פתיחת התפריט הראשי

כור תעשיות (בקיצור: כור) היא חברה-בת בבעלות מלאה של דיסקונט השקעות. היא הוקמה בשנת 1944 כזרוע התעשייתית של חברת העובדים של ההסתדרות וצמחה לקונצרן תעשייתי גדול שהעסיק עשרות אלפי עובדים. בסוף שנות ה-80 נקלע הקונצרן למשבר חמור, עבר הבראה בידי בני גאון, שבמסגרתה נמכרו רבות מהחברות הבנות שלו, ולבסוף נמכרה אף חברת "כור" למשקיעים פרטיים. בשנת 2006 נרכשה השליטה בכור על ידי קבוצת אי.די.בי. שבראשות נוחי דנקנר. בשלב זה הופנה חלק ניכר מהון החברה להשקעה לא תעשייתית, כגון מניות הבנק קרדיט סוויס - שהסבה לחברה הפסדים כבדים. במשך שנים רבות הייתה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עד שבשנת 2014 הפכה לחברה פרטית בבעלות מלאה של דיסקונט השקעות.

כור תעשיות
סמליל החברה
KING-SHAUL-ST.jpg
בית הנהלת כור לשעבר בשדרות שאול המלך בתל אביב
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, חברת העובדים וסולל בונה
תאריך הקמה 1944
תאריך פירוק 2016
חברת אם דיסקונט השקעות
משרד ראשי מגדלי עזריאלי, תל אביב, ישראל
הכנסות 91 מיליון ש"ח (2013)[1]
רווח 647 מיליון ש"ח (2013)[1]
אנשי מפתח יו"ר - עמי אראל
מנכ"ל - רענן כהן
 
www.koor.com
סמלילה ההיסטורי של כור

תולדות החברהעריכה

הקמת כורעריכה

התאגיד הוקם בשנת 1944 במסגרת סולל בונה, לריכוז מפעלי התעשייה בהם הייתה לסולל בונה בעלות משמעותית.[2] בתחילה הוכללה בה וולקן, פניציה וחבך (חומרי בנייה כלליים) לייצור לבנים, שלושת המפעלים שהיו קשורים ישירות לענף הבנייה. מפעלי האבן של "סולל בונה" הוכללו אז ב"אבן וסיד".[3] בהמשך הייתה כור לזרוע התעשייתית העיקרית של חברת העובדים. מטרות כור עם הקמתו היו:

  • ניצול משאבי הטבע של ארץ ישראל וחומרי הגלם המקומיים
  • אספקת מקומות עבודה לוותיקים ולעולים
  • שיפור מאזן התשלומים על ידי ייצור מקומי במקום הסתמכות על ייבוא
  • ביסוס תעשייה צבאית עצמאית
  • מסגרת הכשרה לפועלים עבריים

עד שנות השמוניםעריכה

בשנת 1958 הפכה כור לחברה בע"מ במסגרת חברת העובדים. כחברה בחברת העובדים הייתה החברה מחויבת לעקרונות הקואופרציה ובהם ערבות הדדית בין מפעלים כושלים, שנועדה לשמר אותם פעילים ויהי מה, הרתמות למשימות לאומיות (כגון קליטת עלייה, פיתוח הנגב ופיזור אוכלוסין) ותנאי עבודה ושכר הוגנים תוך שיתוף נציגי עובדים בהנהלה. התאגיד התנהל על ידי פוליטיקאים ועסקנים שלא ניהלו אותו לפי שיקולים כלכליים רציונליים בלבד. במסגרת זו פתח התאגיד מפעלים בעיירות פיתוח ואזורי ספר. בשנות השישים היה התאגיד הגדול והרווחי ביותר בישראל ואף פתח חברה להשקעות במדינות אפריקה. בשנים אלה גם הגדיל התאגיד את אחזקותיו בתחומי האלקטרוניקה, תקשורת והכימיה. בשנת 1973 מוזגה פעילות התעשייתית של המשביר המרכזי לתוך כור. לכור היו ב-1978 100 מפעלים בארץ ו-50 בחו"ל, 100 חברות שיווק ושירותים והקונצרן העסיק כ-23,000 עובדים. החברות והמפעלים אורגנו בתשע חטיבות[4].

משבר שנות השמונים והיציאה ממנועריכה

כתוצאה מניהול שלא התאים למדיניות הכלכלית הליברלית שהנהיגה הממשלה אשר הפכה את השוק הישראלי לפתוח ותחרותי, כולל הכנסת עובדים בלתי-מאוגדים לעבודה במפעלים מתחרים והורדת מגבלות ייבוא, שהגנו על מפעלי כור, ירדו המכירות של מפעלי כור. הנהלת החברה החליטה להימנע עד כמה שניתן מפיטורי עובדים והעדיפה לשחוק את רווחיותה.[5] בשנת 1988 נקלע התאגיד לפשיטת רגל. באותה עת הועסקו במפעלי כור כ-32,000 עובדים.[6] בני גאון נקרא להציל את התאגיד (לו קרא "מטוס המשייט בשמים ללא טייס") וביצע בו תוכנית הבראה שכללה תהליכים קשים של פיטורי עובדים (כ-30% מכלל העובדים), שינויים מבניים ומכירת חלק מהמפעלים והחברות שהצילו אותו מהתמוטטות. גאון מצא קונצרן עם חובות בסך 1.4 מיליארד דולר, בעיקר לבנק לאומי ובנק הפועלים, הון עצמי שלילי והפסדים של מעל ל-400 מיליון דולר. גאון הפך את הקונצרן שנית לתאגיד המצליח ביותר בכלכלה הישראלית, עם ערך שוק של 2 מיליארד דולר ומכירות שנתיות בערך של כ-4 מיליארד דולר. ב-1991 הפכה כור לחברה ציבורית והונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בהנהגת גאון החלה כור בסדרה של יוזמות משותפות עם ירדן ושותפות נוספות במדינות ערב כעומאן וקטר והפכה לספקית הבלעדית של בטון ופלדה לרשות הפלסטינית.[7]

בשליטת קלארידג'עריכה

במרץ 1995 נרכשה השליטה בכור על ידי קבוצת שמרוק בהנהלת סטנלי גולד. בשנת 1997 מכרה קבוצת שמרוק את מניותיה לקרן ההשקעות "קלארידג'" הקנדית בראשות צ'ארלס ברונפמן, ברווח של 100 מיליון דולר.[8] כעבור פחות משנה הוחלף המנכ"ל בני גאון ביונתן קולבר, אשר גם החזיק ב-15% ממניות קלארידג' בישראל ושימש כנציגו של ברונפמן בארץ. קולבר יישם בכור תוכנית אסטרטגית שעיקרה הייתה הפיכת החברה לחברת החזקות ממונפת וממוקדת, שתתרכז בתחומי התקשורת, האלקטרוניקה והאגרוכימיה, ומכירת הפעילויות בכל שאר התחומים. זאת לפי מודל ברקשייר האת'וויי שבה מטה מצומצם, והחברות המחזקות פעולות באופן עצמי ללא ניהול מרכזי.[9] במסגרת התוכנית מוזגו, "מכתשים מפעלים כימיים" ו"אגן יצרני כימיקלים" לחברה אחת מכתשים אגן תעשיות. מוזגה "תדיראן תקשורת" עם ECI Telecom ורוב הפעילויות האחרות של קבוצת תדיראן נמכרו. בנוסף בין השנים 1997-2001 נמכרו בין השאר: "מרכבים", "כור מתכת", "פניציה", "שמן", "תוצרת מזון ישראלית", "כור תקשורת ישראטל", "כור סחר", "סולתם מערכות", "כור נכסים" והחזקות בחברת הכבלים "גוונים".[10] עם זאת בתקופה זו השקיעה כור בחברות הזנק והון סיכון.[11]

בשליטת איי די בי של נוחי דנקנרעריכה

בשנת 2006 נרכשה השליטה בכור על ידי קבוצת אי.די.בי. בראשות נוחי דנקנר.

עד 2007, היו לכור אחזקות משמעותיות בתחום התעשייה הטכנולוגית-מתקדמת - חברת סאיטקס וחברת ציוד התקשורת ECI Telecom, וטלרד אבל היא מכרה אותן, בנוסף לאחזקות קטנות ועקיפות בהייטק בקרנות הון סיכון[12]. במקביל, רכשה כור אחזקות בחברות פיננסיות בחו"ל - ובעיקר הרכישה של אחוזים אחדים (משתנים) בענקית הבנקאות השווייצרית קרדיט סוויס. בשבוע המסחר שהסתיים ב-11 באוגוסט 2011 ירדו שערי מניותיה של החברה ב-40%, כתוצאה מהשקעתה בקרדיט סוויס.[13]

כור החזיקה בשליטתה את קונצרן התעשייה הכימית מכתשים אגן, הכולל את מפעל אגן באשדוד ומפעל מכתשים שברמת-חובב. המפעל עוסק בייצור גנרי של חומרי הדברה לחקלאות ונסחרה בבורסה בתל אביב. כור מכרה את השליטה בחברה בשנת 2011 לחברת כמצ'יינה הסינית. על פי ההסכם בין החברות, כל מניות כור היו צפויות לעבור לכמצ'יינה בתוך מספר שנים.

תובענה ייצוגית נגד כורעריכה

במהלך מכירת "מכתשים אגן תעשיות", שבעלת השליטה בה היא "כור", לחברת "כמצ'יינה", ביקשה "כור" לקבל פרמיית שליטה. דב כהנא, בעל מניות בחברת "מכתשים אגן", סבר שפרמיית השליטה לכור מקפחת את בעלי המניות האחרים, והגיש תובענה ייצוגית באמצעות עו"ד יצחק אבירם. ביוני 2011 התפשרו הצדדים, והוסכם ש"כור" תשלם לבעלי המניות האחרים סכום של 45 מיליון דולר. זהו סכום הפשרה הגבוה ביותר שהושג בתובענה ייצוגית בישראל.[14]

סוף דברעריכה

בשנת 2014, מיזגה דיסקונט השקעות את כור לחברה-בת שהקימה במיוחד לשם כך, ובכך רכשה למעשה את מניות הציבור בחברה. בעקבות המהלך, הפכה כור לחברה פרטית בבעלות מלאה של דיסקונט השקעות.[15][16] נכון לסוף 2015 ההחזקה העיקרית של החברה הייתה אחזקתה (40%) בחברת אדמה פתרונות לחקלאות, ביולי 2016, התאגיד כמצ'יינה, שבבעלות הממשלה הסינית, רכש מדיסקונט השקעות את מניותיה בחברה תמורת 230 מיליון דולר, והשלים את רכישת השליטה בחברה אחרי שרכש 60% ממניותיה ב-2011. בכך חדלה חברת כור למעשה להתקיים[17].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 דוח תקופתי ושנתי לשנת 2013, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  2. ^ הונה של כור חצי מיליון לא"י, משמר, 7 ביוני 1944
  3. ^ חברת כור מגדילה הונה ברבע מיליון לירות, דבר, 21 במרץ 1945
  4. ^ סוד ההצלחה של כור, דבר, 20 בספטמבר 1978
  5. ^ אילן זוברג, קונצרן כור מעדיף פגיעה ברווחיות על פיטורי עובדים במפעליו, מעריב, 18 ביוני 1980
  6. ^ ד"ר שילה הטיס-רולף, ההסתדרות הכללית, לקסיקון פוליטי של מדינת ישראל באתר מט"ח
  7. ^ שרנסקי: מוטורולה מתעניינת בהקמת מפעל באיזור תעשייה ישראלי-ירדני, באתר גלובס, 19 בפברואר 1998
    מייצאים קניונים לירדן, באתר גלובס, 13 בפברואר 1997
  8. ^ אחרי שנתיים וארבעה חודשים יוצאת שמרוק מכור ברווח של 100 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 ביולי 1997
  9. ^ יונתן קולבר ל"גלובס": המודל של כור זה ג'נרל אלקטריק, באתר גלובס, 10 במרץ 1998
  10. ^ כור - הושלמה מכירת כור מתכת ופניציה, באתר גלובס, 9 באוגוסט 1999
    קרן צוריאל, ‏יבואנית וולוו רכשה מכור השליטה במרכבים תמורת 17.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1999
    חיון - רכשה את כור תקשורת ישראטל ב-1.3 מ' ש', באתר גלובס, 24 באפריל 1997
    כור - 70 מיליון שקל רווח הון ממכירת סולתם, באתר גלובס, 19 באוגוסט 1998
    "כור" מכרה את חלקה בחברת הכבלים "גוונים", באתר גלובס, 22 בדצמבר 1997
    כור השלים מכירת %24.5 ממניות תמ"י לקונצרן סי.פי.סי תמורת 118.6 מיליון שקל, באתר גלובס, 19 בפברואר 1997
    מעריב: כור מחסל את כור סחר - מעוניין למכור את כל אחזקותיה, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2001
    כור מכרה את מניות השליטה בשמן ב-%67 מעל מחיר השוק, באתר גלובס, 28 בדצמבר 1997
    כור מחסלת את כור נכסים שהקים גאון: הנדל"ן נמכר והעובדים מפוטרים, באתר גלובס, 2 בינואר 2001
  11. ^ "חברות האחזקה נסחרות בדיסקאונט גדול מדי", באתר גלובס, 7 באוגוסט 2000
  12. ^ אלי שיצר, מדוע מנקה נוחי דנקנר את כור מאחזקותיה?, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2007
  13. ^ מיכאל רוכוורגר, השבוע שנוחי דנקנר ירצה לשכוח; דסק"ש צנחה ב-40%, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2011
  14. ^ צמרת פרנט ועירית אבישר, ‏רו"ח דב כהנא ועורך דינו יקבלו 12.4 מיליון שקל בפשרה עם כור, באתר גלובס, 21 ביוני 2011
  15. ^ דוח מיידי השלמת עסקת המיזוג, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
  16. ^ דיסקונט השקעות - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2015 - ראה עמ' 110, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך בתל אביב
  17. ^ עמר כהן , ‏הסינדרום הסיני - כמצ'יינה תרכוש מ-IDB את מניותיה בחברת אדמה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 ביולי 2016