פתיחת התפריט הראשי
רב חובל בכיר עמנואל קלמפרר בפורום ספנות בינלאומי בהרקולנאום, איטליה, 1976

עמנואל קלמפרר (פברואר 1926דצמבר 2005)[1] היה ימאי ישראלי, מורה, בוחן ומומחה לענייני ימאות והובלה בים. קלמפרר היה הימאי הראשון בישראל אשר קיבל תואר "רב-חובל בכיר". היה מורה בבית הספר לקציני ים עכו ובין מקימי המכון להכשרה ימית. הקנה את לימודי הימאות והעמיד דורות של קציני ים לצי הסוחר הישראלי.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

ילדות ולימודיםעריכה

 
קלמפרר כקדט, לומד לקראת הסמכה כקצין ים, במגורי המלחים באניה "שקמונה" תוך כדי הפלגה, 1945

עמנואל נולד בגרמניה, בחבל סקסוניה. אביו היה רופא-פסיכיאטר ואמו שחקנית במה בברלין. משפחת קלמפרר שמקורה בעיר פראג תרמה לחיי התרבות הגרמנית במאה ה-19 וה-20. עמוס אילון ציין את המשפחה בספרו רקוויאם גרמני.[2]

בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה עם הוריו לארץ ישראל. המשפחה התיישבה בחיפה וקלמפרר למד בבית הספר הריאלי. ב-1939 התקבל לבית הספר הימי שליד הטכניון. מלחמת העולם השנייה שיבשה את לימודי המחזורים הראשונים וקלמפרר סיים את לימודיו בשנת 1945.

שירות ביםעריכה

בסיום הלימודים הצטרף קלמפרר, כנער סיפון, לאנייה "שקמונה" של חברת "Near East Shipping Company", בבעלות ישראל גוטסמן. בהמשך שירת באניות בבעלות חברה לשירות ימי עתיד, "עליזה", "עתיד" ו"עמל", והגיע לדרגת רב מלחים. האניות היו תחת הדגל המנדטורי הבריטי.

בחודש מאי 1948, עם הכרזת המדינה, הייתה לקלמפרר הזכות להניף את דגל צי הסוחר הישראלי, שעה שהאוניה "א.מ. עמל" עגנה בנמל גנואה שבאיטליה. במרשם הימאים החדש קיבל קלמפרר את פנקס ימאים מס. 00055 והמשיך להפליג באניות החברה. בשנת 1949 הוסמך כקצין שני ובשנת 1953 הוסמך לרב חובל.

קלמפרר למד לימודים אקדמיים–ימיים באוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה בשנים 1953 - 1955, ל"תואר רב חובל בכיר" (באנגלית: Extra Master, שמשמעותו "קברניט עם השכלה אקדמאית"). קלמפרר היה הישראלי הראשון אשר הוסמך לתואר זה.

הוראת הימאותעריכה

 
רב חובל קלמפרר עם תלמידי מחזור ג' (1958) של בית הספר לקציני ים עכו

בשובו לארץ מלימודיו עבד כמורה בבית הספר לקציני ים עכו בניהולו של רב חובל אנריקו לוי. הוא לימד שיט וניווט במשך שבע שנים, במחזורים א' עד י'.

במקביל החל לעבוד ב"מכון להכשרה ימית" בעכו, המכשיר קצינים בדרגות השונות, כולל רב חובל בצי הסוחר.

ב-1965 מונה לבוחן הסמכה לחובלים ורבי חובלים במשרד התחבורה, תפקיד בו עסק עד לצאתו לגמלאות ב-1991. במקביל, בשנים אלו מילא תפקידים נוספים: כיהן כחוקר לתאונות ימיות, תרגם אמנות ימיות בינלאומיות (MARPOL) לקראת אישורן בכנסת, היה חבר בוועדות לשינוי חקיקה ימית וחבר בוועדה למונחי תחבורה ימית של האקדמיה ללשון העברית. בנוסף פיקד על אניות בהפלגות מיוחדות, עבור משרד הביטחון.

באותן השנים הרצה בנושאי ימאות באוניברסיטת חיפה, שם לימד בחוג לציוויליזציות ימיות במשך 17 שנה. כן הרצה בטכניון וריכז קורסים לקראת הסמכה ישראלית לתואר רב חובל בכיר במשך ארבע שנים. במכללת הגליל הרצה בשפה האנגלית בקורסים בינלאומיים למנהלי נמלים מכל העולם, במשך 15 שנים לסירוגין. ב-1977 לימד ניווט ושיט כמרצה אורח באוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה, בה למד בעבר לתואר רב חובל בכיר.

שירות צבאיעריכה

בתקופת שירותו בצי הסוחר היו קציני הצי פטורים משירות חובה בצה"ל. לאחר מלחמת ששת הימים החלו אימוני גדוד נחיתה; קלמפרר גויס לחיל הים בדרגת רב-סרן. יחד עם גיסו אברהם (רמי) לונץ (לימים תא"ל), עסק בסוגית הנחתת הכוחות מהים, כנציגי חיל הים אצל מפקד הכוח הנוחת אהרון דוידי.

הפצת תורת הימאות בעולםעריכה

ב-1967 הוענק לו דרכון של האו"ם, איתו נסע לשנה לניגריה מטעם ארגון הימאות הבינלאומי (IMCO), במטרה לבחון אפשרויות להקמת בית ספר ימי אזורי באפריקה המערבית.

ב-1968 נסע לברזיל מטעם סוכנות הפיתוח של האו"ם UNPD, לשם הקמת דגם ניסויי לבית-ספר ימי, לקראת הפעלה של צי מסחרי תחת דגל ברזיל.

כנושא דרכון של האו"ם, הרצה בפורומים בינלאומיים לענייני ימאות שהתקיימו ב: טרייסט והרקולנאום שבאיטליה, ברמן שבגרמניה, ורייקה שביוגוסלביה. קלמפרר דיבר על נושאים שנחשבו חדשניים יחסית בתקופה זו, כגון "המאמץ הפסיכולוגי של הימאים באניות החדשות" - על קושי שנבע מכך שעל אניות אלו מספר הימאים קטן והן אינן עוגנות בנמלים; ו"שוד ימי בספנות המודרנית", נושא שרק אז החל לעלות למודעות העולמית.

טביעת האניה "מלכה"עריכה

בתחילת 1975 נמסרה לפיקודו האניה "מלכה" (שנקראה לפני כן "Oosterhout"), שהייתה אניית מטען כללי, באורך 73 מטר ובתפוסה כוללת של 1850 טון. האניה נרכשה על ידי חברת מנו נתיבי-ים בהולנד. האניה יצאה עם מטען של מלח להפלגת בכורה בדגל צי הסוחר הישראלי, מנמל "Delfzyl" שבהולנד, ל"Aveiro" שבפורטוגל.

ב-20 בינואר 1975, במהלך מסעה בתעלת לה-מאנש, כ-20 מיל צפונית לקסקט (Casquet), באתר משוער 40°43′0″N 02°23′0″W / 40.71667°N 2.38333°W / 40.71667; -2.38333, התנגשה כנראה האניה בחפץ בלתי מזוהה ומים חדרו לספנה שלה. כשהמלח נרטב, העיסה זזה במחסן כך שהאניה נטתה, נטייה שלא ניתן היה לתקנה.

קלמפרר החליט על נטישה מיידית של האניה והצוות הורד לרפסודת ההצלה בטרם טבעה האניה. כל אנשי הצוות נאספו על ידי האנייה הגרמנית "Renate" וניצלו. [3]

משפחה ושאריםעריכה

קלמפרר נשא בשנת 1957 את תרזה, פלמחניקית לשעבר ונכדתו של אברהם משה לונץ, מראשוני חוקרי ארץ-ישראל בעת החדשה. הזוג התגורר בחיפה ונולדו להם שלושה ילדים: ד"ר אילה רחל קלמפרר-מרקמן, יפנולוגית, חוה מרצקי, עורכת-דין, ויואב קלמפרר, רואה חשבון.

הנצחתועריכה

 
סירת בית הספר לקציני ים עכו "קלמפי" נהוגה בידי בוגרי מחזור ל"ז בשיוט לזכר אח"י אילת על רקע הר הכרמל מאי 2007

בשנת 2006 קרא בית הספר לקציני ים עכו לאחת מסירות המפרש שלו בשם "קלמפי" - כינויו המקובל של קלמפרר בפי מכיריו.

עמותת בוגרי בית הספר לקציני ים מעניקה מדי שנה, "פרס למגשימים" על שמו. לבוגרים צעירים שהוסמכו לקצונה בצה"ל או בצי הסוחר הישראלי.

פרסומיועריכה

במהלך עבודתו פרסם קלמפרר מספר ספרי לימוד במקצועות הימאות:

לקריאה נוספתעריכה

  • הלל ירקוני, "75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל", הוצאת אפי מלצר, 2005.
  • צבי מריאנסקי, נאצים פיראטים וג'נטלמנים של הצי - זכרונותיו של רב חובל בצי הסוחר, בהוצאת המחבר, 2013, עמ' 55, 61, 63, 270 - 273.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמנואל קלמפרר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ עמוס אילון, רקוויאם גרמני בהוצאת דביר, בתרגום דני אורבך, 2005.
  3. ^ מקור: ספרו של רב חובל הלל ירקוני, "75 שנות הספנות העברית בארץ ישראל", ע' 285
  4. ^ נכתב והוקרא לראשונה על קברו הטרי של רב חובל בכיר עמנואל קלמפרר 2005.