עוז דוידיאן

ישראלי שהציל כ-120 אנשים מהטבח ב-7 באוקטובר

עוז דוידיאן (נולד ב-29 בנובמבר 1971) הוא אזרח ישראלי שבמהלך אירועי מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הציל את חיי עשרות רבות של אנשים מאזור הטבח במסיבה ברעים.

עוז דוידיאן
לידה 29 בנובמבר 1971 (בן 52)
פטיש, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל מעשה גבורה ב-7 באוקטובר 2023
מעסיק הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
תואר עורך דין
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עוז דוידיאן (במרכז), עם אנשי מושב פטיש במפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג.
גרפיטי המנציח את פועלו של עוז דוידיאן בקריית המלאכה בתל אביב

ביוגרפיה עריכה

דוידיאן נולד בשנת 1971 במושב פטיש, לאברהם דוידיאן, שעלה לישראל בגיל צעיר מכורדיסטן, ולרות, בת למשפחת זאדה הירושלמית. לדוידיאן שבעה אחים.[1]

למד בבית הספר יסודי ותיכון של המועצה האזורית מרחבים. מגיל צעיר עבד במשק המשפחתי. לאחר שירותו הצבאי התגייס לשרת במשמר הגבול בתחום המודיעין, בגוש קטיף. במקביל, למד היסטוריה והמזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון ולאחר מכן, למד משפטים במכללת רמת גן והוסמך כעורך דין. בשנת 2008 עזב את המשטרה והתמחה בסנגוריה הציבורית בתחום הפלילי ובדיני תעבורה. בהמשך, עבד כעורך דין לדיני תעבורה והחל ללמוד לתואר שני במשפטים במכללת שערי משפט. החל מיולי 2021 הוא עובד כאיש משא ומתן במסגרת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.[1]

במקביל לשירותו המשטרתי ולאחריו, הקים עם אביו את חוות הבודדים "חוות אברהם" שבין מושב פטיש לרעים. במסגרת עבודתו בחווה, נחשף להתעמרויות ואירועי אלימות מצד בדואים מהסביבה.[2] לאחר מותו של אביו עזב את החווה, עבר עם משפחתו למושב מסלול והעביר אותה לניהולם של אחותו וגיסו.[3][4][1]

מעשה הגבורה עריכה

בבוקר 7 באוקטובר, נודע לדוידיאן מאחותו שבחווה, הממוקמת סמוך לשטח פסטיבל הנובה כי באזור מסתתרים פצועים וניצולים רבים מהטבח. דוידיאן שהכיר את השטח היטב, יצא עם רכב הטנדר הפרטי שלו בכ-15 גיחות תחת אש לאזור, כשבכל גיחה כזו אסף מהשטח כמה אנשים שהתחבאו והעביר אותם למושב פטיש - וסך הכול, לפי הדיווחים בתקשורת, הציל כ-120 איש.[4] באמצעות הצעירים אותם איתר והציל, הופץ מספר הטלפון שלו בקרב משפחות של צעירים שהיו בפסטיבל, וכך קיבל הודעות עם מיקומים של ניצולים מהטבח שהתחבאו.[3]

במהלך חלק מהגיחות אף נתקל במחבלים, ניהל איתם קרב יריות מנשקו האישי וחיסל אותם. לאחר שנגמרה לו התחמושת בנשקו האישי, לקח נשק מגופת אחד מהמחבלים שהרג. במקרה אחר דרס שני מחבלים שירו לעברו. על מנת שיזהו שמדובר ברכב ידידותי, הציב בשלב מסוים דוידיאן על הרכב דגל ישראל. חלק מהזמן, פעל יחד עם האלוף במיל' יאיר גולן אותו פגש בשטח באחת הגיחות.[4] הנסיעות, המחבלים בהם נתקל והזוועות אותן ראה בדרך, תועדו באמצעות מצלמות הרכב.[5]

בעקבות פועלו, העיד ביום הוקרה שנערך בכנסת: ”רבים אומרים לי שאני גיבור ושהצלתי 120 נערות ונערים. לא ביקשתי להיות גיבור. הגיבורים הם אלה שנלחמו על חייהם, רצו והתחבאו. אני הייתי הכלי שהקב"ה שלח לעזור להם להגיע הביתה. יש בי עצב על אלה שלא הספקתי להגיע אליהם, כל אלה שנקטפו. הכאב שלי על חבריי מזרועות הביטחון שלחמו בקווים הראשונים והגנו על כולנו”.[6]

במסגרת עבודתו ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב חילק אותות הוקרה לאזרחים בדואים שפעלו במהלך 7 באוקטובר אף הם להצלת חיי אדם.[7]

חיים אישיים עריכה

דוידיאן נשוי לליאת, עובדת סוציאלית ואב לארבע בנות.[4][1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עוז דוידיאן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה