עם הספר
עם הספר הוא כינוי לעם ישראל אשר שוכתב מהמונח אהל אל-כִּתאב أهل الكتاب (בתרגום מילולי: אנשי הספר). בקרב היהודים בישראל, אשר לפי אמונותם ספר הספרים הוא התנ"ך, משמש המונח "עם הספר" לייחד את העם היהודי משאר אנשי הספר.
מקור הכינוי בקוראן, שם מצוין אהל אל-כִּתאב ככינוי ליהודים, לנוצרים ולסביאים ללא קשר למוצא אתני. על-פי הקוראן, היהדות והנצרות מבוססות על ספרים שכללו דברי אלוהים חיים, אך היהודים והנוצרים שיבשו את המסר האלוהי בספרים האלה. מדברי הקוראן האלה נגזר היחס ליהודים ולנוצרים באסלאם - מחד גיסא אין מצווה לאסלם אותם, אולם מאידך, אסור ללכת בדרכיהם. ל"אנשי הספר" יש זכות לשבת בקרב המוסלמים כל עוד הם מקבלים על עצמם את השלטון המוסלמי. בתקופות מסוימות בהיסטוריה המוסלמית נחשבו גם הזורואסטרים חלק מ"אנשי הספר", כל זאת בניגוד לעובדי שאר הדתות, המוגדרים כעובדי עבודה זרה.
על הזיקה העזה שבין הספר לעם הספר כתב גרשם שלום:
העם היהודי, שמצד הווייתו הביולוגית כמעט שלא היה ראוי לתשומת-לב יותר מאיזשהו עם אחר מעמי המזרח הקדום שכבר מזמן נכחדו ועברו מן העולם, הופיע בזירת ההיסטוריה ביחד עם הספר שלו. העם והספר כרוכים היו בתודעה העצמית של היהודים ובתודעת העולם.
— גרשם שלום, עוד דבר, עם עובד, 1989, עמ' 160
הביטוי "עם הספר" זוכה לשימוש נרחב בקרב דוברי עברית, ולעיתים מצביע על ציפיות לאוריינות מעם זה. כך, למשל, דבריו של שר החינוך, זלמן ארן:
זו בושה וחרפה ש'עם הספר' כולל אנשים אנלפבתיים וכי עלינו למחוק את הכתם הזה מעלינו. הדבר יועיל לא רק לחיבור בין הקהילות השונות של יהודים בישראל, אלא גם לחיבור בין דור ההורים לדור הילדים.
יש המשתמשים בביטוי זה לא במשמעותו המקורית, המתייחסת אל ספר הספרים, אלא במשמעות של אהבת ספרים (ואהבת הדעת הנובעת ממנה) בכלל.
מפעלים אחדים בחרו את הביטוי "עם הספר" כשמם, ובהם:
- הוצאת הספרים "עם הספר"
- סדרת הספרים "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות.
לקריאה נוספת
עריכה- גרשם שלום, "עם הספר", בספרו עוד דבר, עם עובד, 1989, עמ' 161-153.
- מאיר אוריין, האם אנחנו עם הספר?, ואם בגבורות, ירושלים, תשל"ד, עמ' 45-33.