עלמה (מקרא)
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, התמקדות יתר בהיבט הנוצרי והלועזי של העניין, נכתב מלדוברי אנגלית ולא לדוברי עברית. | |
עלמה היא מילה בעברית מקראית שמשמעותה אישה צעירה בשלה לנישואין.[1] למרות החשיבות של המונח בהקשר של לידת הבתולה של ישו בהבשורה על-פי מתי, חוקרים מציינים שהמונח מתייחס לאישה בגיל הפוריות אך אינו מצביע בהכרח על בתוליות.לפי ברוורד ס. צ'ילדס, כל המקרים בתנ"ך בהם מופיעה המילה "עלמה" מתייחסים לנשים בתולות, פרט לאזכור שנוי במחלוקת אחד.
"דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם-וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" (משלי ל פסוק יט)
למרות זאת, תרגום המילה כ"בתולה" מתמקד יתר על המידה על בתוליות לעומת בגרות מינית. המונח מופיע תשע פעמים בתנ"ך ומתייחס או לאישה שמסומנת כבתולה או כמושג לא ברור.
אטימולוגיה והקשר חברתי
עריכהעלמה נובעת משורש שמשמעותו "להיות מלא במרץ, להגיע לגיל ההתבגרות". [1] במזרח הקדום קיבלו בנות ערך כנשים פוטנציאליות וכנולדות ילדים: "אישה, שנכנסה לבית בעלה כאאוטסיידר, תרמה את עמלה ואת פוריותה... משימתה הייתה לבנות את ההימור אב יולד ילדים, במיוחד בנים" (Leeb, 2002). [2] החוקרים מסכימים אפוא שלמה מתייחס לאישה בגיל הפוריות מבלי לרמוז על בתוליה. [3] מאותו שורש מופיעה בתנ"ך גם המילה המקבילה בלשון זכר עלם עֶלֶם 'צעיר', [4] וכך גם עלום (בשימוש ברבים עֲלוּמִים) במשמעות '(מרץ) גיל ההתבגרות', [5] בנוסף. למילים הפוסט-מקראיות אעמות (עַלְמוּת) וַעֲלִימוּת (עֲלִימוּת) [6] שתיהן משמשות לצעירות ולחוזקה (להבדיל מ"אלימות" שלאחר המקרא אלימות עם אלפים ראשוני, למרות שהמילון של קליין קובע כי השורש האחרון הזה הוא כנראה גזירה סמנטית של הראשונים, מ'כוח הנעורים' ל'אלימות' [7] ). בשפה העברית המקורית מילה שאינה קשורה, בתולה (בְּתוּלָה), מתייחסת בצורה הטובה ביותר לבתולה, [8] וכן לרעיון הבתולים, בתולים (בְּתוּלִים). [9] עם זאת, בעוד שבתולה מתרחשת 51 פעמים בכתבי הקודש העבריים, חלק מהחוקרים רואים רק בהתרחשויות מסוימות כמשמעות ברורה בתולה, ועם יואל 1:8 הוא המקרה הכי לא סביר. [10] [11]
עַלְמָה נגזרת ממקור שמשמעותו "להיות מלא בכוח, להגיע לגיל הפוריות"[1]. החוקרים מסכימים ש-עַלְמָה מתייחסת לאישה בגיל הפוריות מבלי לרמוז על בתוליות. מאותו מקור, המילה הזכרית המקבילה עֶלֶם מופיעה גם בתנ"ך, כמו גם עלום (בצורת רבים עֲלוּמִים) במשמעות "נעורים". בנוסף לכך, מילים פוסט-מקראיות כמו עַלְמוּתועֲלִימוּת משמשות לתיאור נעורים וכוחם.
שימוש מקראי
עריכההמילה עלמה מופיעה תשע פעמים בתנ"ך: [12]
- בבראשית 24, משרת אברהם מחפש אישה לבנו, יצחק, ומספר כיצד פגש את רבקה. הוא אומר שהתפלל לאלוהים שאם עַלְמָה תגיע לבאר והוא יבקש ממנה לשתות מים, ואם תספק לו מים וגם תשקה את גמליו, זה יהיה סימן שהיא האישה ליצחק. המילה עַלְמָה משמשת רק בסיפור החוזר; מילה אחרת, הנערה, משמשת במהלך האירועים
- בבראשית 24, עבד של אברהם מחפש אישה לבנו יצחק, ומספר כיצד פגש את רבקה. הוא אומר שהתפלל לאלוהים שאם עַלְמָה תגיע לבאר והוא יבקש ממנה לשתות מים, ואם תספק לו מים וגם תשקה את גמליו, זה יהיה סימן שהיא האישה ליצחק. המילה עַלְמָה משמשת רק בסיפור החוזר; מילה אחרת, הנערה, משמשת במהלך האירועים עצמם.
- בשמות ב', מרים, עַלְמָה ואחות התינוק משה, מופקדת לשמור על התינוק; היא נוקטת פעולה נבונה לאחד את התינוק עם אמו על ידי הצעת להביא את התינוק למניקה עבריה (אמה).
- בדברי הימים טו:כ ובכותרת של תהילים מו, יש לנגן את המזמור "על עֲלָמוֹת".
- בתהילים סח:כה, המשתתפים מופיעים לפי הסדר: 1) הזמרים; 2) הנגנים; ו-3) ה"עֲלָמוֹת" המנגנים במצלתיים או תופים.
- בשיר השירים א:ג יש שבח פיוטי לאיש, המצהיר שכל ה"עֲלָמוֹת" מעריצות אותו. בפרק ו, פסוק ח, התפארת של אהובתו מושוות לטובה ל-60 מלכות (נשות המלך), 80 פילגשים, כמו גם ל"עֲלָמוֹת" רבות מספור, ובפסוק הבא מצוין שהיא טהורה.
- במשלי ל:יט, לגבי אשת נואפת, הטקסט העברי והתרגום ליוונית (ספטואגינטה) שונים: שניהם מתחילים בהשוואת מעשיה של האישה לדברים שהמחבר טוען שקשה לחזות: ציפור מעופפת באוויר, תנועת נחש על סלע, נתיב ספינה בים; אך בעוד שהעברי מסתיים ב"דרך גבר בעלְמָה", היווני אומר "ודרך גבר בנעוריו".
- בפסוקים המקיפים את ישעיהו ז:יד נאמר כיצד אחז, מלך יהודה, מקבל סימן להבטחת נבואת הנביא להבטחת הגנתו של אלוהים מאויביו. הסימן הוא שעַלְמָה הרה ותלד בן, שיהיה עדיין צעיר מאוד כאשר אויבים אלה יושמדו.
תרגום ליוונית
עריכההשבעים מתרגמים את רוב המקרים של עַלְמָה למילה גנרית "νεᾶνις" (neanis)" שמשמעותה 'אישה צעירה', אך שני מקרים, אחד בספר בראשית ובספר ישעיהו אשר מתורגמים כ"παρθένος" (parthenos)" - המילה הבסיסית הקשורה לבתוליות ביוונית (זהו כינויה של אתנה 'אלת הבתולה') אך עדיין משמשת מדי פעם על ידי היוונים לאישה לא נשואה שאינה בתולה. סטיב מויסי מציין שהחוקרים מסכימים שהביטוי של ישעיהו (אישה צעירה תהרה ותלד בן) לא התכוון להעביר שום התעברות ניסית, אך בהתחשב בשימושים אחרים של עַלְמָה, מויסי מאפשר שההקשר יכול לפעמים לרמוז ש"בתולה" הוא תרגום מתאים. בפסוק זה, כמו במקרה של רבקה בבראשית, מתרגמי הספטואגינטה השתמשו במילה היוונית "παρθένος" באופן גנרי לציון אישה צעירה לא נשואה, שבתוליה האפשריים (כיוון שנשים לא נשואות נחשבו אידיאליות בזמנו) היו אקראיים.[12][12][13]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 Childs 2001, p. 66.
- ^ Leeb 2002, p. unspecified.
- ^ Sweeney 1996, p. 161.
- ^ "Strong's Hebrew: 5958. עָ֫לֶם (elem) -- a young man". biblehub.com. נבדק ב-2020-08-01.
- ^ "Strong's Hebrew: 5934. עֲלוּם (alumim) -- youth, youthful vigor". biblehub.com. נבדק ב-2020-08-01.
- ^ Even-Shoshan Dictionary, entries עַלְמוּת and עֲלִימוּת
- ^ III.1 "Klein Dictionary, אלם III 1". www.sefaria.org. נבדק ב-2020-08-02.
- ^ "Strong's Hebrew: 1330. בְּתוּלָה (bethulah) -- a virgin". biblehub.com. נבדק ב-2020-08-02.
- ^ "Strong's Hebrew: 1331. בְּתוּלִים (bethulim) -- virginity". biblehub.com. נבדק ב-2020-08-02.
- ^ Botterweck, Ringgren; Johannes, Helmer G. (1999). Theological dictionary of the Old Testament (Volume II ed.). Grand Rapids, Mich: William B. Eerdmans Publishing Company. p. 341. ISBN 978-0802823267. נבדק ב-2 בדצמבר 2023.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Yamauchi, Edwin M.; Wilson, Marvin R. (2016). Dictionary of daily life in biblical & post-biblical antiquity: complete in one volume A-Z. Peabody, Mass: Hendrickson. ISBN 978-1619701458. נבדק ב-2 בדצמבר 2023.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Byrne 2009, p. 155.
- ^ Fletcher Steele 1892, p. 24.