עמוד נלסון (דבלין)

עמוד נלסון (באנגלית: Nelson's Pillar) היה אנדרטה לזכר האדמירל נלסון, אשר ניצבה ברחוב או'קונל בעיר דבלין שבאירלנד. היא הושלמה בשנת 1809 והייתה בין האנדרטאות הראשונות והמפוארות שהוקמו לזכר נלסון בממלכה המאוחדת דאז. במרץ 1966 ניזוקה האנדרטה ללא תקנה מפיצוץ מטען חבלה, שהוטמן על ידי תומכי התנועה הרפובליקנית באירלנד, ושרידיה סולקו מהמקום. באותו אתר ניצב כיום החוד של דבלין.

עמוד נלסון
Nelson's Pillar

מראה האנדרטה לאחר החבלה
מידע כללי
סוג	עמוד ניצחון
על שם	הוריישו נלסון
מיקום	דבלין
מדינה	אירלנד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1808
תאריך פתיחה רשמי	21 באוקטובר 1809
תאריך פירוק	8 במרץ 1966
אדריכל	פרנסיס ג'ונסטון, ויליאם וילקינס
מידות
גובה	40.8 מטר
קואורדינטות	53°20′59″N 6°15′37″W
(למפת דבלין מוגדלת)   עמוד נלסון (למפת דבלין רגילה)   עמוד נלסון

איור של עמוד נלסון

מראה מראש מרפסת התצפית של האנדרטה, 1964

תולדות האנדרטה

הקמתה

ניצחונו של נלסון בקרב טרפלגר התקבל בדבלין בשמחה רבה, שכן בכך הוסר האיום הצרפתי על חופש התנועה בנתיבי הים, שבהם הייתה תלויה כלכלתה של העיר. כמו כן על פי הערכה היו רבע עד שליש מאנשי צוותי האוניות בציו של נלסון אירים, לרבות כ-400 דבלינאים.

זמן קצר לאחר הקרב יזם ראש העיר את הקמתו של מפעל איסוף תרומות למימון בניית אנדרטה לנלסון, שנפל באותו קרב. הוקמה ועדה לניהול הפרויקט, שיצאה בקריאה אל אמנים ברחבי הממלכה המאוחדת להגיש הצעות לעיצוב האנדרטה. מבין ההצעות שהוגשו בחרה הוועדה בהצעתו של האדריכל הצעיר ויליאם וילקינס (לימים מתכנן בניין הגלריה הלאומית בלונדון). בסופו של דבר הוצאה לפועל תוכניתו של האדריכל המקומי פרנסיס ג'ונסטון, שהייתה מבוססת על הצעתו של וילקינס אך שונה ממנה.

בראשית 1808 הונחה אבן היסוד לאנדרטה ברחוב אוקונל, אחד מרחובותיה המרכזיים של דבלין. היא הושלמה ונפתחה לקהל ביום טרפלגר, 21 באוקטובר 1809, יום השנה הרביעי לקרב (הפסל בראש עמוד נלסון בכיכר טרפלגר בלונדון הוצב במקומו ב-1843).

האנדרטה הייתה עמוד דורי על גבי בסיס רבוע, שהתנשא עד לגובה של 36.9 מטרים, שעליו ניצב פסלו של נלסון בעיצובו של הפסל האירי תומאס קירק, בגובה של ארבעה מטרים (כלומר גובה האנדרטה הכולל היה 40.8 מטרים, 10.7 מטרים פחות מהאנדרטה לנלסון שהוצבה לימים בכיכר טרפלגר). רוחב בסיס האנדרטה היה ארבעה מטרים. העמוד היה בנוי מאבן גיר שחורה, שצופתה בגרניט, והפסל נוצר מאבן גיר (אבן פורטלנד). גרם מדרגות בעל 168 שלבים הוביל אל מרפסת בראש העמוד, שממנה היו תושבי דבלין יכולים לצפות במראה שטרם נראה כמוהו של עירם. בתחילה נמצאה הכניסה לגרם המדרגות מתחת לפני הקרקע, אך היא הועתקה אל פני הקרקע לקראת סוף המאה ה-19.

המחלוקת על עיצוב האנדרטה ומיקומה

האנדרטה הפכה עד מהרה למוקד תחבורה ולמקום מפגש מקובל על תושבי דבלין. בעוד שרבים התפעלו ממנה היו אחרים שסברו שהיא גדולה מדי ומפריעה לתנועה במרכזה של העיר. היה גם מי שתיאר אותה כסמל פאלי. ניסיונות אחדים נעשו להביא להעתקת האנדרטה לאתר אחר. כיוון שהשטח שעליו ניצבה נמצא בבעלות הקרן שהקימה את האנדרטה, נדרשה חקיקה כדי להזיזה משם. ב-1882 העביר הפרלמנט הבריטי חוק שאיפשר את העתקת האנדרטה בתוך פרק זמן קצוב, אך בשל מחלוקת על מי להעתיק אותה ולשלם עבור הפעולה לא נעשה הדבר ופרק הזמן לביצוע חלף. ב-1891 הועלתה הצעת חוק נוספת בנדון אך היא לא התקבלה.

לאחר מלחמת העצמאות האירית והקמת המדינה האירית החופשית עלתה שוב הדרישה להעתיק את האנדרטה, שכן רבים התנגדו להימצאו של סמל פטריוטי בריטי בליבה של בירת אירלנד. ב-1955 פנתה עיריית דבלין לקרן בעלת הקרקע בדרישה להסיר את האנדרטה, אך הקרן סירבה.

ב-29 באוקטובר 1955 נעלה את עצמה קבוצה של סטודנטים בתוך האנדרטה וניסתה להמיס את הפסל שבראשו באמצעות מבערים. הם תלו על האנדרטה את תמונתו של קווין בארי, איש הצבא האירי הרפובליקני שהוצא להורג על ידי הבריטים במהלך מלחמת העצמאות האירית. קהל התאסף סביב האנדרטה ועודד את הסטודנטים. שוטרים פרצו לאנדרטה, פינו ממנה את הסטודנטים והחרימו את ציודם, אך לא עצרו איש מהם.

הדרישה להעתקת האנדרטה הגיעה ב-1964 עד לממשלת אירלנד, אך מחלוקת בין פוליטיקאים במדינה, שחלקם צידדו בהשארת האנדרטה במקומה, הביאה לכך ששום פעולה לא ננקטה.

הרס האנדרטה

ב-8 במרץ 1966 בשעה 01:32 לפנות בוקר התפוצץ בראש האנדרטה מטען חבלה שהוטמן שם. פסלו של נלסון נפל לרחוב וחלקה העליון של האנדרטה נהרס. לא היו נפגעים בפיצוץ. מכונית אחת נהרסה. המטען הוטמן ככל הנראה על ידי קבוצה של אנשי הצבא האירי הרפובליקני לשעבר. אחד מהם היה ג'ו כריסטי, שהוצא מהארגון עשר שנים קודם לכן בשל פעילות בלתי מאושרת. הם הניחו את המטען כדי לציין את יובל החמישים למרידת חג הפסחא.

שישה ימים לאחר הפיגוע פוצץ חיל ההנדסה של הצבא האירי את שרידי האנדרטה שמעל לבסיסה הרבוע, לאחר שקבע כי היא פגועה מכדי לשקמה. הפיצוץ גרם לנזק רב יותר מהפיגוע שקדם לו, כאשר ניפץ חלונות רבים בבתים סביב.

ממשלת אירלנד גינתה את הפיגוע, בתגובה שתוארה על ידי האייריש טיימס כתגובה פושרת נוכח המהלומה הישירה שהונחתה על יוקרתה של המדינה וסמכותה של הממשלה. רבים חשו כי דבלין איבדה את אחד מסמליה הבולטים. יחד עם זאת חוברו מספר שירים על החבלה, חלקם היתוליים.

שרידי האנדרטה סולקו מהרחוב והאתר בו עמדה שוטח ונסלל ככביש. כתובת הזיכרון שנמצאה על האנדרטה הועברה לגנו של בית היסטורי בעיר קילקני. ראשו של פסל נלסון עבר ידיים רבות ונמצא כיום באחת מספריות העיר.

ב-1988 הוצב במקום פסל ברונזה בשם Anna Livia. בשנת 2001 הועתק הפסל למיקום אחר ובמקומו הוצב באתר מונומנט החוד של דבלין. בעת ביצוע עבודות ההכנה להצבתו התגלה מתחת לפני הקרקע לוח שתיעד את הנחת אבן הפינה לאנדרטת נלסון ב-1808. הלוח נקבר במקום בשלהי המאה ה-19, כאשר הכניסה התת-קרקעית לאנדרטה הוחלפה בכניסה בגובה פני הקרקע. הלוח נמצא כיום במוזיאון הלאומי של אירלנד.

שום אדם לא הועמד לדין בקשר לפגיעה באנדרטה. בשנת 2000 טען תושב דבלין בתוכנית רדיו כי הוא זה אשר הניח את המטען, אך כאשר נעצר לחקירה על ידי המשטרה הוא נמנע מלחזור על טענתו ושוחרר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמוד נלסון בוויקישיתוף

• על האנדרטה באתר RTE