ויקיפדיה

בית הקברות היהודי העתיק בצפת

בית קברות בישראל
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בית הקברות היהודי העתיק בצפת הוא מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל. שימש במשך מאות רבות של שנים כמקום קבורה לבני המקום ובהם דמויות בולטות וחשובות במורשת ישראל. בית הקברות מצוי לאורכו של המדרון המערבי של העיר צפת. בקצה רחוב האר"י במורד הר כנען למול נחל עמוד וצופה על הכנרת. מדי שנה מבקרים בו למעלה מ-700 אלף איש הפוקדים את קברי הצדיקים שבמקום ביניהם קברי תנאים, אמוראים, מקובלים ואדמו"רים רבים[1]. בסמוך אל בית הקברות העתיק נמצא "בית הקברות החדש של צפת". בצידו הצפוני נמצא בית הקברות הצבאי של צפת הנמצא על צלע ההר ובקרבתו האנדרטה לזכר שבעה מעולי הגרדום.

בית הקברות היהודי העתיק בצפת
פרטי בית הקברות
דת יהדות
האתר הרשמי
מיקום צפת
קואורדינטות 32°58′07″N 35°29′12″E / 32.9686°N 35.4867°E / 32.9686; 35.4867
(למפת צפת רגילה)
 
בית הקברות היהודי העתיק בצפת
בית הקברות היהודי העתיק בצפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט מהרחפן על בית הקברות של צפת
משמאל ההר ובו בית הקברות היהודי העתיק ומתחתיו מימין בית הקברות החדש של צפת בחלקה השמאלי התחתון של התמונה נראה גגו של מקוה האר"י

בכניסה אל בית הקברות נמצא מקווה האר"י.

היסטוריה עריכה

האזכור הקדום ביותר הוא של תלמיד רבי עובדיה מברטנורא בשנת 1495 המזכיר את בית העלמין ואת קברו של הנביא הושע בן בארי. בשנת 1635 בקירוב מספר גרשון בן אליעזר סגל על כפר עין זיתון:"עין זיתון בה בית כנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית חיים."[2]

 

מתאר בית העלמין עריכה

בית הקברות הישן משתרע על קרקע ששטחה נאמד במאה וחמישים דונם. בעקבות רעש האדמה וגלישת קרקע ניתן למצוא בבית העלמין לעיתים קברים מעל קברים.

החלקה הספרדית העתיקה עריכה

מן המאה ה-18 נוצרה הפרדה בקבורה בין הנקברים בני הקהילה האשכנזית לבין בני הקהילה הספרדית. רוב הספרדים נקברו בחלק הצפוני של בית העלמין. לעיתים ניתן למצוא קבורה ספרדית במערות קבורה בחלק הדרומי.

בשנת ה'תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת[3].

החלקה האשכנזית העתיקה עריכה

רוב בני הקהילה האשכנזית בעיר נקברו בחלק הדרומי של בית העלמין.

בית הקברות הצבאי עריכה

רוב הקברים בחלקה זו הם מן המאה ה-20 וצפופים מאוד. בחלקה קבורים בין היתר חללי המצור על עכו במלחמת השחרור.

החלקה הספרדית החדשה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לאחר קום המדינה הוקמו שתי חלקות חדשות לאשכנזים ולספרדים.

החלקה האשכנזית החדשה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אתרים בבית העלמין עריכה

  • מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת בו נהג האר"י לטבול.
  • קברו של ר' פנחס בן יאיר- בתוך כיכר גדולה ישנו עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות פלסטיק. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
  • קורבנות רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837.
  • קורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה ביניהם 104 מצבות של נספי גירוש תל אביב.
  • מצבת עולי הגרדום- בבית הקברות נקברו שבעה עולים מ-12 לוחמי המחתרות שהוצאו להורג בתלייה על ידי הבריטים בכלא עכו בשנת 1947.
  • קורבנות הפיגוע במעלות.
  • קורבנות הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים.

הקבורים בבית העלמין עריכה

 
קבר האר"י

עד שנת 2020 הקבר העתיק ביותר הנמצא במקום היה קברו של רבי יוסף פלנסי משנת 1430 לערך. באפריל 2021 התגלו שני מצבות משנת 1380 לערך. בין הקבורים בצפת ישנם מחכמי צפת שחיו בעיר במאה ה-16, הרוגי רעש האדמה שפקד את העיר בשנת 1837, קרבנות הפרעות שהתרחשו בעיר בתקופת המנדט הבריטי, עולי הגרדום ועוד.

הבולטים ביניהם:

קברים עממיים עריכה

 
מקווה האר"י

שיקום בית העלמין עריכה

הזנחת המקום באופן מתמשך הביאה לכך שקברים רבים נעלמו. יששכר דב פטמן, ניצול שואה שעלה ארצה בשנות הארבעים, עשה רישום ומיפוי חלקיים לכשלושת אלפים מצבות מתוכן כאלף וארבע מאות נושאות כתובות[5]. תיעודו של פטמן שימש כבסיס לסקר נרחב שנעשה על ידי חוקר ארץ ישראל רמי יזרעאל החל משנת 1990. בתחילת שנות התשעים הוחלט לשקם את בית העלמין ולהתאים אותו לביקורי מאות אלפי עולי הרגל והמבקרים המגיעים אליו בכל שנה. בשנת 2011 נשרף חלק מבית העלמין, ולאחר זמן קצרו שופץ בשנית, כולל דרכי גישה נאותות, ושיקום מערך הניקוז במקום.[6].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הקברות היהודי העתיק בצפת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מגזין ארץ וטבע, בית העלמין העתיק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003
  2. ^ נתן שור, תולדות צפת עמוד 100, הוצאת עם עובד.
  3. ^ כתבה באתר הידברות
  4. ^ מידע נוסף, בשנת תרנ"ז[1897] עלה ארצה, התיישב בחיפה, ולאחר מכן קבע מושבו בצפת, עד פטירתו בתרס"ב [1901], נטמן לא הרחק מקבר האר"י. תורתו בספר "ויקח משה". (ארכיון)
  5. ^ חגי עמיצור, צפת וכל נתיבותיה בעריכת אייל מירון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים.
  6. ^ קובי דוד‏, אחרי השריפה, מי ישפץ את בית העלמין הישן בצפת?, באתר וואלה!‏, 23 ביולי 2011
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_הקברות_היהודי_העתיק_בצפת&oldid=37007704"