עזרא חמווי

רבי עזרא ב"ר יצחק חמווי - כבאז (1875 - כ"ח בכסלו ה'תש"ו 3 בדצמבר 1945) היה רב, דיין, בעל תפילה, אב בית דין ארם צובא וראש קהילת יהודי חלב.

ביוגרפיהעריכה

נולד בארם צובא, לרבי יצחק חמווי.

נודע כעילוי וכמתמיד גדול כבר בצעירותו, ולמד יחד עם חבריו רבי עזרא עבאדי-שעיו, ורבי משה עזרא מזרחי.

בשנת ה'תר"ן[דרושה הבהרה] התמנה לדיין בבית הדין בארם צובא, ושימש בתפקיד זה במשך ארבעים וחמש שנה, לצד הרב ישעיה דיין והרב שלמה צפדיה, הרב יעקב דוויק הכהן, הרב אליהו חמווי ועוד[1].

לימים מונה לראש הרבנים בארם צובא ולאב בית הדין, עד עזיבתו בשנת ה'תרצ"ה[דרושה הבהרה], אז מונה חברו הרב משה עזרא מזרחי תחתיו[2]. רבי יעקב קצין משבחו כדיין מתון ושקול מאוד, ומעיד עליו כי קיים בעצמו "והוו מתונים בדין".

בשנת ה'תרצ"ה[דרושה הבהרה] עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים, ובאותו זמן ניטל מאור עיניו והוא התעוור. עם זאת, נותר צלול בדעתו עד יומו האחרון, ורבים מחכמי ירושלים היו באים לבקרו ומשתעשעים עמו בדברי תורה.

בנוסף לגדלותו התורנית, היה בקיא באקטואליה ובהוויות העולם, וניחן בחוש הומור שסייע לו לשמח אנשים, בייחוד חתנים וכלות במשתה נגינתם[3].

נודע כבעל תפילה ובעל קול ערב, ועסק גם בשירה ופיוט. לפיוט על מות שני בני אהרן ליהודי ארם צובא, הוסיף את הבית האחרון:

הַכּוֹכָבִים אִסְפוּ נָגְהָם / וְאוֹר הַחַמָּה נִכְחַד

עַל דם שְׁנֵי אַחִים / שֶׁנִּשְׂרַף כְּאֶחָד

הַבְּכוֹר נָדָב / וְאָבִיהוּ גַּם יַחַד

וְיָמוּתוּ שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן

נפטר בירושלים בנר רביעי של חנוכה, כ"ח בכסלו ה'תש"ו - 3 בדצמבר 1945, ונטמן בהר הזיתים[1].

חיבוריועריכה

הותיר אחריו בארם צובא כתבים רבים בהלכה ובאגדה שרובם אבדו. חלק מהם הודפסו בספר "וישא יעקב" לחתנו רבי יעקב אלמליח, וכן הובאו מדבריו בשו"ת "ישא איש" לרבי יעקב אלישר, ובכתב העת המאסף מאת רבי בן ציון קואינקה.

תלמידיועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 בן ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ, ה'תשס"ו, עמ' מ"ד
  2. ^ בית הלל - גיליון ד', ה'תש"ס, עמ' 16
  3. ^ אר"ץ זבת חלב, ה'תשס"ו