עגלון מלך מואב

דמות מקראית, מלך מואב בתקופת השופטים

עֶגְלוֹן הוא שמו של מלך מואב המוזכר בתנ"ך בספר שופטים, פרק ג'. עגלון קשר ברית עם עמלק ובני עמון[1] כדי להשתלט על שטחים בעבר הירדן המזרחי והמערבי, ואף חלקים משטחי נחלת שבט בנימין. עגלון שיעבד את בני ישראל למשך 18 שנה[2], עד שאהוד בן גרא הנהיג מרד נגדו, והצליח להרוג אותו בעורמה בעזרת חרב פיפיות.

וַיִּשְׁלַח אֵהוּד, אֶת-יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַחֶרֶב, מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ; וַיִּתְקָעֶהָ, בְּבִטְנוֹ.
אהוד מתנקש בעגלון. איור משנת 1360.
עגלון
Speculum Darmstadt 2505 55r cropped.jpg
לידה מואב
נרצח מואב
כינוי עגלון מלך מואב
עיסוק מלך מואב
בתנ"ך שופטים פרק ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על פי מקורות חז"ל עגלון מלך מואב היה מזרעו של בלק מלך מואב, ומאבותיה של רות[3]. על פי חז"ל, מכיוון שקם מכסאו כשאהוד בן גרא אמר לו "דבר אלוהים לי אליך", ובכך כיבד את אלוהים, זכה להעמיד את בנו בכיסא המלכות[4] ומצאצאיו היו רות המואביה ודוד המלך.

יש הטוענים כי בשמו של עגלון מסתתר לעג הקושר את שמו לבקר, וזאת מהתיאור העולה בספר שופטים כ”אִישׁ בָּרִיא מְאֹד“ (ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ז). לשיטתם שמו מציג את דמותו בצורה אירונית וכך גם בתיאור מותו בהמשך כקורבן.[5]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוק ג'
  2. ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ד
  3. ^ "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות בת בנו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב". בבלי, הוריות י ב. ועיינו עוד בבבלי, סנהדרין קה ב, ונזיר כג ב, ובסוטה מז א. לפי בעלי התוספות קיים מרחק של כמאתיים שנים בין אהוד לבועז ולכן רות הייתה צאצאית של כמה דורות. (בעלי התוספות בבלי, יבמות מ"ח ב)
  4. ^ מדרש רות רבה, פרשה ב' סעיף ט'. תנחומא פרשת ויחי
  5. ^ משה גרסיאל, מדרשי שמות במקרא, רמת גן, רביבים, 1987, עמ' 77.