פתיחת התפריט הראשי

עמנואל שנפ (1904 - מרץ 1973) מהנדס, אבי תעשיית המצברים הישראלית.

ביוגרפיהעריכה

שנפ נולד באימפריה האוסטרו-הונגרית, למד בבית הספר הטכני בשרלוטנברג והוסמך כמהנדס חשמל וכימיה. בשנים 1933-1934 תכנן את החשמל בארמון אכסינוגרד בבולגריה[1]. לאחר מכן עלה לארץ ישראל[2].

בשנת 1937 הוא יסד, יחד עם יואב אוירבוך את מפעל בת-אור לייצור מצברים[3]. היה זה מהמפעלים הראשונים בארץ ישראל לייצור מצברים[4].

בתחילת 1939 הוא לקח חלק בהקמת בית חרושת עדי לייצור מצברים שנפתח במפרץ חיפה, כמתכנן המפעל ומנהלה הטכני[5]. במרץ 1943, הולאם מבנה המפעל של עדי על ידי השלטונות כדי לייצר בו מצברים עבור הצבא הבריטי ושנפ עבר לנהל את המפעל המולאם. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עבר שנפ לייצר מצברים עבור מפעל וולקן שהיה חלק מקונצרן כור[6].

במאי 1948, בנה שנפ דגם של מכונית חשמלית שיכולה להסיע מטען של 300 ק"ג למרחק של 125 קילומטר במהירות של 65 ק"מ לשעה[7].

בשנת 1951 הקים שנפ את מפעל ע. שנפ ושות' בנתניה והיה בעל המניות העיקרי בחברה[8]. בתחילת שנות ה-60 מכר שנפ את חלקו במפעל ונסע לגרמניה להקים בה מפעל מצברים בחבל הרוהר[9].

שנפ נפטר ב-1973 ונקבר בבית העלמין הדרום[10].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אליהו כרמל, אישים בישראל, כרך 6, עמ' 289
  2. ^ ב"ספר זיכרון לקהילת יהודי קימפולונג־בוקובינה והסביבה", עמ' 267 כתוב שעלה ב-1933, ושהמשפחה הייתה מבוקובינה
  3. ^ בת אור, מצברים למכוניות, דבר, 5 במאי 1937
  4. ^ תעשיה חשמלית חימית, דבר, 7 ביוני 1933 מספר על מפעל שעומד לקום. המפעל לא היה קיים ב-1937
  5. ^ בית חרושת שני לסוללות ומצברים, דבר, 18 בינואר 1939
    פתיחת בית חרושת לסוללות עדי במפרץ חיפה, דבר, 10 במאי 1939
    עדי מפעלי בטריות בע"מ, חיפה, דבר, 27 בנובמבר 1939 (מודעה)
  6. ^ הריני מביא לידיעת הקהל, דבר, 30 במאי 1945 (מודעה)
    מצברי שנפ, דבר, 28 בדצמבר 1945 (מודעה)
  7. ^ אסף שטול-טראורינג, 2.5.1948 / מכונית חשמלית ארצישראלית, באתר הארץ, 2 במאי 2012
  8. ^ ג. שרוני, מצברי נתניה יוצאים לשוק מפעל שנאפ ושות' יחנך היום, מעריב, 30 במרץ 1952
  9. ^ מהנדס ישראלי שירד לגרמניה - הקים מפעל בחבל הרוהר, מעריב, 3 בפברואר 1964
  10. ^ שנפ עמנואל, אתר חברה קדישא תל אביב