פתיחת התפריט הראשי

עמנואל הצופה

פסל ישראלי

עמנואל הצופה (19 בנובמבר 192819 ביולי 2019) היה פסל ישראלי.

עמנואל הצופה
Emmanuel01.jpg
לידה 19 בנובמבר 1928
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 2019 (בגיל 90) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פסל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דגם הפסל שואה ותקומה שהוצב באוניברסיטת תל אביב
הסטודיו של עמנואל הצופה בנמל יפו
פסל הסירה של עמנואל הצופה ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות
פסל הרעות ביראון
שור

קורות חייועריכה

הצופה נולד בתל אביב ונמשך לפיסול מגיל צעיר. הוא למד בבית הספר לקציני ים עכו, והמשיך ללימודי פיסול בבצלאל. בהמשך השתלם בפיסול בשיש ובאבן בפייטרה-סנטה (אנ') שבמערב איטליה.

במלחמת העצמאות הצטרף להכשרה המגויסת של הצופים בקיבוץ דפנה, ושירת בגדוד השלישי בחטיבת יפתח של הפלמ"ח בפלוגה ט'. בינואר 1948 השתתף בקרב ליד הכפר מנסורה[1]. באתר מרכז המידע פלמ"ח מסופר שמפקד הכיתה שנפצע העביר את הפיקוד לעמנואל אשר ניהל את הקרב בתושיה ובגבורה במשך רוב שעות היום. לאחר פציעות בקרבות נוספים, נאלץ לעזוב את החי"ר והתגייס לקורס החובלים הראשון של חיל הים. לאחר שחרורו הצטרף לצי הסוחר, ועבד כ-50 שנה בימאות בתפקידים שונים, כמו רב חובל, נתב, מפקח ויועץ ימי. הצופה אף כתב עם חברו רב החובל עמנואל קלמפרר ספר ניווט ימי ואסטרונומי.

הצופה נפטר ב-19 ביולי 2019. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, בהם הגר אלמביק הצופה, ונכדים. התגורר בתל אביב.

עבודתו כפָּסלעריכה

הצופה פיסל באבן בלבד, ופעל בבית המלאכה שלו שבדרום נמל יפו. הוא הציג בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד בכמה מקומות בישראל ומחוצה לה. כמו בדיסלדורף ובקלן שבגרמניה, בניו יורק שבארצות הברית, בטויאמורה שביפן ועוד. הוא זכה בפרס ביפן ובפרס מוזיאון תל אביב. על עבודתו כתב הצופה: ""אני לא מתחכם לאבן... יש לי הרבה כבוד לאבן. אני לא מוותר לה, אני מנסה"". הסופר והעיתונאי אדם ברוך כתב עליו:

"הפיסול של הצופה נראה כממצא ארכאולוגי, כתצורה שהייתה פה מאז ומתמיד, נתכסתה חול וזמן, עד שנעלמה, והנה היא נחפרת ומתגלה לעין - והיא מדויקת ויפה מתצורות מודרניות שירשו אותה, שהחליפו אותה, שמלאו את מקומה. יפה כיוון שהיא מדויקת, ומדויקת כיוון שהיא יפה. התצורה נוכחת כפסל, ללא פקפוק... אלוהי כל הפָּסלים חנן את עמנואל הצופה בהבנה ענקית ועמוקה את תמצית התצורות. וכן ביכולת הרמונית גבוהה, בחוש מידה מעולה, בחושניות טובה, ביחס כמעט ארוטי לחומריו, בפשטות נפלאה, בראליזם ובהפשטה כאחד."

ציוני דרך בפיסולעריכה

  • 1990 - פסל השואה והגבורה מוצג ברחבת ספריית וינר שבאוניברסיטת תל אביב.
  • 1991 - פסל ה"כס" מוצג בגן הפסלים בגלריה של אוניברסיטת תל אביב. הציג בתערוכה ברעננה והוצבו שני פסלים "צורה" ו"זוג" בעיר.
  • 1992 - השתתף בשתי תערוכות קבוצתיות בדיסלדורף בגרמניה. הציג בתערוכות בנווה צדק, בתיאטרון ירושלים, בבית האמנים אלחריזי ובבינאלה בעין הוד.
  • 1993 - השתתף בבינאלה הבינלאומית לפיסול בטויאמורה ביפן ופסלו "הצורה" נרכש על ידי המארגנים. הציג בתערוכה ברעננה והציבו את הפסל "עוגן" בעיר. פסל "צורה" נרכש על ידי חברת כרטיסי אשראי לישראל והוצב במשרדי החברה בגבעתים.
  • 1994 - פסל "צורה" נרכש והוצב בתחנת הרכבת בתל אביב. הציג בתערוכה בניו יורק.
  • 1995 - הפסל "עוגן" זכה בGrand Prix בבינאלה בטויאמורה ביפן. הציג בתערוכת יחיד במשכן לאמנות הבמה בתל אביב.
  • 1996 - פסל "עוגן" נמכר במכירה פומבית של סות`ביס בניו יורק. השתתף בסימפוזין פיסול בחצור הגלילית ופסל "צורה" הוצב בחזית בניין המועצה. פסל "יפו" הוצב בשדרות ירושלים.
  • 1999 - הציג בתערוכה קבוצתית בבית העם באשקלון.
  • 2001 - פסל "הרעות" מבזלת הוצב בקיבוץ יראון לזכר הנופלים אנשי הכשרת דפנה מחטיבת יפתח במלחמת העצמאות. ב-2014 הציג פסל דומה ליד מוזיאון הרעות.
  • 2002 - הציג תערוכת יחיד במשכן האומנים בהרצליה. זכה בפרס קרן סנדלר במוזיאון תל אביב.
  • 2003 - הציג תערוכת יחיד בשם סודות גלויים, אוצר התערוכה: אדם ברוך, במוזיאון הימי הלאומי בחיפה[2] והשתתף בתערוכות קבוצתיות באשדוד ובתל אביב. פסל "הסירה" הוצב ברחבת מוזיאון תל אביב.
  • 2009 - הציג בתערוכה "חדש מול ישן", תערוכת פיסול קבוצתית במוזיאון יפו לעתיקות.

פרסיםעריכה

  • 1995 - Grand Prix בבינאלה בטויאמורה ביפן עבור "עוגן" מאבן גרניט שחורה
  • 2003 - פרס מוזיאון תל אביב לפיסול, קרן משפחת סנדל.

גלריית תמונותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עמנואל הצופה קטלוג עקרוני. הוצאה עצמית, 2002.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מנסורה-כפר מוסלמי שהיה מדרום לשאר ישוב. לפי המפקד של 1931 היו בו 267 תושבים. כדי להבדילו משאר הכפרים בעלי אותו שם קראו לו מנסורה אל-חולה (זאב וילנאי - מדריך ארץ ישראל חיפה העמקים והגליל, עמ' 312, 1940).
  2. ^ תערוכת סודות גלויים באתר המוזיאון הימי הלאומי