פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

שנותיו המוקדמותעריכה

קניוק נולד, גדל והתחנך בתל אביב בימים שלפני קום המדינה. משפחתו התגוררה בקריית מאיר[1] ולאחר מכן ברחוב בן יהודה[2]. אביו, משה קניוק, יליד טרנופול שבגליציה, עלה לארץ מברלין והיה למזכירו האישי של מאיר דיזנגוף ומנהלו האדמיניסטרטיבי הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות בשנים 19321948 ו-19501962.

מלחמת העצמאותעריכה

בנובמבר 1947, בגיל 17 וחצי, פרש מלימודיו ב"תיכון חדש", הצטרף לשורות הפלמ"ח[3] והתאמן עם הפלוגה הימית (הפלי"ם) בקיסריה. במלחמת העצמאות השתתף במספר קרבות. בקרב נבי סמואל השתתף כחייל בפלוגה ד' של הגדוד הרביעי - "הפורצים" של חטיבת הראל, בפיקודו של יוסף טבנקין, אם כי לא בהתקפה על הכפר עצמו אלא בכוח של משוריינים שנשלח כתגבורת. באזור גבעת הרדאר נפגעו המשוריינים והתהפכו בשולי הדרך והלוחמים נפצעו, מפקד פלוגה ד', מיכה פרי עזב את המקום במטרה להזעיק עזרה, אך קניוק וחבריו חשו שהוא מילט את עצמו והפקיר אותם[4]. הוא תיאר אירוע זה בסיפורו עיטים ובספרו "תש"ח". שבוע מאוחר יותר השתתף בקרב על מנזר סן סימון ונפצע תוך כדי לחימה בהר ציון. לאחר שהחלים מפציעתו השתתף בהפלגה של אוניית המעפילים פאן יורק, שהשיטה ניצולי שואה מאירופה לישראל.

לאחר המלחמהעריכה

קניוק למד ציור בבצלאל. בעידודו של מרדכי ארדון המשיך לימודיו במשך כשנה בפריז. לאחר מכן היה ימאי על אונייה בה הפליג לקנדה ואחר כך לניו יורק. הוא שהה כעשר שנים בארצות הברית, שם עסק באמנות ובעבודות מזדמנות. היו לו הרפתקאות רבות - השתתף בחיפושי זהב במקסיקו, חיפש יהלומים בגואטמלה וביקר בבתי הקזינו של לאס וגאס. פקד את הבוהמה הניו יורקית בחברתם של צ'ארלי פרקר, מרלון ברנדו, ג'יימס דין ואחרים. היה לו קשר רומנטי במשך מספר שנים עם הרקדנית לי בקר. החליט לבסוף להתמסר לכתיבה. בשנת 1958 הכיר את מירנדה, בת למשפחה אריסטוקרטית אמריקאית-נוצרית, ושב עמה לישראל. לזוג נולדו שתי בנות, אחת מהן איה, פרסמה את הרומן הראשון שלה בשם "ממלכת האי רצון" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2017[5]. בשנת 1968 הכיר את יונה וולך וגם איתה קיים קשר רומנטי[6]. ב-1980, לאחר שהתגורר כעשור בשכונת מורשה ברמת השרון, חזר לגור בתל אביב.

בחודש מאי 2011 ביקש קניוק לשנות את סעיף הדת ברישום שלו במנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת", לאחר שנכדו נרשם ככזה[7], וב-27 בספטמבר של אותה השנה קבע בית המשפט שיש לקבל את בקשתו[8].

ב-8 ביוני 2013 נפטר קניוק בבית החולים איכילוב לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא תרם את גופתו למדע.

פעילותו הספרותיתעריכה

על אף שמבחינת גילו שייך קניוק לדור הפלמ"ח, הרי שמבחינה ספרותית נהוג לזהותו עם ספרות דור המדינה שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20, השנים שבהן החלה יצירתו לפרוח. ספריו על-פי רוב כתובים בטכניקה של זרם התודעה. לעיתים קרובות כתיבתו נעה בין הממשי להזוי, בין המיתוס לבין החוויה. לצד זאת, ניתן לזהות בכתיבתו ערבוב מתמיד בין רומנים בדיוניים ובין כתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית.

בראשית דרכו הספרותית פרסם קניוק סיפורים קצרים, וב-1963 הוציא את ספרו הראשון בעברית, קובץ הסיפורים "היורד למעלה" (ספר זה פורסם עוד קודם לכן באנגלית). בין ספריו הנודעים:

את כתיבתו של קניוק ניתן לחלק לשלוש סוגות עיקריות: רומנים בדיוניים ארוכים, נובלות וסיפורים קצרים, וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. עם זאת, אין החלוקה ברורה, בעיקר בגלל סגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות.

ספריו של קניוק, שזכו בפרסי ספרות רבים, תורגמו לעשרים שפות. בעבר עסק קניוק גם בכתיבת מאמרים פובליציסטיים.

אותות ופרסיםעריכה

ספריועריכה

 
יורם קניוק, 2010

ספרי ילדים ונוערעריכה

  • "הבית בו מתים הג'וקים בשיבה טובה" (ילדים) - ספרית פועלים, 1976 (זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער)
  • "וסרמן" (נוער) - הקיבוץ המאוחד, 1988
  • "איוב, חלוק-נחל והפיל" (ילדים) - הקיבוץ המאוחד, 1993

תרגומיםעריכה

מאמריםעריכה

טלוויזיהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו:

על יצירתו:

בעקבות מותו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יורם קניוק, תש"ח, פרק 11, עמ' 102.
  2. ^ יורם קניוק, תש"ח, פרק 2, עמ' 21.
  3. ^ יורם קניוק, תש"ח, פרק 1, עמ' 13-12.
  4. ^ פרי, לימים מנכ"ל אגודת דור הפלמ"ח, הועבר מחטיבת הראל לחטיבת הנגב בשל מה שנטען כהפקרת לוחמיו ותפקודו הכושל בקרב גבעת הרדאר, וקודם לתפקיד סמג"ד
  5. ^ יוני ליבנה, ‏מתחת לעור, באתר "ידיעות אחרונות", 19 ינואר 2018
  6. ^ יגאל סרנה, יונה וולך, הוצאת כתר, ירושלים 2009, עמ' 249-246
  7. ^ מזל מועלםהסופר יורם קניוק מבקש בגיל 81 להירשם כ"חסר דת", באתר הארץ, 14 במאי 2011
  8. ^ תומר זרחין, ביהמ"ש: יורם קניוק יוכל להירשם כחסר דת, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2011
    ה"פ (ת"א) 25477-05-11 יורם קניוק נ' שר הפנים ואח', ניתן ב-27 בספטמבר 2011
  9. ^ ציפי שוחט"תש"ח" של יורם קניוק יעובד למחזה, באתר הארץ, 4 באפריל 2011
  10. ^ מרב יודילוביץ', פרס "קוגל" למפעל חיים יוענק ליורם קניוק, באתר ynet, 9.12.08
  11. ^ פרס קרן צרפת ישראל ליורם קניוק, באתר ynet, 7.3.10
  12. ^ מיקה תימור, אוניברסיטת תל אביב תעניק ליורם קניוק תואר דוקטור לשם כבוד, באתר הארץ, 12/01/11
  13. ^ כרמית ספיר-ויץ, פרס ספיר לשנת 2011 הוענק לסופר יורם קניוק, באתר nrg‏, 23 במרץ 2011
  14. ^ מיה סלעעיטור צרפתי יוקרתי הוענק ליורם קניוק על ספרו "תש"ח", באתר הארץ, 3 בדצמבר 2012


הקודם:
נורית גוברין, אריה סיון, אפרים קישון
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אהרן אלמוג, נורית זרחי

1999
הבא:
חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות
הקודם:
הפרס בוטל בשנה זו
פרס ספיר
יורם קניוק, "תש"ח"

2010
הבא:
חגי ליניק, "דרוש לחשן"