אכן יש ביסוס, התנהגות עבריינית ובראשה אלימות שכיחה יותר בקרב בני הנוער בהשוואה לתקופות גיל אחרות.

תוכנית "מעטפת" לשיקום נוער עברייני

ראו גם – בית משפט לנוער, רשות חסות הנוער, שירות המבחן לנוער

תוכנית "מעטפת" היא כלי להפחתת עבריינות נוער המדגישה גישה הוליסטית ואינדיבידואלית להתערבות.

התוכנית מתמקדת בשיקום גורמים הנחשבים כמקור לעבריינות דוגמת: שימוש בסמים, אלימות וסכסוכים משפחתים, זאת באמצעות אסטרטגיה המעודדת קבלת החלטות ומעורבות חברתית באמצעות שירותים הניתנים על ידי צוות מעטפת הכולל עובדים סוציאליים, יועצים, קציני מבחן, מורים ואנשי מקצוע אחרים שהוכשרו לעבוד עם נוער בסיכון.

הנחת היסוד של תוכנית "מעטפת" מבוססת על התפיסה שאין פתרון חד־ממדי לעבריינות נוער, וכי הנסיבות והצרכים של כל צעיר הם ייחודיים ולכן נדרש פתרון מורכב הניתן על ידי הצוות המקצועי של המעטפת.

תחומי הטיפול השכיחים בהם צוות "מעטפת" מטפל עשויים לכלול נושאים דוגמת, עוני, התעללות או הזנחה במשפחה, וכן נושאים אישיים, דוגמת בריאות הנפש או שימוש בסמים. דרך הטיפול מבוססת על מעורבות קהילתית ושיתוף חברי קהילה וארגונים בתהליך ההתערבות על מנת ליצור סביבה תומכת לנער ולמשפחתו תוך שילוב מערכות בית ספריות מקומיות, עסקים, קבוצות, ארגונים ומוסדות מהקהילה.

קיימים מחקרים סותרים בנוגע ליעילות תוכנית "מעטפת". בחלק מהמחקרים התוכנית הוכחה כיעילה בהפחתת הישנות עבירות של אירועי עבריינות נוער, אולם קיים מחקר הטוען שתוכנית "מעטפת" לא מפחיתה הישנות של התנהגות עבריינית לאורך זמן. המחקרים המצביעים על יעילות התוכנית מציגים ממצאים לפיהם בני נוער המשתתפים בתוכנית "מעטפת" נוטים פחות להיפגע מחדש, וכן הם משיגים תוצאות טובות יותר בתחומים כמו חינוך, תעסוקה ובריאות הנפש.

ראו גם

• עבריינות נוער בישראל
• משפט פלילי

לקריאה נוספת

• אמיר, מ' (2003). להיות מתבגר עולה: הקשר בין הגירה, פשיעה ועבריינות: המקרה הישראלי. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער.
• בן-ברוך, ס' (2000). לא די ב"כיבוי שרפות": עבריינות הנוער, המציאות ודרכי ההתמודדות. שורות איפא: ביטאון ארגון השוטרים הבינלאומי, סניף ישראל, 12, 23-20.
• בן-ברוך, ס' (2003). צדק מאחה. מראות המשטרה: ביטאון משטרת ישראל, 194, 23-22.
• בר-דוד, ר' (2000). היבט אינטגרטיבי על תופעת האלימות בבי"ס. עבודה לשם קבלת תואר Ph.D, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
• הורוביץ, ת', פרנקל ח', וינון, י' (1990). דפוסי אלימות של בני נוער. דו"ח מחקר מס' 239, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - לוחות סטטיסטיים (2004) [אתר באינטרנט]
• כהן, י' (1974). מניעת עבריינות נוער מתוך הגישה הסיבתית. מגמות, (תמוז תשל"ד יולי Vol. No. 3 / 1974) עמודים 254–263.
• כהן, י' (1975). עבריינים צעירים בישראל. תל אביב: צ'ריקובר.
• שרון, א' (1990). נוער בפלילים: שפיטה, דרכי טיפול וענישה. תל אביב: תמר.

• Posner, M.(1996). youth violence: Locating and Using the Data.Children's Safety
• Network: Education Development Center, Inc. Newton, MA.

קישורים חיצוניים

• ילדים ונוער, באתר משטרת ישראל
• עבריינות נוער, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עבריינות נוער, דף שער בספרייה הלאומית