עמרם רוזנבוים

אין תמונה חופשית

רבי עמרם רוזנבוים (נקרא בשם: רבי "עמרם חסידא", מפני חסידותו וצדקותו; ה'תק"ן, 1790 - ט"ז בחשוון ה'תק"ץ, נובמבר 1829) היה רב בהונגריה ולאחר מכן בארץ ישראל.

ביוגרפיהעריכה

נולד בהונגריה, לרבי משה נחום. בגיל 24 נקרא לכהן כרבה של אירשא, ושש שנים לאחר מכן נתקבל כרבה של מאד.

היה חברו של רבי משה סופר, בעל "החתם סופר", שהעריכו וכיבדו מאוד. הוא כותב עליו: "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא וכו', נשיא אלקים בתוך הנשיאים לאומתם, עיניו הבדולחים יביטו בהעתק תשובתו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "ומאד תמהתי על דברי ידיד נפשי הגאון מוה' עמרם, מוחזקני בו שהוא בקי בחדרי תורה, ואך הפעם לא כיון יפה".

בשנת ה'תקפ"ו (1826) עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת. נפטר בט"ז בחשוון ה'תק"צ (1829), בהיותו בן ארבעים, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. מסופר כי לפני פטירתו בירך בשם ומלכות: "ברוך המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית"[1]. בעל החתם סופר - שהמליץ לו להתגורר בירושלים דווקא - הספידו: "נשא נפשו בכפו ונסע עם כל בני ביתו אל ארץ הקודש, וכל מגמתו הייתה לשבת בירושלים עיר הקודש, ונתעכב על ידי סיבות בצפת תיבנה ותכונן".

הרב מנשה קליין היה נשוי לאחת מהצאצאיות שלו. הוא נקשר לדמותו, שיפץ את קברו, ועל פי צוואתו נקבר בסמוך אליו.

משפחתועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר "ערוגות הבושם" וספר "דברי תורה"
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.