עיר קומפקטית
עיר קומפקטית היא רעיון בתכנון עירוני שמורכב מצפיפות מגורים גבוהה ועירוב שימושים. העיר הקומפקטית מבוססת על תחבורה ציבורית יעילה ומעודדת הליכה ורכיבה על אופניים, צריכת אנרגיה נמוכה וזיהום מופחת. האוכלוסייה הצפופה שמתגוררת בעיר מספקת תחושת ביטחון בשל הנוכחות המתמדת ברחובות. יש הטוענים שהעיר הקומפקטית בת קיימא יותר לעומת פרברים, בשל התלות המופחתת ברכב, דבר שדורש השקעה מצומצמת בתשתיות התחבורה.
אין פירוש המושג "עיר קומפקטית" הגדלת הצפיפות בעיר ללא צעדים נוספים, אלא תכנון טוב יותר שמאפשר קיום עיר בצורה יעילה יותר: "עיריות של ערים שהשתרעו יכולות לפעול במגוון דרכים כדי להשיג צורה יותר קומפקטית, ולעיתים רבות זה כולל הגדלת הצפיפות. ערים אחרות, כמו קהיר, שבעלות אזורים צפופים גדולים מגיבות על ידי הפחתת הצפיפות באזורי הליבה. בכל מקרה, ניתן לשלב בין הגבלת ההתרחבות העירונית כלפי חוץ עם שימוש יעיל יותר בקרקע והגנה יעילה יותר על הטבע. ניתן להגביל פיזית את גידול הערים בדרך זו באמצעות חקיקת גבולות התרחבות עירונית, חגורות ירוקות לא עירוניות ועצירת הפיתוח באזורים מסוימים[1].
מקור עריכה
המושג "עיר קומפקטית" הוצג לראשונה ב-1973 על ידי ג'ורג' דנציג ותומאס ל. סאאתי, צמד מתמטיקאים בעלי תפיסה אוטופית של שימוש מיטבי במשאבים. הרעיון, שהשפיע על התכנון העירוני, מיוחס לרוב לג'יין ג'ייקובס בספרה מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות, בו היא מתחה ביקורת על התכנון המודרניסטי שלטענתה הרס קהילות עירוניות רבות.
בין הביקורות על התכנון העירוני והתחבורתי המקובל, תקפה ג'ייקובס את רעיון עיר הגנים שצמצם את הצפיפות שהושגה באזורים עירוניים. לפי הספר, ארבעה עקרונות היו חיוניים להשגת עירוניות מתחדשת: עירוב שימושים, בלוקים הליכתיים קטנים, שילוב בין סוגי וגילאי בניינים, ו"ריכוז צפיפות מספק של אנשים". הצפיפות המספקת משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות, אולם לרוב הכוונה למינימום של 25 דירות ל-1,000 מ"ר.
קרבה עריכה
ערים קומפקטיות נועדו ליצור קהילות שמספקות את כל הצרכים היומיומיים שלהן, ביניהם מקומות עבודה. בעיר הקומפקטית יכול התושב לרכב על אופניים או ללכת מרחק קצר כדי להגיע למקום עבודתו, וכך לחסוך נסיעות[2]. עם זאת, לא כל התושבים יכולים לעבוד בקרבת מקום מגוריהם, ונדרשים לנסוע לערים שכנות כדי למצוא עבודה. לתופעה זו חסרונות שנוגעים לזמן הנסיעה ולהשפעתה.
מחקר שנערך מצא כי זמני הנסיעה תלויים בצפיפות העירונית ובמגוון המבנים שמצויים בה. בשל כך, נדרש להתאים את העיר למגוון של תעשיות; כמו כן, הצפיפות משפיעה על המעסיקים, משום שצפיפות גבוהה יותר מובילה ליותר מעסיקים שמקצרים את זמני הנסיעה שנדרשים מהעובדים.
הקרבה משפיעה גם על הנגישות לשטחים ירוקים. העובדה היא שככל שיש יותר שטחים פתוחים וירוקים, כך הצפיפות נמוכה יותר, ובכך מגדילה את מרחק הנסיעה הממוצע. עם זאת, לשטחים הירוקים השפעה חיובית על התושבים[3], ורובם מקבלים את הארכת זמני הנסיעה כחלק בלתי נפרד מהצורך בהם[4].
קיימות עריכה
נקודה שמדגישים התומכים בעיר קומפקטית נוגעת לכך שעיר כזו אמורה להיות בת קיימא. עם זאת, מחקרים מצביעים שלא כך הדבר[5]. לדוגמה, במחקר אחד עלו שלוש בעיות בעיר כזו: ראשית, התאמת ההיצע והביקוש אינה בת קיימא במקרים מסוימים, שכן יש גבול לכמות האנשים שיכולים לחלוק את אותם המשאבים, ובנוסף, עיר צפיפות גבוהה נדרשת לעמוד בדרישה של התושבים לפרטיות ולמרחב אישי. הבעיה השנייה נגעה לכך שכדי ליצור איכות חיים גבוהה, יוקר המחיה נדרש לעלות. כתוצאה מכך, שטחי המגורים מתייקרים ומתמרץ בעלי הכנסה נמוכה לעבור לפאתי העיר. עובדה זו מגדילה את ההתרחבות בשטחים הבנויים ומטיל את נטל הנסיעות הארוכות על אותם אנשים, מה שמקבע את הפערים החברתיים והכלכליים. הביקורת השלישית נוגעת להשפעה הסביבתית המשמעותית של העיר, שכן לצד האוכלוסייה הצפופה גם הפסולת שמיוצרת גדלה. הדבר מגדיל את ההשפעה של כל קהילה ומחייב מנגנוני טיפול יקרים.
במחקר אחר נמצא כי חרף העובדה שערים קומפקטיות מצטיינות בניצול קרקע יעיל, בשימוש גמיש יותר בקרקע, ביעילות פיתוח ותחזוקה והפחתת צריכת הדלקים המזהמים[6], הן גם פגיעות יותר לאסונות, נהנות מפחות מרחב אישי לתושב, מצמצמות את הנגישות לשטחים הירוקים ובעלות השפעה סביבתית גדולה יותר. חסרונות אלה פוגעים בקיימות של ערים קומפקטיות ודורשים התייחסות.
תלות ברכב ופרוור עריכה
קיימת מחלוקת בנוגע לשאלה האם עיר קומפקטית יכולה לצמצם את התלות ברכב, אולם לפי מחקר שנערך ב-1989 בו הושוו 32 ערים בצפון אמריקה, אוסטרליה, אירופה ואסיה, נמצא כי בערים צפופות, בעיקר באסיה, השימוש ברכב הפרטי נמוך יותר, לעומת ערים צפון אמריקאיות[7].
מחקרים רבים מרחבי העולם הראו כי באזורים צפופים עירוניים בעלי שימוש נכון בקרקע ותחבורה ציבורית טובה, השימוש ברכב הפרטי נמוך יותר לעומת פרברים פחות צפופים[8][9][10][11].
פרדוקס ההתעצמות עריכה
פרדוקס ההתעצמות קובע כי התעצמות עירונית שמגבירה את צפיפות האוכלוסין מפחיתה את השימוש ברכב לנפש, עם יתרונות לסביבה, אך מגדילה את ריכוז התנועה המוטורית, ומחמירה בסביבה המקומית במקומות בהם היא מתרחשת[12].
רעיונות לשיפור עריכה
קיימים מספר רעיונות לערים קומפקטיות. ראשית, גנים אנכיים הם מתקני שתילה שמוצבים על קירות של בניינים[13], מה שמאפשר יתרונות שונים למען הקהילה. הם מספקים בידוד לבניין, משמשים כמיזוג טבעי ומתמודדים עם פליטות פחמן דו–חמצני[14]. לצד זאת, קיימים גם גגות ירוקים שמנצלים גגות מבנים לגינות.
חידוש נוסף הוא שעל הערים הקומפקטיות לאמץ מערכות ברות קיימא. הן כוללות טיהור שפכים ומי נגר, לדוגמה על ידי הסטת מי גשמים מיצירת שיטפונות להשקיית גינות ושטחים ירוקים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- Compact City, University of Reading
הערות שוליים עריכה
- ^ James, Paul; Holden, Meg; Lewin, Mary; Neilson, Lyndsay; Oakley, Christine; Truter, Art; Wilmoth, David (2013). "Managing Metropolises by Negotiating Mega-Urban Growth". In Harald Mieg and Klaus Töpfer (ed.). Institutional and Social Innovation for Sustainable Urban Development. Routledge.
- ^ Boussauw, Kobe; Neutens, Tijs; Witlox, Frank (ביוני 2012). "Relationship between Spatial Proximity and Travel-to-Work Distance: The Effect of the Compact City" (PDF). Regional Studies. 46 (6): 687–706. doi:10.1080/00343404.2010.522986. hdl:1854/LU-1041092. S2CID 53602945.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Wolsink, Maarten (2 באוקטובר 2016). "Environmental education excursions and proximity to urban green space – densification in a 'compact city'". Environmental Education Research. 22 (7): 1049–1071. doi:10.1080/13504622.2015.1077504. S2CID 148204725.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Shanahan, D.F.; Cox, D.T.C.; Fuller, R.A.; Hancock, S.; Lin, B.B.; Anderson, K.; Bush, R.; Gaston, K.J. (בינואר 2017). "Variation in experiences of nature across gradients of tree cover in compact and sprawling cities". Landscape and Urban Planning. 157: 231–238. doi:10.1016/j.landurbplan.2016.07.004.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Rérat, Patrick (ביוני 2012). "Housing, the Compact City and Sustainable Development: Some Insights From Recent Urban Trends in Switzerland". International Journal of Housing Policy. 12 (2): 115–136. doi:10.1080/14616718.2012.681570. S2CID 154661528.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Westerink, Judith; Haase, Dagmar; Bauer, Annette; Ravetz, Joe; Jarrige, Françoise; Aalbers, Carmen B. E. M. (1 באפריל 2013). "Dealing with Sustainability Trade-Offs of the Compact City in Peri-Urban Planning Across European City Regions" (PDF). European Planning Studies. 21 (4): 473–497. doi:10.1080/09654313.2012.722927. S2CID 55783449.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Mindali, Orit; Raveh, Adi; Salomon, Ilan (1 בפברואר 2004). "Urban density and energy consumption: a new look at old statistics". Transportation Research Part A: Policy and Practice. 38 (2): 143–162. doi:10.1016/j.tra.2003.10.004.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Frank, Lawrence O.; Prvo, Gary. "Impacts of Mixed Use and Density on Utilization of Three Modes of Travel: Single-Occupant Vehicle, Transit, and Walking" (PDF). Issues in land use and transportation planning, models, and applications. Transportation Research Board. pp. 44–52. CiteSeerX 10.1.1.368.4497. ISBN 978-0-309-06072-1. OCLC 61303854.
- ^ Transport Reviews Volume 29 Issue 3 (2009).
- ^ Bagley, Michael N.; Mokhtarian, Patricia L. (1 באוגוסט 2002). "The impact of residential neighborhood type on travel behavior: A structural equations modeling approach". The Annals of Regional Science. 36 (2): 279–297. doi:10.1007/s001680200083. S2CID 18326670.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Handy, Susan; Cao, Xinyu; Mokhtarian, Patricia (בנובמבר 2005). "Correlation or causality between the built environment and travel behavior? Evidence from Northern California". Transportation Research Part D: Transport and Environment. 10 (6): 427–444. doi:10.1016/j.trd.2005.05.002. S2CID 18143493.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Melia, Steve; Parkhurst, Graham; Barton, Hugh (בינואר 2011). "The paradox of intensification" (PDF). Transport Policy. 18 (1): 46–52. doi:10.1016/j.tranpol.2010.05.007. S2CID 54022116.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Pandey, Ashutosh Kumar; Pandey, Mayank; Tripathi, B.D. (בדצמבר 2016). "Assessment of Air Pollution Tolerance Index of some plants to develop vertical gardens near street canyons of a polluted tropical city". Ecotoxicology and Environmental Safety. 134 (Pt 2): 358–364. doi:10.1016/j.ecoenv.2015.08.028. PMID 26382959.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Davis, Michael Maks; Hirmer, Stephanie (באוקטובר 2015). "The potential for vertical gardens as evaporative coolers: An adaptation of the 'Penman Monteith Equation'". Building and Environment. 92: 135–141. doi:10.1016/j.buildenv.2015.03.033.
{{cite journal}}: (עזרה)