פתיחת התפריט הראשי
גליל חותם נאו-אשורי, המאה השמינית לפני הספירה, אשר לפי חלק מהחוקרים מתאר את הניצחון על תיאמת.[1][2]

תיאמת במיתולוגיה המסופוטמית היא אלת הים הקדומה ואם הדור הראשון של האלים. באפוס אנומה אליש מתוארת המלחמה שניהלה נגד צאצאיה האלים, ובראשם מרדוך בן האלים. מגופתה המבותרת יצר מרדוך את השמים ואת הארץ. השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית "tâmtu" המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום". יש חוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת. אף כי בתרבות המודרנית מוצגת תיאמת לעיתים קרובות בדמות דרקון או תנין (ובמיוחד במשחקי מבוכים ודרקונים שם תיאמת היא דרקון איום ונורא בעל ראשים מרובים), אין בנמצא טקסטים עתיקים הקושרים אותה בבירור דווקא ליצורים אלה.

תיאמת במיתולוגיה הבבליתעריכה

באפוס אנומה אליש מסוף האלף השני לפני הספירה מתוארת תיאמת כאם כל האלים. כתוצאה ממיזוג מימיה עם מימיו של אַפְּסוּ, אל המים המתוקים, נולדו האלים לַחְ'מוּ ולַ'חַמוּ, ומהם נולדו האלים האחרים. האלים החדשים וצאצאיהם מילאו את העולם והפרו את ההרמוניה הסטטית ששררה בו לפני הולדתם. כתוצאה מכך מחליט אפסו להשמיד את צאצאיו, אך האל אאה, שמזהה נכונה את כוונותיו של אפסו, מקדים ורוצח אותו ומכונן על גופתו את מקדשו.

תיאמת מחליטה לנקום את מותו של אפסו ומכריזה מלחמה על מחנה האלים שהיו שותפים למותו. היא בוראת 11 מפלצות שיסייעו לה במלחמתה, ממנה את בנה קִינְגוּ לפקד על צבאה ומפקידה בידיו את לוחות הגורל. האלים נחרדים וחוששים להתעמת עם תיאמת, אך מרדוך, בנו של אאה, מסכים להתייצב נגדה, ובתנאי שהאלים ימליכו אותו למלכם. מרדוך מצליח לכתר את תיאמת בעזרת ארבע רוחות ולשלח בה חץ שמפלח את גופה. לאחר שהרגה, מבתר מרדוך את גופתה של תיאמת ויוצר ממנה את השמים והארץ. מעיניה הדומעות של תיאמת נוצרו נהרות הפרת והחידקל וזנבה היה לשביל החלב. מרדוך לוקח מקינגו את לוחות הגורל ומוכתר לראש הפנתאון הבבלי.

תיאמת - עמקיא - אומורוקהעריכה

בסיפור הבריאה הבבלי, בגרסה שנכתבה ביוונית על ידי ההיסטוריון, הסופר והכוהן הבבלי ברוסוס (Berossus) במאה ה -3 לפני הספירה מסופר: "היו היה זמן בו לא היה דבר, מלבד החושך ותהום המים." ובהמשך הסיפור שם נאמר: "מי שהיה אמור להיות בראש כל אלו (מפלצות התהום) הייתה אישה בשם אומורוקה (Omoroca) [שיבוש של המילה הארמית Amqia 'העמוק', או 'אוקיינוס'] ... באלוס (Belus האל בל מרדוך) חתך את האישה לשניים מתוך מחצית אחת שלה הוא יצר את האדמה ומתוך החצי השני הוא יצר את השמיים".[3]

על פי התיאור של ברוסוס, האל באלוס (Belus) הבבלי, שעמד בראש פנתאון האלים חילק את הישות העתיקה הזאת לשניים את חציה הפך לאדמה ואת חציה הפך לשמיים. הוא "פיצל את החושך" "וצימצם את היקום ויצר סדר" [4]

הישות הקדומה עמקיא מפורשת כ: "המצולה העמוקה", "העמוק", "מעמקים" "האוקיינוס" ומוסבר שפירוש המילה הוא גם "הירח".

מידע זה מופיע בספר "הספרים הסודיים והספרות המוקדמת של המזרח" שיצא לאור בשנת 1917, ועליו חתומים מיטב האשורולוגים בשלוש יבשות.[5] לרוב התרגום באנגלית הוא: The Deep.

המלחמה של האל באלוס היא מול עמקיא ומול אלמנטים של המהות הנשית, שכן כל האלמנטים אלו של אוקיינוס, מים ומעמקים, חושך וירח מוגדרים כאלמנטים הקשורים לצד הנשי.[6] (מה שמוגדר בפילוסופיה של המזרח הרחוק כצד היין[7])

תיאמת - תהוםעריכה

השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית תאמתו "tâmtu", ובצורתה הקדומה יותר תי'אמטום "ti'amtum"[8] המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום".

בסיפור המבול בבראשית ז י"א כתוב "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה", פירוש המילה רבה - הוא 'גדולה' כמו סבתא רבה שהיא הסבתא הגדולה. יש אשורולוגים וחוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הגביע והלהב - ד"ר ריאן אייזלר. תרגמה מאנגלית: תמר אורן. הוצאת גל, 386 עמ',

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תיאמת בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Bromily, Geoffrey W. (1988). International Standard Bible Encyclopedia. Grand Rapids, Michigan: William B. Eerdmans Publishing Company. עמ' 93. ISBN 0-8028-3784-0. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2017. 
  2. ^ Willis, Roy (2012). World Mythology. New York: Metro Books. עמ' 62. ISBN 978-1-4351-4173-5. 
  3. ^ Enûma Eliš Cory 1876, pp. 58-60 "There was a time in which there was nothing but darkness and an abyss of waters", "The person, who was supposed to have presided over them, was a woman named Omoroca [A corruption of the Aramaic Amqia - 'the deep', or 'ocean' " https://archive.org/details/corysancientfrag00coryuoft/page/n3
  4. ^ The Historians' History of the World Vol.1 https://books.google.ca/books?id=TVNVDwAAQBAJ 1907 Henry Smith Williams
  5. ^ "The sacred books and early literature of the East" 1917 pg. 21 "…the Aramaic word, 'Amqia, i.e., 'the deep'; 'the ocean'." https://archive.org/stream/sacredbooksearly01hornuoft/sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
  6. ^ Reid-Bowen, Paul (2016). Goddess as Nature: Towards a Philosophical Thealogy. Oxon: Routledge. p. 23. ISBN 9780754656272.
  7. ^ Feuchtwang, Stephan (2016). Religions in the Modern World: Traditions and Transformations. New York: Routledge. p. 150. ISBN 978-0-415-85881-6.
  8. ^ Burkert, Walter. The Orientalizing Revolution: Near Eastern Influences on Greek Culture in the Early Archaic Age 1993, p 92f.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.