עמקיא (Amqia) היא ישות בבלית מקודשת עתיקה, אשר ממנה נוצרו שמים וארץ על פי המסורת הבבלית. פירושה המילה בארמית הוא ה"מצולה העמוקה" "העמוק" או "מעמקים". הישות הזאת קשורה לחושך ולירח.

גליל בכתב יתדות שומרי הדומה ל"גליל ברטון" אשר בו מוזכרת "עמקיא".

הישות המקודשת עמקיאעריכה

בסיפור הבריאה הבבלי המקביל לסיפור אנומה אליש, בגרסה שנכתבה ביוונית על ידי ההיסטוריון, הסופר והכוהן הבבלי ברוסוס (Berossus) במאה ה-3 לפני הספירה מוסברת המילה עמקיא בפירושים: "המצולה העמוקה", "העמוק", "מעמקים", "האוקיינוס", ומוסבר שפירוש המילה הוא גם "הירח". מידע זה מופיע בספר "הספרים הסודיים והספרות המוקדמת של המזרח" שיצא לאור בשנת 1917, ועליו חתומים מיטב האשורולוגים בשלוש יבשות.[1] לרוב התרגום באנגלית הוא: The Deep.

על פי התיאור של ברוסוס, האל באלוס (Belus) הבבלי, שעמד בראש פנתאון האלים חילק את הישות העתיקה הזאת לשניים את חציה הפך לאדמה ואת חציה הפך לשמיים. הוא "פיצל את החושך" "וצימצם את היקום ויצר סדר".[2]

המלחמה של האל באלוס היא מול עמקיא ומול אלמנטים של המהות הנשית, שכן כל האלמנטים האלה של אוקיינוס, מים ומעמקים, חושך וירח מוגדרים כאלמנטים הקשורים לצד הנשי[3].

מזמורי קודש שומריים ל"מצולה העמוקה"עריכה

סיפור הבריאה השומרי הקדום מתחיל ומספר על ה"מצולה העמוקה" (deep abyss). בשומר המים וה"מצולה העמוקה" היו ישויות מקודשות.[4] ג'ורג' אהרון ברטון תרגם ב-1918 גליל בכתב יתדות שומרי המכונה "גליל ברטון" (אנ') שהתגלה בעיר ניפור. ממצא זה מתוארך ל-2400 לפני הספירה. [5] .[6]

במזמור נאמר:

The deep abyss for a libation bow
By thy wind, O lady

המצולה העמוקה עבור נֶסֶך בקידה
על ידי הרוח שלך, הו גבירה

ובמזמור אחר באותו מקור[7] נאמר:

O well of the mighty abyss, give
protection!

הו, באר של המצולה האדירה, העניקי
הגנה!

 
תרבות בה המים הנהרות והבארות היו מקודשים. בתמונה ציור המשחזר כיצד אולי נראתה העיר הבבלית נימרוד.

כלומר "המצולה העמוקה" הייתה ישות או אלוהות שאליה התפללו וביקשו עזרה והגנה, ישות שהייתה קשורה למים ולבאר המוזכרת בשיר. הממלכות המסופטמיות יושבות על הנהרות הפרת והחידקל באזור בעל אקלים חם, וניתן להבין מדוע מקורות המים היו מקודשים בתרבות הזאת.

האבזו - האפסועריכה

יש אלוהות עתיקה נוספת הקשורה למי המעמקים. אבזו (בשומרית Abzu) נכתב באכדית אפסו (Apsu). האבזו - המים מתחת לפני הקרקע שמקושרים אל בארות, מעיינות ומקווי מים מתוקים, מקושר גם לחושך. מים אלו קשורים גם לטקסי הטהרה. במקדשים הייתה בריכת מים מקודשים המיועדת להיטהרות ששמה היה 'אבזו'.

האל אאה היושב באבזו הוא פטרון המים המתוקים,[8] אלוהי הטיהור הפולחני. [9]

על פי המתואר על מקדש אסגילה בבל, היה בו אגם קטן ששמו "אָבְּזוּ" (השם ניתן לו על ידי הכהנים במקדש).

במיתוס אנומה אליש, (לוח 6 שורות 60–64),[10] נאמר:

נשאו ראש האסגילה
בנו את המגדל בגבה האפסו (הרקיע)
למרדוך אנליל ואאה הכינו מושב ביתם[11]

מציטוט זה ניתן לראות כי על פי התפיסה השומרית-בבלית המים שמתחת והמים שברקיע הם מכלול אחד שלם.

הקשר בין עמקיא לאלה תיאמתעריכה

במיתולוגיה המסופוטמית, תיאמת היא אלת הים הקדומה ואם הדור הראשון של האלים. באפוס אנומה אליש מסוף האלף השני לפני הספירה מתוארת תיאמת כאם כל האלים. כתוצאה ממיזוג מימיה עם מימיו של אַפְּסוּ, אל המים המתוקים. באפוס מתוארת המלחמה שניהלה נגד צאצאיה האלים, ובראשם מרדוך בן האלים, אשר יוצא להילחם בה. מגופתה המבותרת יצר מרדוך את השמים ואת הארץ. מעיניה הדומעות של תיאמת נוצרו נהרות הפרת והחידקל וזנבה היה לשביל החלב.

השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית תאמתו "tâmtu", ובצורתה הקדומה יותר תי'אמטום "ti'amtum"[12] המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום".

בסיפור המבול בבראשית ז י"א כתוב "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה", פירוש המילה רבה הוא "גדולה" (כמו סבתא רבה שהיא הסבתא הגדולה). יש אשורולוגים וחוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת.

הסיפור על תיאמת מקביל לסיפור על עמקיא המופיע בסיפור הבריאה הבבלי, בגרסה שנכתבה ביוונית על ברוסוס: "היו היה זמן בו לא היה דבר, מלבד החושך ותהום המים." ובהמשך הסיפור שם נאמר: "מי שהיה אמור להיות בראש כל אלו (מפלצות התהום) הייתה אישה בשם אומורוקה (Omoroca) [שיבוש של המילה הארמית Amqia - 'העמוק' או 'אוקיינוס'] ... באלוס (Belus האל בל מרדוך) חתך את האישה לשניים מתוך מחצית אחת שלה הוא יצר את האדמה ומתוך החצי השני הוא יצר את השמיים".[13]

מסיפור זה עולה כי הישות הקדומה תיאמת-תהום, היא זהה או דומה לישות הקדומה עמקיא-מעמקים.

הקשר בין עמקיא לאלה באהועריכה

"באהו (BaU) – אפשר שהאלה הבולטת ביותר בתקופה הבבלית הקדומה הייתה באהו." כך מתאר את האלה מוריס יאסטרוב ג'וניור (Morris Jastrow Jr.) פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה בספרו "הדת של בבל ואשור."[14] בכתביו הוא מגדיר אותה "אם האלים" "האם הגדולה" אשר ילדה את האנושות.

יש גרסאות רבות של תיעתוק שמה של האלה המסופוטמית באהו (BaU)[15] במחקרים שונים היא מופיעה בתעתוק: Bao Bahu ועוד.[16]

חוקר המיתולוגיות אברהם סמיית פאלמר (Abram Smythe Palmer) אומר "בחלק הדרומי של בבל היה זה 'החומר חסר הצורה, החלל הריק' שהיה ידוע בשם באהו (Bahu) 'האם הגדולה, יוצרת האנושות', באהו עמקי התהום (The deep of chaos)." והוא משתף בתחושותיו לגבי הישות הזאת: "הארץ לבשה צורה, אבל בתוך רחם אשר עדיין הוא מים, כעובר לא מפותח" [17]

האשורולוג ארצ'יבלד הנרי סייס (Archibald Henry Sayce) מסכם ואומר: "אם באהו, לכן, הייתה אי פעם מזוהה עם ה"עמוק" במוחו של הבבלי הדרומי, זה היה חייב להיות כאשר ה"עמוק" חדל להיות תהום מימי של כאוס והפך לביתו של הבורא אהה, המביא מימיו מהרקיעים שממעל."[18]

בהמשך, בעלה של באהו, האל הבורא אהה (Ea) אל האוקיינוסים הוא שמוצג בתור "האל של המעמקים" (god of the deep)[19] במקורות מסופטמים אחרים באהו מופיעה כאמא של האל אהה[20] דמותו, כמו דמותה של האלה באהו מופיעות פעמים רבות יחד עם דגים. בנוסף לדגים באהו מופיעה פעמים רבות עם ברווזים וצפורי מים. במזמורים לאלות ממשיך הקשר למקור המים הקדום. למשל במזמור לנינסינה נאמר שנינסינה היא האם באהו (Bau), אשר כוחותיה האלוהים הם אדירים, אשר יושבת בתוך האבזו (abzu) מקור המים הראשוני הקדום.[21]

בנוסף, הישות עמקיא הוגדרה כישות של מים ושל הירח וגם האלה באהו, האם הגדולה, מזוהה עם מים ועם הירח המהווים חלק מהייצוגים הקבועים שלה.

הן האם הגדולה באהו והן תיאמת, קשורות אל הישות הקדומה עמקיא ושומרות על מאפייניה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "The sacred books and early literature of the East" 1917 pg. 21 "…the Aramaic word, 'Amqia, i.e., 'the deep'; 'the ocean'." https://archive.org/stream/sacredbooksearly01hornuoft/sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
  2. ^ The Historians' History of the World Vol.1 https://books.google.ca/books?id=TVNVDwAAQBAJ 1907 Henry Smith Williams
  3. ^ Reid-Bowen, Paul (2016). Goddess as Nature: Towards a Philosophical Thealogy. Oxon: Routledge. p. 23. ISBN 9780754656272.
  4. ^ "water was regarded as holy... and the 'mighty abyss' " www.zora.uzh.ch/135436/1/Asher-Greve_Westenholz_2013_Goddesses_in_Context.pdf
  5. ^ Miguel Ángel Borrás; Centre de Cultura Contemporània de Barcelona (2000). La fundación de la ciudad: mitos y ritos en el mundo antiguo. Edicions UPC. עמ' 46–. ISBN 978-84-8301-387-8. בדיקה אחרונה ב-24 במאי 2011. 
  6. ^ The Barton Cylinder found at the site of Nippur. Kramer, Samuel Noah (2007) [1961]. Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C. Forgotten Books. p. 28. ISBN 978-1-60506-049-1. Falkenstein (c. 2300 BC). Jan van Dijk concurs with this suggestion that it is a copy of a far older story predating neo-Sumerian times. Norsk orientalsk selskap; Oosters Genootschap in Nederland; Orientalsk samfund (Denmark) (1964). van Dijk, J. J. A., Le motif cosmique dans la pensée sumérienne in Acta Orientalia 28, 1-59. Munksgaard. Retrieved 24 May 2011. Lindsay Jones (2005). Encyclopedia of religion. Macmillan Reference USA. ISBN 978-0-02-865743-1. Retrieved 24 May2011.
  7. ^ Sumerian Archive of the Kharsag Enclosure col. iii, 10 http://www.goldenageproject.org.uk/kharsag_texts_archive.php כיוון=שמאל
  8. ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 11
  9. ^ Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 66-67
  10. ^ עולם התנ"ך - דברי הימים ב', הוצת דברי הימים הוצאה לאור, 1996-1993, עמ' 43, זאב וייסמן, סטירה פוליטית במקרא, מוסד ביאליק, 1996 עמ' 71
  11. ^ יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 61
  12. ^ Burkert, Walter. The Orientalizing Revolution: Near Eastern Influences on Greek Culture in the Early Archaic Age 1993, p 92f.
  13. ^ Enûma Eliš Cory 1876, pp. 58-60 "There was a time in which there was nothing but darkness and an abyss of waters", "The person, who was supposed to have presided over them, was a woman named Omoroca [A corruption of the Aramaic Amqia - 'the deep', or 'ocean' " https://archive.org/details/corysancientfrag00coryuoft/page/n3
  14. ^ The Religion of Babylonia and Assyria. 1898 Morris Jastrow (Jr.) Pg 58 https://books.google.ca/books?id=BxjuIsjG_qEC
  15. ^ "On reading the name of this deity, written 'd/BA.U/2', see Marchesi 2002 with opposing arguments by Rubio 2005. See also criticism by Richter 2004: 118 n. 526. In this volume, we will transliterate the name in texts as dBa-U2 and normalize the name as BaU, following the approach of Ceccarelli 2009." "Goddesses in Context: On Divine Powers, Roles, Relationships and Gender in Mesopotamian Textual and Visual Sources" Asher-Greve, Julia M; Westenholz, Joan Goodnick. University of Zurich 2013 pg. 54. www.zora.uzh.ch/135436/1/Asher-Greve_Westenholz_2013_Goddesses_in_Context.pdf
  16. ^ *Munn, Mark (2004). "Kybele as Kubaba in a Lydo-Phrygian Context": Emory University cross-cultural conference "Hittites, Greeks and Their
  17. ^ Babylonian Influence on the Bible and Popular Beliefs: A Comparative Study By A. Smythe Palmer - 2000 - original 1897 Pg 7 "In South Babylonia this 'matter unformed and void' was known under the name of Bahu, 'the great mother, the generatress of mankind.' Bahu, the deep of chaos" "Pg 7-8 "The earth was form'd, but in the womb as yet of waters, embryon immature involved" https://books.google.ca/books?isbn=158509000X
  18. ^ "The hibbert lectures – Etana" 1887 Archibald Henry Sayce pg. 376-377 "If Bahu, therefore, was ever identified with the deep in the mind of the southern Babylonian, it must have been when the deep had ceased to be the watery abyss of chaos and had become the home of the creator Ea, deriving its waters from the heavens above." www.etana.org/sites/default/files/coretexts/14508.pdf
  19. ^ Gwendolyn Leick "The Babylonian World" 2007 " pg. 342…the god of the deep, Ea" file:///C:/Users/user/Downloads/RoutledgeHandbooks-9780203946237-chapter23.pdf
  20. ^ "A Hymn to the Goddess Kir-gí-lu" by JD Prince - 1910 "… in some forms of the Babylonian theology, Bau was the mother of Ea, the deity of the ocean; viz., of water. " https://archive.org/stream/jstor-3087575/3087575_djvu.tx
  21. ^ http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section4/tr4226.htm