עידן המכונות החושבות
| ערך ללא מקורות | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מלא בדעות, פרשנויות ומשפטים לא אנציקלופדיים.. | |
עידן המכונות החושבות (באנגלית: The Age of Spiritual Machines) הוא ספר פרי עטו של העתידן ריי קורצווייל. עידן המכונות החושבות פורסם לראשונה בשנת 1999 ואף תורגם לעברית על ידי בת שבע מנס בהוצאת כנרת (2001). ספר זה נכתב עשר שנים אחרי שקורצווייל עבד בסוף שנות השמונים על ספרו The Age of Intelligent Machines.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ריי קורצוויל |
| שפת המקור | אנגלית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
הוצאת וייקניג  |
| תאריך הוצאה |
ארצות הברית: 1999 ישראל: 2001 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת כנרת |
| תרגום | בת שבע מנס |
| סדרה | |
| ספר קודם |
The Age of Intelligent Machines |
| הספר הבא |
The Singularity Is Near |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-670-88217-8 |
| הספרייה הלאומית | 002395390 |
  | |
תוכן הספר
עריכההספר עוסק בכיוון ההתפתחות של האינטליגנציה האנושית וכן באינטליגנציה המלאכותית ובמושג הסינגולריות, מושג המצביע על שינוי בלתי צפוי הבא עקב שינוי טכנולוגי מהותי. בספר מוצג גרף ברור המראה את קצב ההתפתחות של המחשבים בהשוואה ליכולת המוח וגרף המראה את ההתפתחות המהירה בהווה לעומת ההתפתחות בעבר.
ריי קורצווייל בספרו הפופולרי עידן המכונות החושבות חוזה מצב מתמשך של האצת השינויים הטכנולוגיים בעיקר בתחום המחשבים והמעבדים הזעירים. הוא רואה בהתפתחות הטכנולוגית בתחום הטכני, המחשוב והבינה המלאכותית המשך ישיר להתפתחות האינטליגנציה האנושית, שתמשיך על ידי שילוב של מחשבים זעירים בגוף האדם.
אם החזון של ריי קורצווייל יתממש, אנו רק מתחילים את עידן המבוכה והבלבול שחלק מאיתנו מתקשה לעבור. ריי קורצווייל רואה במחשבים הרחבת האינטליגנציה של המין האנושי וצופה כי בשנים 2020 עד 2030 ישיגו המחשבים את היכולת של המוח האנושי, ואז יעברו אותה.
קורצווייל מזהה בספר הקבלה בין תהליך החינוך של בני האדם לזה של המחשבים באופן כזה שלשניהם יש לספק סביבת למידה טובה מאפשרת להם ללמוד בכוחות עצמם. מחקרים שונים של קורצווייל ואחרים, החורגים מגבולות עידן המכונות החושבות מוכיחים לדעתו שהדבר אפשרי בהחלט. למכונות לפי קורצווייל ישנו יתרון משמעותי לא רק בתחום החישובי אלא גם בתחום השפה. מחשבים מסוגלים לפענח ללא בעיה מיוחדת משפטים מורכבים מאוד שאדם יתקשה לעמוד על פשרם. גם יכולתם לחלוק ידע טובה משלנו ושלל יתרונות אלו ישפיעו ויעצבו את מציאות חיינו שלנו.
באופן כללי, הספר מדבר על המאה ה-21 כעל עתיד פוסט-ביולוגי שבו הסוגיה הפילוסופית המרכזית תהיה "מי אנו"? או "מהו אנושי"? בני האדם ישתמשו בשתלים עצביים מבוססי מעגלים סינתטיים, דבר שיעזור להם להרחיב באופן מתמיד את הידע ואת הזיכרון האנושי. כמו כן קורצווייל צופה כי במאה ה-21 נתקשה יותר ויותר להבחין בבירור בין יכולותיה של האינטליגנציה האנושית לבין יכולותיה של אינטליגנציית מכונה. יתרונותיה של האחרונה יהיו חד משמעיים. התהליך האבולוציוני המהיר המתרחש אצל המכונות/המחשבים יעמיד לבחינה מחודשת את מושגי ה"אנושיות" המוכרים לנו ויהפוך אותם על פיהם.
טכנולוגיה לפי קורצווייל היא למעשה, המשך האבולוציה באמצעים אחרים. הכותב מזהה תהליך שבו לאורך ההיסטוריה הקבוצה המתקדמת יותר טכנולוגית הופכת תמיד לדומיננטית, השאלה שמטרידה אותו ביחס לכך היא מה יקרה שעה שבמאה ה-21 יעלו עלינו המחשבים באינטליגנציה ובתחכום הטכנולוגי שלהם? קורצווייל אינו מטיל ספק בכך שתהליך זה יקרה בהתבססו על קצב הצמיחה המעריכית הנמשכת של טכנולוגיית המחשבים. לטענתו קצב הצמיחה האבולוציוני של הטכנולוגיה הגיע לשלב שבו הוא עובר את קצב הצמיחה אבולוציית החיים. ההאצה המעריכית של הטכנולוגיה מבוססת על עצמה ולכן יגיע הרגע שבו היא עצמה תיקח שליטה על התקדמותה.
קורצווייל קרא לספרו "עידן המכונות החושבות" ולא המחשבות (מלשון חישוב). יכולת החשיבה בפרפרזה לרנה דקארט שטען "אני חושב משמע אני קיים" תיצור לפי קורצווייל אופני קיום שונים לחלוטין ממה שידענו עד כה ביחס לקשר שבין אדם למכונה.
בעולם העתידני של קורצווייל בשנת 2020 רוב החישובים שלנו יתבצעו במחשבים מבוססי קשר עצבי, בשנת 2048 למשל, יוכל מחשב אישי לחקות את כוח החישוב של כלל מוחותיהם של כל תושבי ארצות הברית. אולם העיקר מבחינת המחבר מתבטא בתהליך ההדדי שעובר על מחשבים-מכונות-אנשים, תהליך שבו בין השאר, סריקת חלקים מהמוח האנושי מיושמת בתכנון מערכות של בינה מלאכותית.
התבוננות מעמיקה לתוך הספר, מעמידה בסימן שאלה את מושג ה"מלאכותיות" עצמו. בסוף המאה ה-21, טוען קורצווייל, אנשים יעבירו את כל קובצי המוח שלהם לטכנולוגיית חשיבה חדשה. מכך יוצא שאנו נרחיב את יכולות הזיהוי והחשיבה שלנו באופן מקביל ליציר כפינו, המחשב, ונתקשה לזהות מה מלאכותי ומה לא. הוא אף מרחיק לכת מעבר לכך וטוען שדבר זה ישים קץ למוות במובן שהיה מוכר לנו מהלך ההיסטוריה האנושית שכן הזהות שלנו לא תהיה מבוססת חומרה (בהקבלה לגוף) אלא מבוססת תוכנה (בהקבלה לנפש).
ביקורת
עריכההאם התחזית של ריי קורצווייל נראית ממשית?
עריכההאם הטכנולוגיה והמיחשוב יוכלו כפי שחזה ריי קורצווייל בספרו, להחשב הרחבה של האינטליגנציה האנושית על ידי שילוב ביניהם? אולי זה רק סיפור של מדע בדיוני שלא יוכל לעולם להתממש?
העתידן אשר עידן השיב לשאלה זו בטענה כי כבר מרשל מקלוהן הבין שטכנולוגיה באשר היא, הנה הרחבה של האדם. טכנולוגיות מכניות מהמחרשה והכתב ועד למכונת הדפוס היו הרחבה של גוף האדם. הגלגל הוא הרחבה של הרגל, הפטיש הוא הרחבה של היד, ואילו המשקפיים הם הרחבה של העין. מכאן המרחק קצר להבנה כי טכנולוגיות אלקטרוניות ודיגיטליות הן הרחבה של מוח האדם ומערכות העצבים שלו. מרשל מקלוהן כתב: "מהפכות טכנולוגיות לא מתקדמות כמו צבא סדיר, אלא הן זוחלות כמו צבא גרילה וברגע הבלתי צפוי ביותר הן מזנקות מן המארב".
קורצווייל רואה יתרונות רבים לחיי האדם בעידן ההתמזגות של עם המכונה הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה הכלכלית. מסיבות אלו יש מי שמשייכים אותו לזרם הסייבר אטופיזים אם כי יש לקבל שיוך זה באופן מוגבל שכן המושג שייך בעיקר למובנים החברתיים, בעיקר אלו של המהפכות והשינויים החברתיים-פוליטיים שעוסקים בהם אינטלקטואלים כמו קליי שירקי ויבגני מורוזוב, ושבהם קורצווייל נמנע מלטפל.
יש מי שיחלקו על קורצווייל ועל טענתו כי קיימת יכולת להשתמש במושג "תודעה" ביחס למכונות וכי מושג זה שייך לספירת ההתייחסות האנושית גרידא וגם כאן, לא לגמרי ברור כיצד בעצם נוצרת תודעה. עם זאת, קורצווייל בהתבסס על פילוסופיית המערב החל מבית מדרשו של אפלטון דרך דקארט והפוזיטיביזם הלוגי של ויטגנשטיין מאמין שהמכונות עצמם, הן אלו שישכנעו אותנו שהן בעלות תודעה. קורצווייל בהקשר זה מסתמך גם על עבודתו של אלן טיורינג שמבחנו הידוע המחיש את הדמיון שבין תהליך חישובי לתהליך חשיבה והוא גם סומך ידו על חוקרים שונים מתחום הבינה המלאכותית כמו אלן נוול, ג'ק שואו והרברט סיימון. למי שמטילים ספק בחזון הכולל והרחב של קורצווייל ביחס לתפקיד המכונה בחיינו ולגבולות יכולותיה, מזכיר המחבר את תוכנת כחול עמוק, אשר הביסה בשנת לראשונה בשנת 1997 את אלוף העולם בשחמט גרי קספרוב. מהלך אגב שקורצווייל עצמו חזה בספרו שקדם ל"עידן המכונות החושבות".
הדיון בקהילות וירטואליות מניח שקיימת מציאות דואלית. אחת ממשית, חומרית, מציאות שבה אדם מתקיים בה במהלך חיי היום יום שלו וקשורה בסביבה ובדמויות המוכרות לו מעולמו הפיזי. המציאות השנייה איננה מבוססת חומרה והיא קשורה במכלול החיים של אדם ברשת האינטרנט וברשתות חברתיות. ספרו של קורצווייל והתאוריה העומדת מאחוריו המניחה מזיגה של ישות המכונה באדם ולהפך מפקיעה מאיתנו את היכולת לדון בקהילות וירטואלית במונחים הדואליים המוכרים לנו. זאת משום שקורצווייל מתייחס בעצם, בסופו של דבר בחזונו למציאות עתידנית אחת שנוכל לכנות אותה באותה נשימה ממשית וגם וריטואלית או לחלופין, פשוט לבחור באחד המונחים ולדבוק בו. אפשרות אחרת היא שתומצא המשגה חדשה שתשלב בין שתי המציאויות ואולי אף יתקבל המושג שהוא עצמו עושה בו שימוש תכוף, סינגולריות. עם זאת, יש לציין כי הקהילה המקוונת מהווה שלב מכין או שלב מקדים חשוב בדיון על העתיד אותו מתאר קורצווייל בחינת היותה מאפשרת ומרחיבה כבר עכשיו מובנים רבים ונרחבים של התודעה האנושית.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- המקור באנגלית: Raymond Kurzweil, The Age of Spiritual Machines, Viking Adult. ISBN 0-670-88217-8
- התרגום בעברית: עידן המכונות החושבות, 575 עמ', תרגום בת שבע מנס, הוצאת כנרת, 2001.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עידן המכונות החושבות (באנגלית)- ריי קורצווייל, ד"ר אילנה מודלינגר, האוניברסיטה העברית
- האתר של ריי קורצווייל
- עידן המכונות החושבות
- עידן המכונות החושבות, באתר OCLC (באנגלית)
